דרך לצמצם את פליטת גזי החממה של המגזר החקלאי: האצות שמשחקות ים־יבשה

בישראל אנחנו מכירים אותן בעיקר כעלה שעוטף את הסושי. אבל בשביל ד"ר יוסי טל, סמנכ"ל הטכנולוגיות של סיקורה (Seakura), אצות הן הרבה יותר מזה. מבחינתו הן מזון־על שיכול להשתלב כחומר גלם במוצרים כמו לחם ופסטה, או סתם להיות משווק כנשנוש בריא, ואפילו תחליף ידידותי ובר־קיימא לגידולים חקלאיים מסורתיים יותר שהביקוש הגלובלי ההולך וגדל להם מוביל להרס סביבתי בדמות בירוא יערות ופגיעה באקלים.

"בגידול אצות אתה לא צריך את השטחים שמשמשים כיום לחקלאות", אמר טל בראיון ל"כלכליסט". "אפשר לגדל אצות בכמויות אדירות לאורך רצועות חוף מדבריות או באדמה טרשית, באזורים שאין בהם תחרות על משאבים. אתה רק צריך להתקין בריכות יחסית קלות וזולות, להשתמש בטכנולוגיה שלנו, ואתה יכול לגדל מזון בריא ומזין בכמויות אדירות. זה החזון".

המגזר החקלאי אחראי ל־24% מפליטות גזי החממה, בין אם ישירות מהגידולים עצמם ובין אם בעקבות בירוא יערות לחקלאות. מכאן שהמאבק בשינויי אקלים מחייב אותנו לשנות דרסטית את הרגלי האכילה שלנו, כלומר לצרוך הרבה פחות חלבון מן החי, ולמצוא תחליפים לגידולים החקלאיים שתופסים שטחים נרחבים ומובילים לבירוא יערות.

האצות של ד"ר טל וסיקורה יכולות להיות התחליף לסויה, חיטה, תירס ושאר הגידולים שצורכים משאבי טבע יקרים. בניגוד לגידולים מסורתיים, הן לא דורשות מים מתוקים, אלא מי ים שמצויים בשפע, ולא צריך לברוא בשבילן שטחי חקלאות חדשים: הן דורשות הרבה פחות שטח גידול, ואפשר לגדל אותן גם ברצועות חוף מדבריות, שאין בהן כיום שום אפשרות לגדל מזון.  

ד"ר יוסי טל באתר של בריכות אצות. "בגידול של צמחים ימיים ביבשה אפשר ליצור תנאים מיטביים" צילום: אוראל כהן

הבסיס של שרשרת המזון

"סיקורה מגדלת אצות ים על היבשה בטכנולוגיה ייחודית", הסביר טל. "הטכנולוגיה שלנו מבוססת על שאיבת מי ים, ניקוי מי הים וגידול האצות. אנחנו לוקחים מי ים, מנקים ומפלטרים אותם, ומגדלים בהם אצות. בגידול של צמחים ימיים ביבשה אפשר לשלוט בכל המשתנים וליצור תנאים מיטביים. אצות צריכות מים נקיים, כי הן צוברות המון מתכות כבדות. כל גידול ימי שהוא לא בשליטה גורם לכך שהאצות יתמלאו בכל מיני דברים שאנחנו לא רוצים. זו בעיה עולמית בתחום של אצות למאכל. כל האצות לסושי סובלות מאותה בעיה. אנחנו פותרים את הבעיה באמצעות שליטה במים ושליטה בגידול".

למה דווקא אצות?

"אצות נמצאות בבסיס שרשרת המזון העולמית. הן אלו שיצרו את האטמוספירה החמצנית בכדור הארץ, והן המסה הביולוגית הראשונה שנוצרה פה. האצות שלנו מגיעות ל־30% חלבון, ובלי שדיברנו על כל המינרלים והוויטמינים שיש בהן. הן נחשבות למזון־על.

"צריך להסתכל קדימה על הבעיות שהעולם יתמודד אתן בשנים הקרובות. מחסור במים מתוקים הוא אחת מהן. מבחינת שטחי גידול יש חסכים אדירים בכל העולם. כשמסתכלים על גידולים יבשתיים רגילים, סויה, תירס אורז, כולם מנצלים מים מתוקים וכולם מתחרים על משאבים שאוזלים. באצות שלי אני משתמש במי ים, שזמינים בשפע ואין להם תחרות עם מקור מים אחר. אני גם לא מזהם את הסביבה, כי האצות גדלות ללא הוספה של חומרי הדברה. למעשה אפשר להסתכל עליהן כמעין פאנלים סולאריים. הן קולטות את השמש, לוקחות את חומרי התזונה שדרושים להן לגידול מתוך מי הים, וגדלות בקצב מדהים של 20% ביום, הן מכפילות את הביומסה שלהן מדי שלושה או ארבעה ימים.

"את מי הים אפשר לשאוב מכל מיני מקומות בעולם, לא מדובר רק באזורים טרופיים, יש גם אצות שגדלות במים קרים ואצות שגדלות במים חמים. אפשר לקחת את האצות האנדמיות המקומיות ופשוט להכניס אותן לתוך הטכנולוגיה שלנו. "אפשר להקים את החוות שלנו בכל מקום עם גישה למי ים, בקרבת חופים אפילו חופים מדבריים שאין בהם שום גידול. אנחנו גם מאוד יעילים בשטח הגידול שלנו. אם בדונם אדמה אפשר לגדל שניים או שלושה טון סויה, באצות אנחנו מדברים על 20 או 30 טון לדונם. היעילות שלנו בניצול השטח מאוד גבוהה, ואנחנו לא מנצלים את האדמה עצמה. אנחנו רק מניחים עליה את המתקנים. השאיפה שלנו היא לבנות עוד חוות על בסיס הטכנולוגיה שפיתחנו במקומות אחרים בעולם, ולספק באמצעותן אצות כחומר גלם מרכזי בתעשיית המזון. ניתן להתאים את הטכנולוגיה שלנו לסוגי אצות אחרים ולמקומות אחרים בעולם, ויש לנו כבר שיתופי פעולה".

האם אצות יכולות להחליף גידולים אחרים או מזונות מן החי?

"האצות ידועות כרכיב מרכזי בתפריט האסייתי. אבל חלק גדול מהסיפור זה להכניס אותן כרכיב, כחומר גלם, במוצרים שונים כמו לחם כמקור חלבון. אנחנו יכולים לשלב אותן בצורה כזו שאנשים לא יראו אצות. אפשר לדבר על לחמים ופסטות שעשויים מקמח אצות.

"זה חלבון מן הצומח, שיכול להחליף גידולים כמו חיטה, שעורה ותירס בצורה שלא פוגעת בסביבה, ויש פתח למגוון אדיר של מוצרים. כמו כן, חוץ מהחלבון שקיים בריכוזים גבוהים באצות, יש בהן מינרלים וחומרי תזונה אחרים שלא קיימים בגידולי יבשה, למשל ריכוזים גבוהים של מגנזיום, סידן, ברזל, אשלגן, אפילו יוד. רוב האוכלוסייה בעולם סובלת מחסך אדיר ביוד, שהוא מרכיב מאוד חשוב בהתפתחות עוברית ובכלל".

טל ציין שהרחבת גידול האצות גם יכולה לתרום להאטת ההתחממות הגלובלית: "הן צורכות פחמן דו־חמצני, מורידות את הריכוז שלו באטמוספירה והופכות אותו לפחמנים שזמינים לנו. יש גם מחקרים שמראים שאם אנחנו מוסיפים אצות לתזונה של בקר, אפילו בריכוזים נמוכים, אנחנו מורידים את ייצור המתאן בקיבה של הפרות. מתאן הוא אחד מגזי החממה המזיקים ביותר".

אצות בתוך לחם ופסטות

כבר מכרת את התוצר שלכם?

"כן, אנחנו כבר מוכרים את האצות שלנו לאירופה, איטליה ואנגליה, האירופאים מאוד אוהבים את זה. האיטלקים לוקחים את האצות האלו ומיד מכניסים אותן להמון מוצרים שלהם, כל מיני פריטטות, סוגי לחמים ופסטות. חלק הם טוחנים ומשלבים כאבקות, וחלק מהמוצרים כמו שהן, כעלה. יש ביקושים לאצה כעלה, בגלל הערך הקולינרי שלהן.

"אנחנו פותחים עכשיו שווקים חדשים, גם בארצות הברית וגם במזרח. אנו היחידים בעולם שמוכרים אצות כמו שהן, קפוא טרי. אנחנו מוציאים אותן מהבריכות, וללא מגע יד אדם או עיבוד כלשהו מקפיאים ושולחים אותן. הכל מגיע יבש, אחרי עיבוד ועיקורים. אני מאמין שהן ייכנסו כחומר גלם מרכזי בתעשיות מזון ענקיות, מפסטה ולחם ועד מזון לתינוקות אפילו".

לדברי טל, סיקורה מייצרת כיום כ־100 טון אצות בשנה, והשאיפה להגיע בקרוב ל־200 טון. אולם מרכז הפעילות של החברה עתיד להיות הטכנולוגיה עצמה. "אין היגיון בלעשות משלוחים באוניות ובמטוסים, יש היגיון בלהקים את החוות במקומות שצריכים אותן", הוא הסביר. "הרעיון הוא לשווק את הטכנולוגיה באמצעות שותפויות או זיכיונות. אנחנו מקווים לפתוח חווה ראשונה בדרום אמריקה בשנה הקרובה. זה מקום טוב כי יש שם גם שמש ואנשים צריכים את המזון הזה. וברגע שהטכנולוגיה עובדת היא לא מדע טילים. טכנולוגיה בסיסית, אבל מאוד מדויקת".