"רוב המשרדים יהפכו לחללי עבודה משותפים"

"אם מסתכלים על דור המילניאלס, שהם 50% משוק העבודה וכמעט 100% מהאנשים שיושבים ב-WeWork, אנחנו רואים שיש להם רצון להיות בקהילה, לקבל השראה ולהיות בסביבה יותר שיתופית", אומר בנג'י זינגר, מנכ"ל WeWork ישראל. לדבריו, השינוי שקורה בסביבת עבודה (מעבר לשטחי עבודה משותפים) הוא פועל יוצא של שינויים גדולים מאוד בשוק העבודה. התכונות שאנשים מחפשים, היצירתיות, חדשנות, עבודת צוות - כל מני נושאים שפעם לא היו רלוונטיים והיום הם המנועים הגדולים של השינויים בשוק העבודה.

שינוי נוסף אותו הוא מזהה הוא מעבר של חברות ענק לתוך חללי עבודה של WeWork. "תמיד אומרים שחברת אנטרפרייז רוצה להיות כמו סטארט-אפ ולהיפך. דברים מדהימים קורים כאשר הם נפגשים בחללי העבודה".

זינגר מתייחס לסקר חדש של חברת המחקר העומית Ipsos עבור חברת WeWork העולמית אשר בחן את הקשר בין סביבת העבודה לפרודוקטיביות של העובד ותחושת הסיפוק שלו ממקום העבודה. בסקר נמצא כי 70% מהעובדים המתארים עצמם כשבעי רצון מעבודתם, העידו כי הם משתפים פעולה עם אנשים מחוץ למשרד שלהם, כמו לקוחות, שותפים או קולגות, לפחות פעם או פעמיים בשבוע. רוב העובדים המרוצים מעבודתם דירגו "הזדמנויות לעבוד בצוות שיתופי" כדרך הטובה ביותר לקדם את הקריירה שלהם.

מתחם WeWork במנחם בגין בתל אביב צילום: Eyal Marilus for WeWork

בארה"ב, נמצא כי האינטרקציה גורמת לעובדים להרגיש פרודוקטיביים יותר, מספקת להם השראה ומסייעת להם להגיע להישגים המקדמים אותם מקצועית, פי שניים מעובדים שאינם שבעי רצון. לגבי עובדים שאינם מרוצים מעבודתם - פחות ממחצית מהם משתפים פעולה עם גורמים חיצוניים לעבודתם. עוד העלה הסקר כי עובדים שבעי רצון משתמשים במגוון רחב של חללי העבודה, ב-30% יותר מאשר עובדים לא מרוצים. הסקר נערך בקרב 4,000 עבודים בצרפת, גרמניה, בריטניה וארה"ב.

לפי הסקר שערכתם שיתוף פעולה הוא המפתח לשביעות רצון של עובדים, אבל יש גם מחקרים אחרים שמראים שהאופן ספייס דווקא מפחית פרודוקטיביות ולא בהכרח מעודד שיתוף פעולה

"מעט מאוד מהשטחים זה אופן ספייס, אולי 5% מחלל העבודה ב-WeWork. בנוסף, מלבד המחקר של WeWork יש הרבה מחקרים של הארוורד על חוסר שביעות רצון של עובדים במקומות עבודה  ואנחנו רואים שיש הרבה מאוד אנשים בעולם שמחפשים עבודה עם יותר משמעות. בנושא של אופן ספייס מה שאנחנו רואים זה שאין קשר בין הספייס שבו העובד יושב, גם אם זה בחדר פרטי או חדר משותף, לבין שביעות הרצון בעבודה. אנחנו רואים את זה הכי חזק בתחומי הבנקאות או במגזר הציבורי שם יש 20-25 מטר לאדם ושביעות הרצון של העבודים הכי נמוכה. ב-WeWork עם 5-10 מטר לאדם יש שביעות רצון גבוהה יותר".

בתחום של חללי העבודה המשותפים WeWork היו ראשונים אבל עכשיו יש המון חללי עבודה כאלה, מה הייתרון שלכם על פני האחרים מלבד זה שהייתם ראשונים?

"הייתרון הכי בולט זה הגלובליות של WeWork אנחנו נמצאים ב-27 מדינות ו-100 ערים בעולם והקהילה פתוחה לכל מי שנמצא בה בכל מקום בעולם. אנשים יכולים לעבור מבניין לבניין בכל העולם. הדבר השני, הידע שלנו בתכנון ובהבנה איפה לבנות חללים ומה גורם לאנשים להיות יותר מרוצים. הדאטה של איך החברות עובדות וכמה מטבחים, כמה תאי טלפון לשים, ואיך אנשים עובדים ומה גורם להם לשביעות רצון. היום אנשים פחות יכולים לשבת 12 שעות באותה עמדת עבודה, יש המון דאטה סביב העניין הזה ואנחנו משפרים את התכנון. הדבר השלישי זה הטכנולוגיה שמחברת בין חברות ובין אנשים".

דוגמא לשיתופי פעולה שיצאו מתוך WeWork היא חברת פיקסל גרופ שאותה הקימו שלושה עובדים מבאר שבע שהכירו בישיבה משותפת באופן ספייס. אך שיתופי הפעולה אינם בהכרח עסקיים. במרחב העבודה בבניין הזרם בתל אביב אריק, מנכ"ל של חברת Hydrafill אשר נפצע בתאונה שבמהלכה חלון הדירה שלו נפל לו על היד וריסק את האצבע שלו. רם סולל, מעצב תעשייתי שישב במשרד הסמוך שמע על התאונה, תכנן והדפיס במדפסת תלת מימד אצבע גמישה שאפשרה לאריק להקליד בכאב מינימלי וכך להמשיך לעבוד. במתחם במנחם בגין כל בעלי הכלבים הקימו פתחו קבוצת וואטסאפ כדי לתאם הורדה של הכלבים ולהתייעץ בנושאים הקשורים לטיפול וגידול כלבים.  

"בכלל לא. השאלה היא כמה מהמשרדים של פעם שאנחנו מכירים יהפכו למשותפים. לדעתי, רוב שוק המשרדים יהפכו להיות קו-וורקינג והדרייברים לשינויים האלה הם הרבה יותר גדולים מאיתנו. יש מעבר למרכזי ערים, אין מספיק מקום והעולם צריך לחשוב איך מתכננים ואיך משתמשים בספייס. דבר שני הוא ששוק העבודה השתנה, פעם האיש שהיה מנהל את הנכסים הפיסיים של החברה היה אדם בדרך לפנסיה והיום זה תפקיד מאוד חשוב בחברה – איזו חווייה הם יוצרים לעובדים שלהם. בנוסף, קצב השינוי בעולם הוא גבוה - החברות אף פעם לא מצליחות להתאים את המשרד שלהם לביזנס שלהם, 90% מהחברות או גדלות בכוח האדם או קטנות. אפשר לחלק את החברות לכאלה שיושבות במשרד שהוא קטן עליהם וכאלה שיושבות במשרד שגדול עליהן. זו הסיבה שיש נהירה של כל החברות הגדולות בעולם לתוך WeWork. 

בארץ יש 7000 עמדות עבודה שעשינו ב-5 שנים האחרונות וב-2019 נפתח 10 אלף עמדות, כלומר יותר מאשר בכל חמש השנים האחרונות -  וזה הגידול שאנחנו רואים בכל העולם. נכון שאנחנו אגרסיביים אבל יש ביקוש גדול לשביעות רצון של עובדים".

WeWork בירושלים צילום: איל מרילוס

יש הבדלים בין מה שעובדים רוצים בישראל לבין העולם?

"אני לא חושב שיש הבדל בשום מקום בעולם, אנחנו נמצאים בכל מקום בעולם ורואים שמה שעובד בתל אביב עובד גם בסן פאולו וגרמניה. זה נכון שיש התאמות לוקאליות לתרבות המקומית אבל בסופו של דבר השינויים בשוק העבודה,האימפקט שאנשים רוצים שיהיה להם ולהרגיש בבית - הם אותו הדבר בכל מקום.

אנחנו מאוד מרוצים ממה שעשינו בישראל. זה היה השוק הראשון מחוץ לארה"ב ואפשר לקרוא לזה 'חלון של הבעלים'. אנחנו מסתכלים על השוק הזה בצורה אחרת. מאוד חשוב לנו החדשנות שיוצאת מתוך WeWork ישראל, אנחנו משתמשים בביזנס שלנו כדי לבחון איך לפתח מוצרים חדשים. האימפקט שאנחנו עושים בארץ יש לו משמעות כפולה עבורנו - גם בגלל הציונות וגם בגלל ההצלחה העסקית. אנחנו מצליחים בכל מקום וגם בארץ. הראש והלב נמצאים בניו יורק אבל הרבה מהדנ"א של החברה הוא מישראל".

אתם מדברים הרבה על שביעות רצון, משמעות בעבודה אבל בסופו של דבר WeWork זה חלל עבודה, זה משרד, עיצוב - זה לא התוכן.

"אם מסתכלים על המשרדים האלה כמיכל זה סך הכל מיכל עד שהוא מתמלא בתוכן, אם מסתכלים במה אנחנו ממלאים זה העיקר. היכולות שלנו זה לא רק עיצוב, זה איך אנחנו מתכננים משרדים שגורמים ל'תאונות' לכך שאנשים נפגשים בצורה אקראית. יש הרבה מאוד ידע, לא רק ברמה העיצובית, המשרדים מדהימים אבל מה שאנחנו ממלאים במיכלים האלה זה הדבר העיקרי. האנשים שאנחנו לוקחים כדי לנהל את הקהילות, איך שאנחנו מסתכלים על מה זו קהילה. החוסן הוא ליצור אימפקט בתוך הבניינים, לחבר בין אנשים כך שיהיו יותר מוצלחים. כמות הדאטה שיש מאחורי זה היא עצומה - איך מתכננים אירועים לפי האנשים שיושבים בתוך הבניינים. איך משתמשים בטכנולוגיה כדי לחבר בין אנשים. אלו דברים שלא קשורים לעיצוב או תכנון".