עו"ד אפי נוה טוען לאכיפה בררנית בפרשת הדרכון: דורש לקבל חומרי חקירה

ראש לשכת עורכי הדין לשעבר, עו"ד אפי נוה, טוען שהגשת כתב האישום נגדו בפרשת הדרכון מהווה אכיפה בררנית. כך עולה מבקשה שהגיש נוה לפני כמה לבית משפט השלום בראשון לציון.

הבקשה נעשתה באמצעות סנגורו של נוה, עו"ד בעז בן צור, שטוען כי יש לחייב את הפרקליטות להמציא לו מידע מלא על כל כתבי האישום שהוגשו בנסיבות דומות. לטענתו של בן צור, לא ניתן למצוא מקרים דומים ולכן מדובר כאמור באכיפה בררנית ופסולה של רשות מנהלית.

יחד עם זאת, אחד המקרים אליהם מתייחס בן צור בבקשה שהגיש, נראה לכאורה דומה. מדובר בשני בני מיעוטים תושבי ישראל, שכמו נוה ובת זוגו נכנסו לישראל כשרק אחד מהם העביר את דרכונו. במקרה שלהם לא הובהר עד היום מה היתה סיבה שפעלו כך, מאחר שלאף אחד מהם לא היתה מניעה מלהיכנס או לצאת מישראל.

אותו מקרה התרחש בינואר 2018 וכתב האישום הוגש ביוני 2018. נוה נתפס במעבר הגבול 3 חודשים מאוחר יותר, בספטמבר 2018.

מעניין להשוות בין כתבי האישום מאחר שבמקרה של שני האזרחים שהגיעו לישראל מירדן הם הועמדו לדין על עבירה טכנית לכאורה של הפרת הוראות חוק הכניסה לישראל ולא נכלל בכתב האישום נגדם סעיף של מרמה. נוה ובת זוגו הואשמו גם בעבירת סיוע לקבלת דבר במרמה.

עוד מתברר כי הבוקר (ב') התקיים דיון בתיק הפלילי של השניים והם הודו והורשעו בעבירה. כתב האישום נגדם לא הוגש ע"י הפרקליטות אלא בידי תובע משטרתי שהתייצב לדיון וניסה לשכנע ממושכות את בית המשפט שיש מקום להחמיר בעונשם של השניים, מאחר שהתופעה הפכה לדבריו ל"מכת מדינה". השאלה היא האם "מכת המדינה" מבוססת רק על כתב האישום נגד נוה.

עו"ד אפי נוה צילום: ראובן קסטרו

שמו של נוה לא הוזכר בפרוטוקול הדיון אך ייתכן והפרקליטות כבר התכוננה לטענה של נוה על אכיפה בררנית מאחר שהתובע המשטרתי עו"ד רונן גינגולד טען בדיון שבמקרים אחרים כבר מוגשים כתבי אישום דומים עם סעיף של קבלת דבר במרמה, אך טען כי באותו מקרה הדבר לא נעשה מאחר שכתב האישום הוגש "בטרם הוחמרה המגמה".

מצד אחד הדברים מחלישים את טענת נוה שהוא היחיד אי פעם שהועמד לדין במצב דומה מאחר שקיים מקרה נוסף. מצד שני, נראה שיש בסיס לטענת נוה שהפרקליטות החמירה עמו בכוונה, בפרט כשהכניסה בכתב האישום נגדו את סעיף המרמה שהרשעה בו גם נושאת עמה קלון.

"מדובר באכיפה בררנית"

תיקו של נוה מטופל אצל שופטת בית משפט השלום בראשל"צ עינת רון, ודיון ראשון אמור להתקיים ביום חמישי השבוע, אך נכון לעכשיו הוגשה בקשת דחייה של בן צור עד שיקבל את חומרי החקירה.

על פי טענת נוה, בדיקה שנערכה העלתה כי טרם הועמדו לדין אזרחי ישראל שביצעו מעשים דומים בנסיבות ענייננו. לפי הנטען, בעבר אכן הועמדו לדין במספר מצומצם של מקרים אזרחים ישראליים שיצאו מהארץ ללא תיעוד, אך זאת כשיכולתם לצאת ולהיכנס היתה לכל הפחות מוגבלת, למשל עריק צה"ל שהיה צפוי למעצר או מי שדרוש לחקירת משטרה.

לטענת נוה, רשויות התביעה נמנעו עד כה כבמדיניות מהעמדה לדין פלילי של אזרחי ישראל שדרכונם לא הוחתם ביציאתם ובכניסתם את הארץ – כאשר לא היתה מניעה או מגבלה מבחינתם לעשות כן.

"בנסיבות כאמור מתעורר חשש כבד כי העמדתם לדין של המבקשים מהווה אכיפה בררנית", נטען בבקשה. "כידוע רשויות התביעה ככל רשות מינהלית מצוות לנהוג בשוויון ואין הן יכולות להעמיד לדין בשרירות פלוני או אלמוני כאשר אחרים לא הועמדו לדין בנסיבות דומות. משכך שהשאלה כיצד נהגו הרשויות במקרים דומים היא בעלת חשיבות עליונה במקרה זה".

עוד נטען כי מראשית שלבי החקירה דרש נוה כי ימסרו לעיונו כתבי אישום כמבוקש ומידע מלא נוסף שישפוך אור על דרך ההתנהלות הרגילה של הפרקליטות. לפי הנטען רק בערבו של יום השימוע נמסר בכתב שהפרקליטות דוחה את הבקשה. במהלך השימוע עצמו, נטען, "זגזגה" המשיבה ונאותה לפתע למסור מספר מועט של כתבי אישום, אך לאחר עיון קצר ובלתי ממצה במעמד השימוע עצמו הובהר למשיבה כי למקרים אלה אין דבר וחצי דבר עם ענייננו, כאשר מדובר במקרים חמורים עשרות מונים ממקרה זה, נוכח נסיבותיהם השונות.

לטענת בן צור, המדינה "חייבת – כך ממש: חייבת על פי דין – למסור לעיונם של המבקשים את החומר הנדרש".

על פי הפירוט המופיע בבקשה, הפרקליטות חילקה את כתבי האישום שהוגשו על ידה לשלוש קבוצות: הראשונה הוכתרה תחת השם "נאשמים שזהותם אינה ידועה ולכן אין לדעת אם היתה קיימת להם מניעה מלהיכנס לישראל". השנייה הוכתרה "נתינים זרים מנועים כניסה לישראל". והקבוצה השלישית 'אזרחים' תושבים זרים אשר אין להם מניעה להיכנס לישראל".

סנגורו של אפי נוה, עו"ד בעז בן צור צילום: עמית שעל

לטענת נוה, הקבוצה השלישית היא לכאורה היחידה שיכולה להיות לה "בדוחק" רלוונטיות כלשהי למקרה זה. זאת מאחר שהקבוצה השנייה עוסקת באנשים שיש להם מניעה להיכנס לישראל ואילו בקשר לקבוצה הראשונה (קבוצת הלא ידועים) נטען כי ניתן להניח בבטחה יחסית שמדובר במנועי כניסה, בפרט נתינים גיאורגיים שהמריאו מגיאורגיה והם 'עבריינים חוזרים' שסייעו שוב ושוב "לגנוב גבול".

בקשר לקבוצה השלישית ולכאורה הרלוונטית נטען כי ביחס לכל המקרים שנמצאו בקבוצה זו "היתה גם היתה מניעה או מגבלה לצאת או להיכנס לישראל, שכן אף שדובר באזרחים או בתושבים הם היו נעצרים או מעוכבים ליציאה מיד עם יציאתם או כניסתם למשל נוכח היות הנאשם עריק מצה"ל או נוכח ידיעת נאשם אחר שהוא צפוי להיות מעוכב מיד עם הכניסה לישראל.

מקרה אחר, נטען, עסק בעובד ציבור שעשה שימוש בסמכותו השלטונית במטרה להגניב לישראל אזרחית זרה – עובדה שכשלעצמה מעמידה נסיבה לחומרה. במקרה אחר היה מדובר בנאשם בעל עבר פלילי מכביד שהגיע מירדן.

"זכותה של המדינה לברור את הנכנסים בשעריה"

מבדיקת "כלכליסט" עולה כי במקרה שאליו מתייחס בן צור מדובר בשני נאשמים - חאלד עספור ואדם סאלח שהגיעו מעמאן לישראל בינואר 2018. אחד מהם עבר באמצעות כרטיס המעבר של השני ואילו השני ניגש לבקרי הגבול וטען שאינו מצליח לעבור. הם הואשמו כל אחד בסעיף אישום יחיד: האחד בהפרת הוראות חוק הכניסה לישראל והשני בסיוע להפרת הוראות חוק הכניסה לישראל. לעומת זאת נוה ובת זוגו הואשמו ב-3 עבירות: כניסה ויציאה מישראל שלא כחוק בצוותא וכן עבירת קבלת דבר במרמה בצוותא.

הבוקר התקיים כאמור דיון בכתב האישום נגד שני הנאשמים שהודו מיד בעובדות והורשעו. במהלך הדיון ביקש התובע המשטרתי להחמיר בעונשם "בחודשים האחרונים חלה עלייה משמעותית בתיקים שמוגשים לבית המשפט ובהם אזרחים ישראלים מכניסים לארץ הן אנשים שאינם מורשים להיכנס לישראל... והן בהכנסתם של אנשים שכניסתם מותרת לישראל אך ברצונם להעלים כניסה זו מסיבות שונות", טען התובע. לדבריו "לא מדובר באיזו עבירה מקרית, היה כאן תכנון ותעוזה... לא ניתן לומר שניתן להסתפק במקרים מאין אלו בעונש צופה פני עתיד".

הוא הוסיף וטען כי "לאור הפיכת עבירה זו למעין מכת מדינה", יש לקבוע עונש חמור. "אני גם אציין שכיום עבירות אלה מוגשות לצד עבירה של קבלת דבר במרמה, בסיוע לקבלת דבר במרמה ורק מאחר שתיק זה הוגש בטרם הוחמרה במגמה זו, לא יוחסו עבירות קבלת דבר במרמה". הפרקליטות ביקשה להטיל מספר חודשי מאסר על כך אחד מהשניים.

שני הנאשמים אמרו בדיון שהם מתחרטים ומצטערים ו"מבקשים סליחה".

בגזר הדין כתב השופט עמית מיכלס כי הערך המוגן בו פגעו הנאשמים הוא זכותה של המדינה לברור את הנכנסים בשעריה, לערוך רישום מסודר של הנכנסים והיוצאים לארץ ולהפעיל מנגנון פיקוח בהתאם. "יש לתת את הדעת לעובדה שמדובר באזרחים ישראליים שלא היו מנועי כניסה או יציאה לארץ והסיבה למעשיהם לא הובהרה ולמעשה אינה ידועה למאשימה".

השופט קבע שמתחם הענישה לגבי נאשמים שאינם מנועי כניסה לישראל הוא מאסר על תנאי עד עבודות שירות. הוא הבחין בין שני הנאשמים: אחד מהם בעל עבר פלילי כבד – 6 עבירות אלימות וריצה מאסר ממושך ולכן גזר עליו שבועיים מאסר בפועל שיצטרפו למאסר שהוא כבר מרצה. השני ללא עבר פלילי כלשהו לנדון למאסר על תנאי וקנס של 2,000 שקל.