בג"ץ שוב הוציא לכחלון את הערמונים מהאש

פסיקת בג"ץ שלפיה יש להשוות את המיסוי של טבק לגלגול וסיגריות רגילות היא לכאורה מכה לשר האוצר משה כחלון שהתנגד למהלך. ואולם בפועל, שופטי בג"ץ הצילו את כחלון מעצמו - והניחו עבורו את הסולם שבעזרתו הוא יוכל לרדת מהעץ שטיפס עליו.

אמנם הירידה מהסולם - השוואת המס - תהיה מלווה בהתנגדות מילולית להעלאת המס ובהטלת האשמה על בג"ץ; אבל בפועל, אין לכחלון הרבה ברירות. תיאורטית הוא יכול להפחית את המס על הסיגריות לזה של הטבק לגלגול, אבל זה יביא לירידה של מאות מיליוני שקלים בהכנסות ממסים; ומאחר שגם כך הגירעון השנה צפוי לחרוג ב-0.7% מהיעד המקורי ולהגיע ל-3.6%, אין לו באמת אפשרות לעשות זאת. במיוחד כאשר המהלך, לפי התוכניות של האוצר, אמור לממן את הוזלת החשמל שכבר אושרה בטרם נמצא לה מקור תקציבי.

לכן, בפני כחלון עומדות שתי אפשרויות ריאליות - ליצור שיעור מס קנייה חדש לשני המוצרים (לייקר את הטבק לגלגול ולהוזיל את הסיגריות) ולכל הפחות לא להפחית עוד יותר את ההכנסות ממסים או לעשות את מה שהמיזם למיגור העישון והאגודה למלחמה בסרטן ציפו בעתירתם, ומה שכל מי שבריאות הציבור חשובה לו סבור - להעלות את המס על הסיגריות. על הדרך הוא גם ימצא פתרון לבעיית תעריפי החשמל.

כך, כשם שבג"ץ אילץ את כחלון להשוות את מיסוי האייקוס לסיגריות רגילות, וכפי שמסתמן - יחייב אותו לקבל את המלצת ועדת המחירים בנוגע למחירי החלב, גם הפעם, בעקבות החלטת בג"ץ יוכל שר האוצר "להאשים" את בית המשפט בהעלאת המס.

משה כחלון צילום: ארן דולב

עם זאת הנקודה החשובה יותר בסיפור הזה, היא הביקורת ששופטי בג"ץ הפנו במרומז לכחלון. לדברי השופטת דפנה ברק ארז, "מדיניות אינה מילת קסם הפוטרת את הרשות המבצעת מהחובה לנהוג בשוויון או לבחון טענות רציניות בדבר השלכה שלילית של החלטתה על זכויות, במקרה זה הזכות לבריאות. שיקול דעת רחב אינו פטור מהחובות שמטיל המשפט הציבורי".

במילים פשוטות, אומרת השופטת ברק ארז לשר האוצר: אתה לא יכול להשתמש בסיסמאות כדי לחמוק מהאחריות שלך. כאשר אין הבדל בין מוצרים, אי נקיטת המהלך של כחלון (השוואת המס) היא פגיעה בציבור. ולא שום דבר אחר.

שר האוצר השתמש בהרבה תירוצים של פגיעה בשכבות החלשות וחופש הפרט, אבל כאשר מדובר במוצרים שזהים מבחינת הפגיעה שלהם בציבור (וקשה לראות איך כחלון מוזיל פתאום את הסיגריות בניגוד לעמדת כל אנשי המקצוע העוסקים בבריאות הציבור), השארת המצב המעוות הקיים היא בסך הכל בריחה מאחריות. טוב עשה בג"ץ שדווקא בתקופת בחירות הזכיר לאנשים שמבקשים את אמוננו כי מוטלת עליהם האחריות לעשות גם מעשים פחות פופוליסטים.