תרגיל למשתכן

שכונת גליל ים היא לא עוד שכונה. היא היהלום בכתר של מחיר למשתכן. המתחם היוקרתי והמבוקש ביותר ששווק מאז יצאה התוכנית לדרך, שהוכיח שהיא רלבנטית לא רק לעפולה, אלא גם לאזורי הביקוש. הודעתו של פדלון על הקפאת הבנייה בשכונה היא אולי המהלומה הכואבת ביותר שיכול מישהו להנחית על שר האוצר בנקודת הזמן הזו, פחות מחודשיים לבחירות.

שכונת גליל ים, הרצליה צילום: עמית שעל

אלא שגם פדלון הוא לא סתם ראש עיר. הוא אחד משורה של ראשי רשויות שבמהלך השנה החולפת הצהירו על תמיכה במפלגת כולנו של שר האוצר, והוא נחשב למקורבו. לכן העובדה שדווקא הוא הנחית עליו מכה כזו תמוהה. יש לקוות כי אין מדובר במשבר יזום שנועד לאפשר לכחלון לגזור קופון תקשורתי כמפשר בין הצדדים וכמגן של הזוגות הצעירים. הצגה תקשורתית כזו על גבם של רוכשי הדירות במקום, היא רמת ציניות קיצונית שיש לקוות שכחלון ופדלון לא הגיעו אליה.

אך גם התרחיש הסביר יותר אינו טוב בהרבה. אם בעקבות אי־הסכמה בין העירייה לרמ”י, הרי שכשפדלון הכריז על הקפאת הבנייה, הוא הפך ביודעין את מאות המשפחות שרכשו דירה בשכונה לבני ערובה. המהירות שבה נפתר המשבר מלמדת שהיה מקום לשיחות מקדימות מאחורי הקלעים שהיו יכולות למנוע מלכתחילה את ההקפאה; שכן רכישת דירה במחיר למשתכן מתאפיינת ממילא בתקופת המתנה ממושכת וברמת אי־ודאות גבוהה מצד הרוכשים, גם בלי הפגנת שרירים מהסוג שבוצעה על ידי פדלון.

בסוף השבוע האחרון שימשו רוכשי הדירות, שאותם הפוליטיקאים מעלים על נס בנאומיהם, ככלי משחק בידיהם. על שר האוצר, ראש עיריית הרצליה וכל יתר נושאי התפקידים להבין שהגדלת המצוקה בקרב הרוכשים אינה כלי לגיטימי להשגת יעדים.