שנה שנייה ברציפות: ירושלים העיר היקרה ביותר לתשלום ארנונה

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מפרסמת את נתוני חיוב הארנונה ברשויות המקומיות לפי סך הסכומים שחוייבו בכל רשות בשנת 2017 - בחלוקה להיקף השטחים שחוייבו ולסוגי הנכסים (מגורים, משרדים, תעשייה, בנקים וחברות ביטוח, חניונים, מבנים חקלאיים ועוד). על מנת לבדוק מה היה החיוב השנתי למ"ר למגורים בכל אחת מהרשויות, נעשתה חלוקה של סך הכסף שחייבה כל רשות מקומית בסך השטחים שחוייבו בה בארנונה למגורים. על בסיס החיוב השנתי למ"ר, אף חושבה מהי העלות הדו-חודשית לדירת 100 מ"ר בכל רשות.

לדירוג המחירים המלא לפי ערים לחצו כאן

שוב במקום הראשון בתשלום ארנונה. ירושלים צילום: גטי

הנתונים מתייחסים לסכומים אותם מחייבת הרשות המקומית עבור ארנונה למגורים ולא לסכומים אותם הכניסה לקופתה (הסכומים ששולמו על ידי התושבים בפועל). סכומי החיוב הם הסכומים שדרשה כל רשות מקומיות ואילו הסכומים שהכניסה (גבתה בפועל), הם הסכומים ששולמו על ידי התושבים שמילאו את חובתם לתשלום הארנונה. ישנם הרי גם תושבים שלא משלמים – חלקם כדי לחמוק מתשלום מסים, אחרים בשל סיבות ביורוקרטיות כמו אי התאמה בין זהות הדייר בפועל לבין רישום הדייר בטופס הארנונה.

כך, עיריית ירושלים חייבה בשנת 2017 סכום של כמעט 1.33 מיליארד שקל על ארנונה למגורים, אבל הכניסה בפועל 891.7 מיליון שקל מתוכם. בתל אביב חייבה העירייה 836.3 מיליון שקל, אך הכניסה בפועל 793.7 מיליון מתוכם.

ירושלים חייבה בשנת 2017 ארנונה בסך כ-1.33 מיליארד שקל על 17.7 מיליון מ"ר של שטחי מגורים, כלומר 75 שקל למ"ר בשנה. החישוב מראה כי סכום החיוב הממוצע שנדרשו לשלם בעלי או שוכרי דירת 100 מ"ר בעיר, עמד על 1,250 שקל בתלוש הארנונה הדו-חודשי.

גם בשנה שעברה כיכבה ירושלים בראש טבלת חיובי הארנונה, עם סכום חיוב של 1,233 שקל לדירת 100 מ"ר בתלוש הדו-חודשי – כלומר חלה עלייה של כ-17 שקל במחיר הארנונה בירושלים.

רמת גן מגיעה למקום השני עם חיוב של 1,100 שקל לדירת 100 מ"ר בתלוש הארנונה הדו-חודשי. זאת מאחר שחיוב ארנונה למגורים בשנת 2017 הסתכם שם ב-350.2 מיליון שקל על 5.29 מיליון מ"ר של שטחים למגורים, מה שגוזר מחיר של 66 שקל למ"ר לשנה.

את המקום השלישי חולקות כמה ערים, בהן בני ברק עם תלוש ארנונה דו-חודשי של 1,050 שקל לדירת 100 מ"ר. זאת לפי חיוב ארנונה של 217.4 מיליון שקל בשנת 2017 על 3.47 מיליון מ"ר למגורים, המביא את סכום החיוב לארנונה למ"ר ל-63 שקל בשנה.

גם בגבעתיים, בחיפה, בפתח תקווה וברמת השרון החיוב למ"ר למגורים לשנה עמד על 63 שקל, כך שבתלוש ארנונה דו-חודשי על דירת 100 מ"ר החיוב הסתכם ב-1,050 שקל.

חולון וקריית אונו הן שתיהן במקום הרביעי עם חיוב ארנונה של 62 שקל למ"ר לשנה, כך שעל דירת 100 מ"ר הדרישה לחיוב בתלוש הדו-חודשי היתה בסך 1,033 שקל.

רחובות ומבשרת ציון ניצבות שתיהן במקום החמישי עם חיוב ארנונה של 1,017 שקל בתלוש הדו-חודשי לדירת 100 מ"ר, הנגזר מחיוב של 61 שקל למ"ר למגורים לשנה.

הרצליה. במקום השישי צילום: אוראל כהן

בת ים, הרצליה ונתניה מדורגות במקום השישי עם חיוב ארנונה של 1,000 שקל בתלוש הדו-חודשי של בעלי או שוכרי דירת 100 מ"ר, מאחר שהתשלום השנתי הנדרש שם למ"ר הוא 60 שקל.

במקום השביעי המועצה המקומית עומר שבנגב, שם בתלוש הארנונה הדו-חודשי על דירת 100 מ"ר הופיע ב-2017 חיוב של 983 שקל, הנגזר מחיוב של 59 שקל למ"ר למגורים לשנה.

גבעת שמואל ניצבת המקום השמיני עם חיוב של 56 שקל למ"ר למגורים לשנה, מה שמביא את סכום החיוב בתלוש הדו-חודשי של דירת 100 מ"ר ל-933 שקל.

ראשון לציון מדורגת תשיעית עם חיוב של 917 שקל לדירת 100 מ"ר בתלוש הדו-חודשי, מאחר ששם החיוב השנתי למ"ר למגורים הוא 55 שקל. חולקת איתה את המקום התשיעי המועצה המקומית כוכב יאיר-צור יגאל, שגם בה החיוב השנתי למ"ר למגורים הוא 55 שקל.

את העשירייה הפותחת סוגרות המועצה המקומית כפר ורדים שבצפון, המועצה המקומית מיתר שברדום והמועצה המקומית כפר שמריהו, שבשלושתן על דירת 100 מ"ר החיוב הדו-חודשי עמד ב-2017 על 900 שקל, היות שהתשלום השנתי למ"ר למגורים עמד על 54 שקל.

תל אביב מחוץ לעשיריה הפותחת

היכן מדורגת תל אביב? היא מצאה עצמה מחוץ לעשיריה הפותחת, וניצבת במקום ה-13, אותו היא חולקת עם יהוד, נהרייה והמועצה המקומית כפר תבור שבצפון, בהן החיוב בתלוש הארנונה הדו-חודשי לדירת 100 מ"ר היה 833 שקל. ברשויות אלה החיוב למ"ר למגורים עמד על 50 שקל לשנה. בתל אביב סך החיוב לארנונה למגורים בשנת 2017 הסתכם ב-836.3 מיליון שקל עבור 16.6 מיליון מ"ר של שטחי מגורים.

יש לשער שתל אביב איננה מדורגת במקומות הראשונים בחיובי ארנונה למגורים, מאחר שהם נמוכים יותר הודות להכנסות הגבוהות שיכולה העירייה לגבות משטחי המסחר והמשרדים הרבים שבשטחה, שמקלים על נטל התושבים בחיוב ארנונה. ואכן, תל אביב חייבה בשנת 2017 ארנונה על 5.71 מיליון מ"ר משרדים, שירותים ומסחר, 1.08 מיליון מ"ר תעשייה ומלאכה, 374 אלף מ"ר בנקים וחברות ביטוח, 524 אלף מ"ר שטחי מלונות ולא פחות מ-1.11 מיליון מ"ר של שטחי חניונים.

נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מספקים גם מבט על החיובים משאר שטחי הקרקע. עם חיובים של 56.43 מיליון שקל בשנת 2017 על חניונים, מובילה כמובן תל אביב.

גם בחיוב ארנונה על שטחי בנקים וחברות ביטוח מובילה תל אביב, עם חיוב של 294.9 מיליון שקל בשנת 2017. בחיוב ארנונה על שטחי משרדים, שירותים ומסחר מובילה תל אביב עם 1.52 מיליארד שקל בשנת 2017.

הנתונים מאפשרים לבדוק מהם שיעורי הגבייה בפועל שהצליחו הרשויות לגבות מתוך החיובים. ישנם, כאמור, תושבים המתחמקים מתשלום ארנונה וכאלה שפרטי החיוב שלהם אינם תואמים את כתובתם. שיעור הצלחת הגבייה מתייחס לחיוב הארנונה הסופי לאחר הגדלת הנכסים בחלק מהרשויות. לכן ישנן רשויות שלפי הנתונים נראה שהצליחו לגבות יותר מ-100% מהחיובים, כמו המועצה האזורית תמר שבנגב, עם 121% שיעורי גבייה והמועצה המקומית אעבלין שבצפון עם 104% שיעורי גבייה. זאת מאחר שנתונים נאספו לאחר תום החיוב, וכללו גם את החיובים על שטחים שנוספו ברשויות אלה.

בשיעורי הגבייה הסטנדרטים מובילה המועצה המקומית סביון, שתושביה ממלאים כמעט באופן מושלם את חובתם לתשלום ארנונה – שם נגבו בפועל 99% מחיובי הארנונה למגורים. כפר שמריהו שנייה עם שיעורי גבייה של 95% בארנונה למגורים. בתל אביב הצליחו לגבות 81% מחיובי הארנונה למגורים. אולם בירושלים הצליחו לגבות רק 62% מחיובי הארנונה למגורים. במקום האחרון המועצה האזורית נווה מדבר שבנגב, הכוללת ישובים בדואים, שהצליחה לגבות 7% בלבד מחיובי הארנונה למגורים.