נתניהו קיבל שיימינג - במקום מימון
בהחלטת ועדת ההיתרים שלא לאפשר לבנימין נתניהו לגייס תרומות, הלכו חבריה רחוק מדי, והובילו את עורכי דינו של ראש הממשלה להכריז שיעתרו לבג"ץ; אם נתניהו ישתתף במימון ראוי לאשר לו גם תרומות
חוסר סמכות, אי סבירות קיצונית, טעויות משפטיות - אלו הטענות והעילות שיטענו פרקליטיו של ראש הממשלה, אם וכאשר יעתרו לבג"ץ נגד החלטת ועדת ההיתרים שלא לאפשר לנתניהו לגייס תרומות מצמד מיטיביו: הבן דוד נתן מיליקובסקי ואיש העסקים ספנסר פרטרידג'.
- ועדת ההיתרים: לנתניהו היו אחזקות בתאגיד פלדה שאחד מהשותפים בו הוא בן דודו נתן מיליקובסקי
- ועדת ההיתרים: על נתניהו להחזיר 300 אלף דולר שקיבל מבן דודו נתן מיליקובסקי
- נאום נתניהו: לחוץ, מאשים, ושוכח חלק מהעובדות
ההחלטה של ועדת ההיתרים שפורסמה אתמול טומנת לא מעט מבוכות לנתניהו. מבוכות בואכה שיימינג: חוסר תום לב בהתנהלותו, מסורת של מבקש סדרתי (הגיש שמונה בקשות עד כה), קמצנות כרונית.
ולא רק מבוכות, אלא גם נזק כספי. לא רק שבקשתו לקבל מימון מסורבת, הוא גם מצווה להחזיר את מה שקיבל ואפילו יותר. לא רק את 300 אלף הדולר שקיבל ממיליקובסקי למימון ההגנה, אלא גם את החליפות מפרטרידג'.
היועצת המשפטית של משרד ראש הממשלה שלומית ברנע־פרגו, נשלחה לארון הבגדים שלו לבדוק האם ניתן להחזירן, או רק את שוויין. "כמה עולה חליפה לראש ממשלה", שואלים חברי הוועדה, "ומדוע עליו לקבל חליפות במתנה במקום לרכוש אותן לעצמו?"
ובכל זאת, כל הבוץ הזה שבו גולגל ראש הממשלה, אינו מעיד שהבג"ץ שיוגש כנראה בעוד מספר ימים חסר סיכוי. כמובן, שאם שני הג'נטלמנים יירשמו כעדי תביעה בכתב האישום, העתירה תתאייד מעצמה. אבל, אם היא תגיע לבירור בעליון, יהיה כדאי לשים לב לכמה טענות. למשל, סירוב הוועדה לבקשת מבקר המדינה לאפשר לסניגורי נתניהו להופיע בפניה. וגם, לטענות ניגוד העניינים של ראש הממשלה מול פרטרידג' ומיליקובסקי. הוועדה הדגישה את זיקתם העסקית של השניים לראש הממשלה, שאמורה למנוע מהם לתמוך בו. וזאת, מבלי לאפשר לסניגורים להפריך את הטענות.
טענה נוספת היא שאין חשש ממשי לניגוד עניינים והוועדה מצביעה לכל היותר על מבחן "שלח לחמך", שפירושו האמיתי הוא שאין אפשרות ואין מצב לאף אחד לסייע למימון הגנת ראש הממשלה, כיוון שתמיד יש חשש ל"שלח לחמך".
הוועדה מציינת שרק מחסור כיס וצרה בריאותית עשויים להצדיק חריג נדיר שבו יינתן היתר. העתירה לבג"ץ תבקש להתמודד עם פרשנות זו.
ומעל הכל - האם באמת מוצדק לדרוש מראש הממשלה למכור רכוש ובתים כדי לממן את הגנתו. "בטרם יפנה שר לנדבת תרומתם של בעלי הון, עליו למצות את יכולותיו ממשאביו והונו העצמי", כותבת הוועדה.
צריך להפריד בין הסנטימנט הציבורי השלילי המוצדק לקמצנות של ראש הממשלה, לבין ההצדקה לרושש אותו כבר כעת כשהוא בחזקת חף מפשע, ולהתנות את הגנתו המשפטית במכירת נכסים ושליחת יד לארנק הפרטי.
ההערכה היא שניהול הגנה בשני תיקים - לא ברור כרגע אם גם 2000 עדיין בחיים - יעלה בין 2 ל־3 מיליון דולר. רכושו של נתניהו יכול להכיל אפילו עוד כמה תיקים, אבל השאלה הציבורית־מוסרית הזו אינה מעניינה של ועדת ההיתרים, שאמורה היתה להתמקד בשני אלה: בהליך הוגן לקבלת החלטתה ולבחינת ניגוד עניינים ממשי כביסוס לתוכנה.
הוועדה מצהירה על החלטתה כסופית, חלוטה ומוחלטת שאין שום אפשרות לאתגרה. ומדובר בהחלטה של גוף שהוא לא בית דין ולא בית משפט. נדמה שרק יומרה זו לסופיות - שווה הערה של בג"ץ.