יש יועמ”ש אחד? לא לדעת שטיין

שופט בית המשפט העליון אלכס שטיין “גמל” אתמול לשרת המשפטים איילת שקד על מינויו. בשני פסקי דין שפורסמו אתמול, קבע השופט ששרי הממשלה זכאים לייצוג נפרד כשעמדתם נוגדת את דעת היועץ המשפטי לממשלה. וזאת, בניגוד מוחלט למסורת המשפטית לפיה רק במקרים חריגים ונדירים יאפשר היועץ לשר לגייס עורך דין חיצוני.

שרת המשפטים איילת שקד והשופט אלכס שטיין צילום: רפי קוץ

שטיין קבע זאת בפסק הדין שבו אישר בג"ץ להעלות את מחיר החלב בניגוד לעמדת שר האוצר משה כחלון, וגם בפסק הדין שהורה לשר המדע אופיר אקוניס לשקול שוב את התנגדותו למינוי פרופ' יעל אמיתי למועצת הנגידים.

העמדה המסורתית שהשתרשה במשפט הישראלי היא ש"יש מדינת ישראל אחת, ממשלה אחת, יועץ משפטי לממשלה אחד ופרקליטות מדינה אחת שמייצגים את כל גופי המדינה. תזמורת אחת היא ומנצח לה אחד במישור המשפטי – היועץ המשפטי לממשלה".

בשני המקרים הצטרף שטיין לתוצאה של הרוב, אבל קביעתו שניתן לאפשר לשרים ייצוג נפרד היא מיעוט שעולה בקנה אחד עם אג'נדת המשילות של שקד, שבין מרכיביה החלשת שומרי הסף. היועץ המשפטי אביחי מנדלבליט במקרה הנוכחי.

במקרים חריגים ונדירים אכן מתיר היועץ ייצוג נפרד. למשל בעתירה לביטול חוק ההסדרה, שמנדלבליט התנגד לו ואפשר לממשלה להתגונן בבג"ץ באמצעות עורך דין חיצוני. אולם מדובר במקרים נדירים, שצצים אחת לכמה שנים. לפחות עד עכשיו.

שטיין מנסה לסלול דרך שתאפשר לממשלה לגייס ייעוץ משפטי חיצוני בכל עת שתחפוץ, בכל מחלוקת שגרתית. ומי יודע, אם בנימין נתניהו יקים ממשלה, הוא יזדקק לשופטים כאלה כשיתרבו היוזמות שהיועץ יתנגד להן. למשל, החוק הצרפתי, פסקת ההתגברות, חוק ההסדרה השני. ואז, חשוב שיהיו שופטים כשטיין שיכשירו לממשלה ייצוג נפרד על בסיס שוטף.

בינתיים שטיין במיעוט. השופטים שישבו לצדו בשני הבג"צים התנגדו לעמדתו. "שאלת העמדה שתוצג בשם המדינה נגזרת מההלכה לפיה היועמ”ש הוא הפרשן המוסמך של החוק עבור הרשות המבצעת, וחוות דעתו המשפטית מחייבת את כל זרועותיה של הרשות המבצעת", כתב מזוז בבג"ץ החלב.

דעת שטיין מלמדת מדוע שקד התעקשה עליו. ואם רוצים, אפשר לשכלל באמצעות עמדתו עוד יוזמה־ממתינה נוספת של שקד: מינוי היועצים המשפטיים על ידי השרים. ואם הם יעזו לפסוק בניגוד לדעת השר, נאפשר גם לו לקחת עורך דין פרטי.