איום כחלון לסגור את תאגידי המים - מעשה של ייאוש

מה בדיוק עומד מאחורי האיום של שר האוצר כחלון "לסגור" את תאגידי המים? נראה שהייאוש גורם לבני אדם לקבל החלטות לא רציונליות בעליל. 21 יום לפני הבחירות כחלון עוד לא בטוח שהוא עובר את אחוז החסימה והוא נותר לבד, ללא שותפים פוליטיים, אחרי שידידו הקרוב, יו''ר ההסתדרות אבי נינסקורן, נטש אותו, וכעת הוא מחפש נואשות מוקד כוח חלופי שיציל אותו.

זו הסיבה היחידה שיכולה להסביר מדוע החליט שר האוצר ללכת נגד משרדו ופקודיו ולהצטרף לראשי הרשויות המקורבים ליו''ר ההסתדרות המיועד (שהוא יו"ר המעו"ף שמייצג את עובדי הרשויות) ולבגוד באינטרסים של האזרחים.

שר האוצר משה כחלון צילום: רויטרס

מאז הקמת התאגידים ירד תעריף המים, ההשקעות במשק המים זינקו, פחת המים בעקבות דליפות צנח והגבייה השתפרה. החוק לצמצום מספר התאגידים נועד כדי לחסוך במספר המשרות, בשכר, להשקיע יותר בתשתיות ולשפר את השירות. אז למה לסגור? פוליטיקה קטנה, ננסית ממש.

אבל איך כחלון יסגור את התאגידים? יפגיז אותם? משפטית, כחלון לא יכול לסגור אותם, שכן החוק אושר בכנסת וכעת אין אפשרות לבטל או לאשר חוקים. אגב, מי שחתם את הדיון בכנסת שבו אושר החוק ובירך על המוגמר הוא מספר 2 של כחלון, אלי כהן, שיזם עם איציק שמולי מהעבודה את חוק צמצום תאגיד המים, אחד הטובים שקידמו האוצר (של כחלון) וכולנו (של כחלון) בשנים האחרונות.