הרובוטים כבר כאן: 40% מעובדי תעשיית הרכב בסכנה
בישראל מועסקים 60 אלף עובדים במוסכים ורבים מהם לא יהיו רלוונטיים לשוק התעסוקה בעוד שלוש עד חמש שנים. "הענף יידע לדאוג לעצמו כי יצטרכו פחות עובדים אבל יותר מיומנים - יהיו עובדים שלא תהיה להם יכולת להשתלב בלי הכשרה מתאימה"
הסיפור של עובדי מקצועות הרכב הוא סיפורו של עולם העבודה העתידי, האוטומציה, דיגיטיזיציה, שינויים בכישורים הנדרשים והסכנה של הפיכה ללא רלוונטיים בשוק העבודה - כל אלה כבר כאן בענף הלא זוהר של הרכב בישראל. ענף ש-40% מהעובדים בו נמצאים בסכנה להפוך ללא רלוונטיים בתוך חמש שנים.
- עיר ללא מלאכה: אזור התעשייה הזעירה בפלורנטין בדרך להימחק
- סלינגר מזהירה: סוכני ביטוח מקבלים טובות הנאה ממוסכים
- תשכחו מסייבר ודאטה: אלו העובדים הכי מבוקשים בהייטק
אין בישראל תעשיית ייצור רכב. יש מוסכים או מרכזי שירות. 6,500 מוסכים ליתר דיוק שמתוכם 700 נמצאים בבעלות היבואנים. מדובר ב-60 אלף עובדים בתעשייה הזאת שמתוכם, כאמור, 40% בסכנה. המצב במוסכי היבואנים טוב יחסית: הם נחשבים למתקדמים טכנולוגית וכאלה בהם העובדים ברמת הכשרה טובה יותר מכיוון שהם מחוייבים לסטנדרטים שמכתיבים היצרנים מחו"ל. היצרנים מנטרים את העובדים במוסכי היבואנים ממש ברמת התפוקה ואם התפוקה של עובד מסויים נמוכה הם מבקשים לפטר אותו. לכן, היבואנים כל הזמן מכשירים את האנשים. הכשרה כזאת לעובדים לא קיימת במוסכים המדרכה, המוסכים שלא נמצאים בבעלות היבואנים. "כל שנה נסגרים מאות מוסכים וטכנולוגית הם לא מצליחים להתקדם ולהקנות את הטכנולוגיה הנדרשת כדי לטפל בכלי הרכב ולכן יש סכנה ממשית לעובדים", אומרת חגית אליאס, מנכ"לית ארגון מומנטום, חברה לתועלת הציבור ביוזמת קרן ביחד ובשותפות 14 חברות יבוא הרכב המשמעותיות ואיגוד היבואנים. "תוך 10 שנים כל דגמי הרכב שאנחנו רואים ייעלמו ונתחיל לטפל ברכבים שהם ממש מחשב על גלגלים. הענף יידע לדאוג לעצמו כי יצטרך פחות עובדים אבל יותר מיומנים - אז יהיו עובדים שלא תהיה להם יכולת להשתלב בלי הכשרה מתאימה".
לפי דו"ח של מקינזי על שוק העבודה העתידי בתוך כמה שנים 20%-30% מכוח האדם לא יהיה נחוץ בשוק העובדה. המחקר גם מציג כי אלו שאמורים להכין את עובדיהם לשינויים הדיגיטליים, המנהלים - אינם מוכנים לשינוי זה. ענף הרכב הוא אחד הענפים בו מהפכת הדיגיטציה ממשית וכבר כאן. פיתוחן של מערכות אוטומטיות ומכוניות אוטונומיות מוביל לכך שענף מקצועות הרכב משנה את פניו. את המכונאים יחליפו המאבחנים ומחשבי על ישלטו בכל מערכות הרכב. לפי הדו"ח של מקינזי מעל ל-90% מהעובדים בתעשיית הרכב ייאלצו להצטייד ביכולות חדשות על מנת לשמור על מקום עבודתם.
"כבר היום יש תפקידים שנעלמים. אם בעבר היו מכשירים באופן נפרד מכונאים וטכנאים הרי שהיום יש טכנאי ומכונאי אחד. יש שינוי בתפקידים. מרכזי שירות ומוסכי מדרכה הולכים ונעלמים. מרכזים בינוניים ומעלה מצליחים לשרוד ומוסכים קטנים נעלמים כאשר להערכתי תוך עשר שנים 50% מהם ייסגרו", אומרת אליאס.
המיומנויות הדרושות למכונאי וטכנאי הרכב משתנות ולפי מחקר שערכה מומנטום ישנם שני כישורים בסיסיים שדרושים לעובדים בתעשייה על מנת לשרוד בשוק העבודה. הראשון הוא אנגלית בסיסית והשני הוא אוריינות דיגיטלית. "מי שלא יודע אנגלית בסיסית, לקרוא ספרות יצרן - אין לו מה לעשות במרכז שירות. הוא לא יוכל להתפתח ולא יוכל לעשות פעולות מאוד בסיסיות. מרכז שירות לא צריך היום מישהו כזה, צריך אדם שיכול להפעיל כמה יכולות בו זמנית. כמו כן, מי שאין לו אוריינות דיגיטלית לא יהיה רלוונטי מכיוון שהיום כל דבר נעשה עם מחשב. ברכב יש למעלה מ-80 חיישנים ו-180 מיליון שורות קוד והדבר הזה רק הולך ומשתכלל", היא אומרת.
בנוסף, התפיסה לגבי מקצועות הרכב בציבור היא שלילית. יש דימוי מאוד נמוך וכן העובדים תופסים את המקצוע ככזה שאין בו יכולת להתפתח והשכר בו נמוך, כך לפי מחקרים של מומנטום.
היום בישראל יש 46 בתי ספר בהם יש מגמת רכב. שם לומדים חשמל מכונאות, אוטו טק ומדובר בכ-5,000 תלמידים במערכת החינוך. יש גם מוסדות חוץ תיכוניים בהם לומדים עוד 2,500 תלמידים בגיל תיכון. בהשכלה על תיכונית יש עוד 600 תלמידים ובצבא כ-1,500 תלמידים בתוכניות ההכשרה. ב-11 המכללות הטכנולוגיות יש כ-1,700 טכנאים והנדסאים אך שם יש נשירה מאוד גדולה ורק 50% מהסטודנטים מקבלים תעודה בסופו של דבר. בסך הכל נמצאים בהכשרה לשוק הרכב כ-11,000 אנשים.
אם יש היום 40% מהעובדים שנמצאים בסכנה להפוך ללא רלוונטיים, ועוד כמה אלפי סטודנטים שנמצאים בהכשרות שאינן מותאמות לעולם העבודה העתידי, מה אפשר לעשות כדי להתמודד עם הבעיה?
"האתגר הזה הוא לא ייחודי למדינת ישראל. בסופו של דבר כל הסיפור של אוטומציה ורובוטיקה מאתגרים תעשייה שהייתה מסורתית. יש מדינות שדאגו למכלול של פתרונות בצורה שבה מתייחסים להכשרה מקצועית. עד היום מדינת ישראל הכשירה אנשים שהיו מחוץ למעגל העבודה והיום אנחנו מטמיעים תפיסה שצריך להכשיר שנמצאים בתוך עולם העבודה. מדובר בתופעה מספיק רחבה כך שאם המדינה לא תעודד את זה מעסיקים קטנים לא יוכלו להתמודד עם כזאת הכשרה. אני חושבת שצריכה להיות חבילה יותר רחבה של הכשרה.
חייבים לראות איך הם נערכים לטפל בדור הבא של הרכב. קודם כל הנושא של הרכבים החשמליים, אלה הרכבים שייכנסו במסות לשוק הישראלי. מי שלא יעבור את ההכשרה של משרד התחתבורה לטיפול ברכב חשמלי לא יוכלו לטפל ברכבים ולא יהיה רלוונטי. צריכים רגע לחשוב שלוש שנים קדימה ולהתאים את סביבת העבודה ולקלוט ולהכשיר עובדים בסוג כזה של רכבים. כדי שזה יצליח צריכה להיות להם מעטפת של האיגודים ושל המדינה. ברמה של המעסיקים, של מוסדות הלימוד וההכשרה אנחנו מבינים היום שנדרשת הכשרה חדשה. מי שעוסק בהוראה בתחום הרכב הם מאוד מבוגרים עם רמת מיומנויות מאוד מצומצמת ואין למדינה שום מקום שבו היא מכשירה עובדי הוראה. צריך אנשים מתוך התעשייה שהם ילמדו את הרכב", אומרת אליאס.