המדינה נהפכה לשותפה של תשובה במאגר תמר הדרומי

שותפויות הגז דלק קידוחים ורציו פרסמו אתמול דיווח לקוני לבורסה, לפיו הן הגיעו לפשרה מול המדינה בנוגע לרישיון חיפושי הגז ערן. מדובר ברישיון שהופקע על ידי המדינה עוד בספטמבר 2013, אז טענה המדינה שמי שמחזיק בו - דלק קידוחים בהיקף של 45%, נובל אנרג'י בהיקף של 40% ורציו מחזיקה באחוזים הנותרים - לא טרח לפתח אותו, ולכן שומה על בעלות הרישיון להחזיר אותו לידי המדינה. בעלי המאגר ערערו לבג”צ על ההפקעה ב־2015, עם זאת הערעור עבר בשקט יחסי אולי משום שרישיון ערן הוא שם פחות מוכר בקרב השחקנים בשוק.

מאגר הגז תמר צילום: אלברטוס

רישיון ערן, שבו מחזיקה המדינה 80%, שוכן בין מאגרי הגז המוכחים תמר ולוויתן, ועיקר תהילתו היא בכמות הגז שיש בו - כ־4 מיליארד מטר מעוקב. הבעיה היא שכמות הגז הזו לא נמצאת שם כבועה עצמאית, אלא היא מגיעה ממאגר משנה של תמר - כלומר, מאגר ערן חולק שכבות גיאולוגיות עם מאגר גז אחר, ידוע הרבה יותר, תמר SW (או תמר South West).

השותפות הזו שחולקים מאגרי ערן ותמר בנוגע לשכבות גיאולוגיות היא שהובילה את המדינה להכריז על 4 מיליארד השקלים שגילתה: שותפות תמר דיווחה זה מכבר שהיא מתכננת בשנה הקרובה לפתח את מאגר המשנה שלה, כלומר את תמר SW, לאחר הפיתוח היא מתכוונת למכור את הגז. אולם כפי שהתברר, חלק מהכמות במאגר תמר SW "זולגת" לרישיון ערן, שנמצא בידי המדינה מכוח ההפקעה מ־2013.

המדינה ושותפויות הגז ניהלו מגעים לפשרה, וזו אכן הושגה ואושרה בבית המשפט, והשורה התחתונה התוצאה היא אחת: המדינה הפכה לחלק מבעלי מאגר תמר SW בשיעור של כ־17% מהגז הקיים בו - או כ־4 מיליארד מטר מעוקב גז טבעי, מתוך כלל הכמות שיש במאגר זה, שנאמדת בכ־25 עד 30 מיליארד מטר מעוקב.

בשורה התחתונה, שמונה שנים לאחר ועדת ששינסקי להעלאת נטל המס על שותפויות הגז, שש שנים לאחר קביעת מכסות הייצוא, וארבע שנים לאחר גיבוש מתווה הגז המיתולוגי, מדינת ישראל הפכה לשותפה במאגר גז עם יצחק תשובה, הוא בעל השליטה בקבוצת דלק.

המדינה רוצה למכור את חלקה לכל המרבה במחיר

מבחינת המדינה הנכס החדש הוא כאב ראש אחד גדול: ראשית, אף אחד לא רוצה להיות שותף של מאגר משנה של גז שמזה שש שנים מוכר כמונופול רשמי, כלומר ספק הגז הרשמי של ישראל.

שנית, השותפות של המדינה בנכס גז שאמור לעבור פיתוח בשנה הקרובה, מעלה את החשש שהבעלות שם עלולה לדרוש מהמדינה הוצאות פיתוח, בדומה לכל בעל נכס אנרגיה שנדרש להשתתף בהוצאות.

יצחק תשובה. יהפוך לשותף עסקי רשמי של מדינה ישראל? צילום: עמית שעל

לפיכך, משרד החשב הכללי, שאחראי על נכסי המדינה, החל לנהל אתמול מגעים עם משרד האנרגיה לצאת למכרז מהיר על מכירת חלקה של המדינה במאגר. אם יוכח לפי הניתוחים הגיאולוגים שאכן חלקה של המדינה הוא כ־4 מיליארד מטר מעוקב גז טבעי, אזי המחיר שהמדינה יכולה לקבל כנגד כניסת שותפים חדשים לשם ינוע עד כמיליארד דולר, או כארבעה מיליארד שקל. זה המחיר שנקבע החודש במכרז הגז האחרון של חברת החשמל, שכלל את אותה כמות שהמדינה היא היום בעלים שלו.

הכסף מהמכירה יעזור לצמצום הגירעון

התמורה עבור מכירת הגז אמורה להכנס לקופת המדינה, ובכך לצמצם מעט את הגירעון הגדול שנולד בתקופתו של שר האוצר היוצא משה כחלון. עם זאת, בצד היותר אירוני של התמונה, במידה שכחלון יישאר במשרד האוצר, הוא כבר יהיה בעלים של נכס גז רשמי ומועמד לפיתוח, ואז נגלה שההימנעות שלו מהנושא תעלם כלעומת שבאה.

בסביבת משרד האנרגיה היה מי שהתבדח אתמול שאם המדינה לא תצליח למכור את הנכס, מכל סיבה שהיא, אזי בעת הפיתוח היא עלולה להגיע למצב אבסורדי שבו היא תשלום תמלוגים לעצמה, מעצם ההפקה שם. בכירים במשק האנרגיה נזכרו שהנושא קיבל טיפול רגולטורי ראשוני במסגרת מתווה הגז הממשלתי, אז נקבע שאם וכאשר המדינה כן תדרש להוציא כסף מכיסה במטרה לפתח את המאגר, אזי סך ההוצאות שלה לא יעלה על סכום של כ־575 מיליון שקל, בהנחה שהיא תהנה מהכנסות ממכירת הגז לשוק המקומי או הזר.