ההוצאות על האירוויזיון צריכות להיות במע"מ אפס

האם כל מי שמספק שירותים למארגני האירוויזיון מודע לאפשרות לחייב את המארגנים במע"מ בשיעור אפס?

השנה, לאחר 20 שנים בהן נאלצו אמנים לצאת מגבולות המדינה על מנת להשתתף בתחרות האירוויזיון, ישראל סוף סוף תארח את התחרות הפופולרית בתל אביב -

במסגרתה יתארחו בישראל עשרות אלפי תיירים, שלא לדבר על כמות המשתתפים והמשתתפים בתחרות.

אירוויזיון 2019 נטע ברזילי צילום: איי אף פי

בשנים האחרונות נערך האירוויזיון כאירוע מתמשך, שלפי הפרסומים יכלול טקס פתיחה, אירוע שטיח אדום ברחבת מוזיאון תל אביב, טקס חילופי מפתחות הערים והגרלת חצאי גמר, וכמובן 2 אירועי חצאי הגמר ואירוע הגמר עצמו.

מפאת אורכו, היקפו ומורכבותו, ארגון האירוע כולל הוצאות הפקה רבות שבינהן הכנת האולם לאירוע (לרבות בניית הבמה, עיצוב, בניית התאורה וההגברה), הסעה והסעדה של המשתתפים, פרסום ושיווק ועוד. עולה השאלה - האם הוצאות אלה חייבות בתשלום מס ערך מוסף בשיעור רגיל, או שמא ניתן לטעון, כי ניתן לחייב הוצאות אלה במע"מ בשיעור אפס.

פנאי להקת הטארי האיסלנדית צילום: אי פי איי

הטבת מע"מ תיצור תמריץ לעריכת כנסים בינלאומיים בישראל

המחוקק סבר, ובצדק, שהטבת מע"מ בשיעור אפס על קיומו של כנס בינלאומי בישראל, תיצור תמריץ לעריכת כנסים בינלאומיים נוספים ואלה ימשכו אליה תיירים. מנקודת מבטו - תיירות בעצימות גבוהה תועיל למשק הישראלי ובעקבות כך גם לרווחת התושבים ולכן מדובר בדבר מבורך לכל הדעות.

הוא מונה מספר קריטריונים מחייבים כדי ליהנות מהטבת המס המתוארת: תחילה, מארגן הכנס הוא 'ארגון בינלאומי', הכנס עצמו הוא 'כנס בינלאומי' שנערך בישראל, ומספר התיירים המשתתפים בו צריך להיות 50 לפחות.

חוק מס ערך מוסף אינו מגדיר את המונח "כנס בינלאומי" או את המונח "ארגון בינלאומי", ואת משמעותם ניתן ללמוד מהחלטות מיסוי ומהוראות שונות של רשות המסים בנושא, ובין היתר מהוראות פרשנות (שנישומים ובתי המשפט לא בהכרח מחויבים להסכים עמם). הוראה שפורסמה לאחרונה ע"י רשות המסים מכירה בחשיבות קיומם של כנסים בינלאומיים בישראל לאור תרומתם לכלכלתה, לתדמיתה בעולם ולעידוד התיירות. היא נועדה להבהיר את עמדת רשויות מע"מ בדבר התנאים להחלת מע"מ בשיעור אפס על מתן שירות לארגון בינלאומי לשם קיום כנס בינלאומי בישראל.

לפי ההוראה, ארגון בינלאומי הוא חבר בני אדם המקיים פעילות ב-2 מדינות לפחות, וכנס בינלאומי הוא התכנסות בה נוכחים לפחות 50 תיירים. על הפעילות הנוגעת לכנס להתקיים במשך לפחות יומיים רצופים, ובתנאי שעיקר הכנס יוקדש להרצאות, דיונים מקצועיים, או קיום תחרויות ספורט. ההוראה המקצועית אינה דנה בקיום תחרויות זמר, לא לחיוב ולא לשלילה.

האירוויזיון כידוע הוא תחרות שירים שנתית שמארגן איגוד השידור האירופי. לאיגוד יש 8 משרדים בארצות שונות ברחבי העולם, בהם הוא משמש כנציגות של תחרות האירוויזיון. כלומר, מדובר בחבר הפועל ב-2 מדינות לפחות ולכן הוא נחשב על פי החוזר המקצועי של מע"מ, כ"ארגון בינלאומי".

באשר למבחן הכמותי - אין ספק שכמות האנשים שיגיעו להשתתף בכנס עולה על 50 (ואנו מדברים אך ורק על משתתפי הכנס עצמו – זמרים, רקדנים, נגנים, מלווים וכו', וזאת מבלי לדבר על כמות התיירים המתוכננת להגיע לישראל כקהל הבא לשמוע את השירים בשלל המופעים שיתקיימו). גם מבחינת משך הזמן, האירוע יתקיים במשך כ-6 ימים רצופים במהלכם יתקיימו אירועים שוטפים ובסופם יתקיים הגמר, המהווה את "טקס הסיום" של האירוע.

להקת מילר־היידקי האוסטרלית צילום: רויטרס

האם האירוויזיון נחשב ל"כנס"?

על פי עמדת מע"מ, על מנת שאירוע ייחשב ל"כנס", על עיקר הכנס להיות מוקדש להרצאות, דיונים מקצועיים או קיום תחרויות ספורט. ההוראה אף מציינת במפורש, כי הופעות אמנים, הצגות וכדומה לא ייחשבו "כנס בינלאומי". כמובן שהאירוויזיון אינו מוקדש להרצאות או דיונים מקצועיים, ולפי מרבית הדעות גם לא מדובר בתחרות ספורט.

עם זאת, האם דרישה זו המופיעה בפרשנות של רשות המסים עומדת בקנה אחד עם תכלית החקיקה של הסעיף? האם המחוקק התכוון שהסעיף לא יחול על אירועי תרבות בינלאומיים, לא כל שכן על תחרות זמר, אשר תמשוך לישראל עשרות אלפי תיירים ותעלה את קרנה, בעוד שעל תחרויות ספורט, הדומות במהותן מבחינת עידוד התיירות, הוא כן יחול? במה שונה אירוע המכביה למשל, אשר לעמדת רשות המסים כן נכנס לתחולת הסעיף, מאירוע האירוויזיון, לעניין עידוד התיירות הנכנסת לישראל? אנו סבורים, שאין הבדל מהותי בין השניים, ולכן בעינינו, האירוויזיון נחשב ל"כנס בינלאומי".

אנו סבורים, כי תחרות האירוויזיון מגשימה במלואה את המטרה לשמה חוקקה ההוראה בדבר שיעור אפס לכנסים בינלאומיים. התחרות, על כל האירועים הסובבים אותה, היא אירוע בינלאומי רב משתתפים, שעתיד להביא לישראל עשרות אלפי תיירים שישהו פה במשך כשבוע וישלמו ממיטב כספם על לינה, תחבורה ומוצרים שירכשו בישראל. לכך בדיוק כיוון המחוקק ואירועים בסדר גודל כזה עומדים ללא כל ספק בתכלית החקיקה.

נקודה חשובה נוספת עליה יש לתת את הדעת היא המגבלה שנקבעה בחוזר המקצועי של מע"מ, המגבילה את רשימת השירותים אשר רק הם יוכלו ליהנות מההטבה של מע"מ בשיעור אפס. אלה כוללים, בין היתר, שירותי הפקה, פרסום, הקמת במה, אבטחה, ניהול אירוע, הקמת מרכז סיקור עיתונאי ומלווים רפואיים.

רשימת השירותים אינה כוללת שירותי הסעות אשר יינתנו במסגרת הכנס, שירותי הסעדה אשר יסופקו במתחמים השונים, שירותי ייעוץ משפטי וכו'. ההוראה אינה מנמקת את ההבחנה בין סוגי השירותים למיניהם, ונראה, על פניו, כי מדובר בקביעה שרירותית נוספת, שאינה מתואמת עם תכלית החקיקה, ונועדה לצמצם את השירותים "הכבדים" יותר מבחינה כלכלית.

אין ספק, כי הוראת הפרשנות אינה כוללת שירותים רבים הכרחיים לצורך קיומו של הכנס הבינלאומי, ובכך היא פוגעת בהגשמת החוק ואינה מבטאת את רצונו של המחוקק. בנסיבות האלה, ולמרות הוראות החוזר המקצועי של מע"מ, אנו סבורים שיש מקום שספקי שירותים לקיום אירוע האירוויזיון יתעקשו לדרוש לחייב את השירותים המסופקים על ידם במע"מ בשיעור אפס.

אין באמור כדי להוות חוות דעת משפטית.

עו"ד בועז פינברג הוא מנהל מחלקת מיסים והלבנת הון במשרד ZAG-S&W, חן כהן היא עורכת דין (ורו"ח) במשרד.