"ההישג הכי גדול שלנו הוא לראות חברות שנולדו בירושלים, הצליחו - ונשארות"

"אני לא מתחרה בתל אביב ולא מנסה לחקות אותה, לתל אביב יש את היתרונות שלה ולירושלים את שלה והן שונות לחלוטין", אומר מנכ"ל הרשות לפיתוח ירושלים אייל חיימובסקי בראיון לרגל יום ירושלים, בנושא פיתוח תחום ההייטק והחדשנות בעיר.

"בשנים האחרונות אנחנו נמצאים במגמת שיפור, שבאה לידי ביטוי בעלייה של ירושלים בדירוג העולמי ברמת האקוסיסטם, וכעיר תומכת סטארט־אפים וזו מגמה חיובית אחרי עבודה קשה", אומר חיימובסקי. לאחרונה פורסם מחקר בינלאומי מקיף של סטארט־אפ גנום, הממפה את תעשיית הסטארט־אפים העולמית ב־150 ערים, ובו הוענק לירושלים ולתל אביב יחד המקום השמיני בדירוג הערים המובילות לאקוסיסטם עבור חברות הזנק בתחום מדעי החיים. במחקר צוין כי ירושלים היא המרכז המוביל של מדעי החיים בישראל.

פארק התעשייה הר חוצבים צילום: יואב גלאי

"בסופו של דבר כשאתה מסתכל על התמונה לא כשר הכלכלה אלא כראש הרשות לפיתוח ירושלים, ואתה רואה את השילוב של כל מה שצריכה עיר, אז אתה רואה שההשקעה גם מחזירה את עצמה באופנים אחרים. הקהלים האלה הולכים וצורכים ברחבי העיר, קונים מנויים למשחקי הפועל ירושלים ושולחים את הילדים לבתי ספר שנותנים הכשרות טכנולוגיות שונות", מתאר חיימובסקי. הרשות לפיתוח ירושלים פועלת מכוח תוכניות חומש. תוכנית החומש האחרונה אושרה בשנת 2016 והחלה לפעול משנת 2017. במסגרת התוכנית יועדו סך של כ־350 מיליון שקל לקידום תחומי ההייטק, הביוטק והאקדמיה בירושלים. מדובר בסכום שגבוה פי שלושה מהחומש שקדם לו”.

"צעירים חילונים כן מעוניינים לגור בירושלים"

"ההישג הכי גדול מבחינתי הוא לראות חברות שנולדו כאן והצליחו, ובוחרות להישאר כאן, כמו מובילאיי ולייטריקס", אומר חיימובסקי. "הכי קל היה להם לא לשבת פה דקה אחרי שהם המציאו את הפטנט, ולעבור למקומות אחרים בארץ או בעולם, לראות אותם עדיין יושבים פה זו ההוכחה הכי טובה לכך שלירושלים יש מה להציע ושזה המקום הנכון עבורם מבחינה תעשייתית. למשל מובילאיי היום הולכת וצומחת, בונה פרויקט של כמה עשרות אלפי מטר בהר חוצבים, שיהיה הבית העתידי שלה, ואנחנו צופים שזה ימשוך תעשיות נוספות מתחום הרכב האוטונומי לעיר. הם בוחרים להישאר בירושלים כי טוב להם כאן, יש להם תנאים, הם יודעים שכאן יגייסו את העובדים הכי טובים, יקבלו הטבות מס ויוכלו להמציא את הפטנט הבא בשיתוף עם המוסדות האקדמיים שיש כאן".

המטרה שלך היא שמי שעובד בהר חוצבים למשל, יעבוד בירושלים?

"לא בהכרח. אני מציאותי ויודע שלא כולם גרים בעיר שהם עובדים בה. זה לא נכון באף מקום, תמיד יש התניידות. כיום הנתון שיש לגבי הר חוצבים הוא שמעל ל־60 אחוז מהעובדים מתגוררים בירושלים עצמה, עוד כרבע מגיעים מהישובים הסובבים את ירושלים - ובכללם מעלה אדומים, מבשרת ציון וגבעת זאב - וכ־15 אחוז ממקומות אחרים מרוחקים יותר, כמו מודיעין.

"השאיפה שלי היא שאנשים שעובדים בירושלים יוכלו להרשות לעצמם לגור בעיר ואכן יגורו בה. חשוב שגם מקומות התעסוקה יהיו פה, כי הם אחד ממנועי הצמיחה של העיר. ככל שיש יותר עסקים יש ארנונה שיכולה לתת יותר שירותים לתושבים. אני לא חושב שזו משימת קודש ש־100 אחוז ממי שעובד פה יגור פה, אבל אני כן רוצה שאחוזים גבוהים יגורו ויחיו כאן".

לירושלים יש מה להציע לעובדי הייטק שבחלקם הם צעירים חילונים? בשנים האחרונות אנחנו שומעים על הגירה שלילית של האוכלוסיה הזו מהעיר

"אנחנו רואים שצעירים מעוניינים לגור בירושלים ומה שמונע מהם זה מחסור בדיור מתאים, זה תחום שהופקר לאורך מספר שנים וכעת אנחנו רואים את התוצאות. כיום בירושלים חסר דיור נגיש במחירים נמוכים לצעירים, אבל גם האפשרות עצמה לוקה בחסר. השוק של הדיור העתידי בירושלים לא מספיק לגידול הטבעי של העיר, מספר יחידות הדיור שיוצאות לעיר מדי שנה קטנות מהצורך.

אייל חיימובסקי צילום: אלכס קולומויסקי

“יש מספר פרמטרים שיגרמו לסטודנט שמגיע ללמוד כאן והוא לא ירושלמי להישאר בעיר: מקום עבודה, איכות חיים ומקום מגורים. מבחינת שני הפרמטרים הראשונים אני חושב שלירושלים יש הרבה מה להציע, ועל הפרמטר השלישי אנחנו עובדים כדי שהמצב ישתנה כמה שיותר מהר, אבל אלו תהליכים שדורשים זמן".

אתם משקיעים בעיקר בפיתוח תחום הביוטק והסטארט־אפים. למה?

אנחנו מזהים את היתרון היחסי של ירושלים, שהוא בתי חולים ברמה גבוהה שיש בהם ידע רב וממנו צומחות טכנולוגיות רבות. בתחום הביוטכנולוגיה אפשר לראות הרבה מאוד שיתופי פעולה בין בתי החולים בעיר - שערי צדק והדסה - לבין התעשייה. בנוסף, לאחרונה הצלחנו לגייס חברות וקרנות, כמו קרן LR שישבה בהרצליה ופתחה סניף בירושלים עם האב עבור חברות ביו טכלונוגיה וכן פתחנו קרן בשיתוף עם הסינים שתשקיע בחברות שישבו בירושלים בתחום הביוטכנולוגיה.

“בנוסף, אנחנו עובדים על הנגשת הידע של רופאים וחוקרים לתעשיה על ידי זירוז התהליך בין הנקודה שבה הרופא מזהה משהו חדשני - צורת ניתוח חדשה או טיפול שדורש טכנולוגיה מתקדמת - לבין הרגע שהוא מתחיל להתממש. כשמנתח יוצא מחדר הניתוח הוא יכול ללכת לאחד מההאבים שיצרנו ולהציג את הרעיון שלו ולחשוב יחד איך גורמים לזה לקרות. החיבור בין השניים יוצר יתרון יחסי גדול - אנחנו רואים שהאינקובטורים האלה מאפשרים התפתחות מהירה יותר של חברות - וגם חוסך זמן לימוד עבור חברות שלא מתמחות בהכרח בתחומים האלה”.

“שמים דגש על חיבור בין האקדמיה לתעשייה”

"אנחנו מנסים לבחון את שרשרת הפעולות שעושה היזם, ולנסות להקל עליו בצמתים שבהם אנחנו נפגשים: להיות לידו ולאפשר לו כמה שיותר להתפתח ולהתרחב. אנחנו מבינים ששוק הסטארט־אפ זה שוק שיש בו אחוז מסוים של הצלחות ולא מעט כשלונות, אבל אני רואה את זה כדבר חיובי וממריץ דם חדש למערכת. אנחנו מלווים חברות

סטארט־אפ שמגיעות לירושלים על ידי הענקת מענקים ומפגשי נטוורקינג בין סטארט־אפיסטים שעוזרים לפיתוח קהילה עסקית וגם לעסקים עצמם להתפתח בתוכם.

משרדי מובילאיי בירושלים צילום: אוהד צויגנברג

"אחד הדברים המרכזיים שאנחנו שמים עליו דגש הוא החיבור בין אקדמיה לתעשיה. אנחנו מזהים את הצורך של החברות הגדולות יותר לגדול ואנחנו רוצים שהם יגדלו בירושלים, אנחנו מבינים שכדי לייצר את המקפצה הזו צריך לייצר את עתודת העובדים ואנחנו משקיעים הרבה אנרגיה בתחום הזה. כיום אנחנו עובדים על פיתוח אפליקציה שתוכל לתת מענה ולסייע לחברות ירושלמיות בגיוס עובדים. אנחנו עוזרים באיתור מקומות, משקיעים בשדרוג של הר חוצבים כדי שהוא יהיה מתקן שמתאים לעידן הנוכחי, משקיעים בכפר ההייטק ובונים היום עוד מבנים לחברות סטארט־אפ בהר חוצבים".

לדעתך יש חשיבות לאומית לכך שירושלים תוביל בתחומים האלה?

"ירושלים היא עיר הבירה לכל אדם בעולם. היא צריכה להיות פתוחה לכולם, לקבל את כולם וכל אחד צריך למצוא בה מקום ובית. דווקא מהסיבה הזו חשוב שהעיר תוביל גם מבחינת טכנולוגיה וחדשנות. מבחינתי זה לא עניין לאומי, חשוב לנו לשמר ולטפח את האתרים ההיסטורים בעיר ובאותה מידה רוצים שגם החדשנות תצא מירושלים".

עד כמה אתם משקיעים בשילוב אוכלוסיות ערבים וחרדים בתחומים האלה?

"כיום מתוך 14 אקסלרטורים והאבים שפועלים בעיר, יש אחד, Jest, שמיועד לאוכלוסיה הערבית ונמצא במזרח העיר, ואחד נוסף, Bizmax, שמיועד לאוכלוסיה החרדית. המטרה שלנו היא לסייע לאוכלוסיות האלה להתקדם ולהתפתח, אבל לא מתוך תחושה של כפייה אלא מתוך תחושה של ביטחון והגשמה, לתת להם הזדמנות לחיים אחרים וטובים יותר. בנוסף אנחנו מסייעים לתעשייה לקלוט את האוכלוסיות הללו על ידי הכשרות מקצועיות שונות. אם בעבר נשים מהחברה החרדית היו ברובן מנהלות חשבונות, היום אפשר לראות שינוי מגמה שנובע מכך שהציבור החרדי מבין שהתעסוקה העתידית היא בעולמות ההייטק".