עידן עופר שכר את שירותי חברת בלאק קיוב במטרה לאסוף מידע מכפיש על יאיר לפיד ובכירים נוספים

עידן עופר, הבעלים של החברה לישראל, שכר ב-2014 את שירותי חברת המודיעין העסקי בלאק קיוב, במטרה שתלקט חומרים מכפישים על אישי ציבור ודמויות מעולם המשפט; כך חושפת התוכנית "עובדה".

עידן עופר ומפעלי ים המלח צילום: Chris Ratcliffe; בלומברג

הכוונת הופנתה כלפי מקימי ועדת ששינסקי 2, שבחנה את נושא תשלומי המס עבור שימוש במשאבי טבע, ובהם: שר האוצר דאז יאיר לפיד, החשבת הכללית דאז מיכל עבאדי־בויאנג'ו והמשנה ליועמ"ש עו"ד אבי ליכט (השניים האחרונים היו גם חברים בוועדה). הוועדה המליצה, בין השאר, להגדיל את המיסוי על רווחי כיל, מקבוצת החברה לישראל.

בנוסף התבקשה בלאק קיוב למצוא מידע על חברי ועדת הבוררות שהתקיימה בין כיל לבין המדינה, בגין המחלוקת על גובה התמלוגים ששילמה החברה בעבר. מטרתה של בלאק קיוב היתה, בין היתר, להוכיח קיום יחסים אישיים בין שופטת העליון בדימוס, טובה שטרסברג-כהן, לעו"ד אלקס הרטמן, אשר פסקו לטובת המדינה בסיום הליך הבוררות. רם כספי, שהיה הבורר השלישי, פסק בדעת מיעוט לטובת כיל.

עופר קיבל מהחברה הבטחה כי זהותו לא תיחשף, והובטחה לו סודיות מוחלטת סביב הנושא. עוד סוכם, כי ככל שהחיפוש של בלאק קיוב יניב מידע משמעותי, היא תזכה לתגמול גדול יותר.

בלאק קיוב הכחישה לחלוטין את פרטי הפרשה וטענה כי עופר מעולם לא היה לקוח של החברה. דובר החברה מסר כי "החברה פועלת רק על-פי החוק, שכן תכלית עבודתה היא ניצחון בבתי המשפט ובבוררויות - תהליכים בהם קבילות רק ראיות חוקיות ומוצקות".

דוברו של עופר מסר בתגובה: "אין כל פסול באיתור מידע במסגרת פעילות עסקית תחרותית, כל עוד המידע מאותר כדין. בלאק קיוב, כמצוין בפרסומיה, עוסקת גם במתן שירותים לאיתור ניגודי עניינים, ומשכך הציעה את שירותיה. הצעה זו הגיעה ברקע פעולות ועמדות מסוימות כנגד חברות בקבוצת עסקיו של עופר, באותה העת, שיש שסברו כי חרגו ממתחם הסבירות והמידתיות. משום כך, נעשתה בדיקת ניגודי עניינים.

"נדגיש כי ההסכם עם החברה התייחס לאיסוף ולניתוח מידע ממקורות פומביים בלבד - ואכן, המידע שהתקבל שיקף זאת היטב. נדגיש עוד כי בסופו של דבר, המידע שנאסף ממקורות פומביים ונותח על ידי האנליסטים של בלאק קיוב לא היה משמעותי, ולא נעשה בו כל שימוש. כמו-כן, ההתקשרות עם החברה הופסקה לאחר זמן קצר".