"זה כמו לתת למישהו לשחק עם אקדח טעון"

לפני כשנה הושק מיזם הקורקינטים השיתופיים הראשון בישראל על ידי חברת בירד; מאז הצטרפו אליו עוד שלושה מיזמים דומים - ליים, ווינד ו-ליאו - שהציפו את אזור גוש דן בכלי הרכב הדו-גלגליים המהירים; כך, כ-3,000 קורקינטים חשמליים וכ-2,000 זוגות אופניים מפוזרים כיום ברחבי ת"א.

קורקינטים שיתופיים בשדרות רוטשילד, ת"א צילום: יובל חן

בהיעדר תשתיות ראויות, לדוגמת שבילי אופניים בטוחים לנסיעה, שילוב הקורקינטים במרחב האורבני מהווה סכנה הן להולכי הרגל והן לרוכבים עצמם, שנאלצים לנסוע בין המכוניות בכביש בכדי להימנע מקבלת דוחות בגין נסיעה על המדרכה.

לפי נתוני מכון גרטנר, בשנת 2018 חלה עלייה של 220% במספר המאושפזים בעקבות תאונות קורקינטים חשמליים; לפי נתון מדאיג נוסף, שמקורו במחלקה האורטופדית בבית החולים איכילוב, מאז שהחלו מיזמי הקורקינטים השיתופיים לפעול חלה עלייה של יותר מ-30% בנפגעי תאונות בהן מעורב כלי התחבורה הדו-גלגלי, כאשר עיקרם של הנפגעים סובלים מנזקים אורטופדיים.

"זה כמו להשכיר לבן אדם רכב בלי בלמים, לתת לו אקדח טעון ולשלוח אותו לשחק בו. חלק גדול מהפצועים שמגיעים אלינו כתוצאה מתאונות רכיבה על קורקינטים, הם כאלו שרכבו בפעם הראשונה, השנייה או השלישית; הם פשוט עדיין מנסים להסתגל לכלי", מסביר פרופ' משה סלעי, ראש חטיבת אורטופדיה בבי"ח איכילוב. "הפצועים שמגיעים אלינו למחלקת האורטופדיה הם המקרים הקלים, כלומר לא פגיעות ראש וחזה".

גם בעיריית תל אביב מודים שישנה בעיה בשילוב מיזמי הקורקינטים השיתופיים בעיר, ומנסים למצוא פתרונות כמו סימון אזורים להחזרת הקורקינטים, מתן קנסות לרוכבים רשלנים והמשך סלילת שבילי אופנים נוספים שחלקם, לדברי גורמים בעיריה, יהיו חלק מהשינוי התחבורתי שעוברת העיר כחלק מפרויקט הרכבת הקלה. בינתיים יאלצו הרוכבים והולכי הרגל, איכשהו, להסתדר.