כחלון הפקיר את הפקידים

אם לא יהיה שינוי מפתיע בעלילה, הצעת חוק שנכתבה ברישול בשעות ספורות ושמשקפת לא מעט טעויות לגבי האופן שבו תחום התכנון והבנייה בישראל עובד, צפויה למחוק שבע שנים ארוכות של עבודת תכנון מאומצת, עריכת הסכמים ובניית חלופות.

במשך שעתיים תמימות הקשיב אתמול שר התחבורה הטרי בצלאל סמוטריץ' לפקידות הבכירה שכונסה בלשכתו, ממשרדי האוצר והמשפטים, מינהל התכנון ורשות מקרקעי ישראל. איש איש בתורו הסביר לשר מדוע החוק החדש לדחיית פינוי שדה דב אינו בר ביצוע וסופו שיסב למדינה הפסדי עתק, אך לכולם ברור היה כי מבחינתו הפור כבר נפל. קשה להאשים אותו. מי שהיה ממובילי הקמפיין להשארת השדה בהיותו ח"כ בספסלים האחוריים של הכנסת, לא יעשה סיבוב פרסה דווקא עכשיו כשקיבל את המנדט לרכז את מציאת החלופה.

שדה דב צילום: עמית שעל

אך הסיפור הוא לא סמוטריץ' אלא המערכת הפוליטית כולה, שתומכת מקיר לקיר בהשארת השדה, בעוד הפקידות הכלכלית הבכירה תומכת כולה בפינויו. הנתונים שמציג משרד האוצר ברורים ופשוטים להבנה: עלות השארת השדה היא לפחות 20 מיליארד שקל. 15‑16 מיליארד באובדן הכנסות, ועוד כ־5 מיליארד בפיצוי לבעלי הקרקע. את המחיר נרגיש כולנו במערכות הבריאות, החינוך והרווחה.

מנגד, השיקול של הפוליטיקאי המצוי - מאיחוד מפלגות הימין ועד בל"ד - פשוט לא פחות: ערב מערכת בחירות, האם אני צריך להיות זה שיתמוך בפינוי השדה ויצטייר כחסר הרגישות החברתית שבמו ידיו מחסל את אילת? אף אחד לא מתנדב לקחת על עצמו את התפקיד כפוי הטובה.

עד לאחרונה, ניתן היה לסמוך על שני מבוגרים אחראים שיעמדו בפרץ. האחד היה שר האוצר משה כחלון, שעד לבחירות האחרונות היה גם האחראי המרכזי למלחמה במחירי דיור — מלחמה שאספקה של 16 אלף דירות במרכז גוש דן חיונית לה. עד הבחירות, כחלון נתן גב מוצק בנושא לפקידיו. אתמול בישיבה לעומת זאת, גם סמוטריץ' וגם הפקידים ידעו שהם לגמרי לבד. השר הנעדר לא מצא לנכון להגיב בימים האחרונים, לא לגבי הדירות ולא לגבי 20 מיליארדי השקלים שהולכים לעזאזל.

הדמות השנייה שבכל צומת הכרעה עד כה חתכה לטובת פינוי השדה היא ראש הממשלה בנימין נתניהו. אך שלושה חודשים לפני הבחירות, עם עיר שלמה של מצביעי ליכוד מסורתיים שמאיימת לנקום — נראה שהפעם גם הוא יתקשה להמשיך לתמוך בפינוי.