מחצית התושבים בתל אביב גרים בשכירות

הרשויות המקומיות מגדל ליד הכנרת ומיתר בדרום, הובילו בשנת 2017 בגביית תשלום ארנונה למגורים בארץ, עם יחס של 99.6% בכל אחת, בין דרישות החיוב שנשלחו לתושבים לבין התשלומים שנגבו בפועל. כך עולה מנתונים שפרסמה היום (ג') הלמ"ס, הסוקרים את מצב הרשויות המקומיות בישראל. 

לפי הנתונים, הארנונה למגורים עמדה ב-2017 על 1,255 שקל לנפש בממוצע - עלייה ריאלית של 5.2% לעומת 2016. יחס הגבייה של תשלומי הארנונה למגורים בפועל מכלל החיובים שנשלחו עלה ל-75%, לעומת 73.4% בשנה שלפני.

שיעור תשלומי הארנונה מסך דרישות החיוב היו נמוכים ברוב הרשויות המקומיות המדורגות בקבוצות אשכול חברתי-כלכלי נמוך: קלנסווה ובענה (אשכול חברתי כלכלי 2-1), שעמדו על 4.8% ו- 6.2% בהתאמה. גם במג'דל שמס, המשתייכת לאשכול החברתי הכלכלי 4-3, נרשמו שיעורי גבייה של 10.4% בלבד, בעוד שבבית אל ובראמה, המשתייכות לאותו אשכול חברתי כלכלי, הם עמדו על כמעט 99%.

היישוב מיתר בנגב

באשכול החברתי הכלכלי 6-5 הובילה מגדל, עם שיעורי גבייה של 99.6% כאמור, בעוד שבאור עקיבא, המשתייכת לאותו אשכול, עמדו שיעורי הגבייה על כרבע מהחיובים בלבד. בחיפה ובקרית ביאליק, המשתייכות לאשכול חברתי-כלכלי 8-7, נעו שיעורי הגבייה סביב 71.5%, לעומת 99.6% במיתר ו-97.2% בגן יבנה.

באשכול החברתי כלכלי הגבוה ביותר (10-9), הרשויות המקומיות שהובילו בשיעורי גביית הארנונה מסך דרישות החיוב היו כפר שמריהו (99.3%), סביון (98.6%) ולהבים (98.7%), בעוד שברמת השרון ועומר נרשמו שיעורי הגבייה הנמוכים ביותר (83.5% ו-88.1% בהתאמה).

הארנונה היקרה ביותר לנפש – בתל אביב

עוד עולה מהנתונים, כי שיעור גביית ארנונה לא למגורים (תעשייה, מסחר ותעסוקה) מסך הארנונה הכללית עמד על 55.7%, בדומה ל-2016 (56.4%). 

בראש פינה ובתל אביב נרשמו שיעורי גבייה גבוהים יחסית מארנונה למגורים (92.6% ו-87.2% בהתאמה), המלווים בשיעורים גבוהים יחסית של גביית ארנונה שלא למטרות מגורים (75.7%, ו-72.9%, בהתאמה).

בלמ"ס מוסיפים כי לא ניתן לזהות קשר סטטיסטי בולט בין שיעור ההכנסות מגביית ארנונה שלא למגורים מסך הארנונה כללית, לבין הרמה החברתית-כלכלית של הרשות המקומית. 

העיריות שבהן ארנונה שלא למגורים מהווה שיעור משמעותי מסך הארנונה הכללית הן קריית גת (79%), אילת (75.6%), טירת כרמל (74.8%) ותל אביב-יפו (72.9%).

עוד עולה מהנתונים, כי בעיריות המאופיינות בפעילות מסחרית ותיירותית אינטנסיבית נרשם ממוצע הארנונה השנתי הכללי הגבוה ביותר לנפש, בראשן תל אביב-יפו - 6,880 שקל, ואילת - 5,745 שקל, וכן ברשויות המדורגות ברמה חברתית-כלכלית גבוהה, בהן הרצליה ורמת השרון, עם 5,382 שקל ו-5,333 שקל בהתאמה.

בסך הכל, ההכנסה הממוצעת מגביית ארנונה (כולל מגורים, מסחר, תעסוקה, חקלאות ועוד) הסתכמה ב-2017 ב-2,830 שקל לנפש, עלייה ריאלית של 3.8% לעומת 2016. בעיריות עמדה ההכנסה על 3,090 שקל לנפש בממוצע, במועצות מקומיות על 1,461 שקל ובמועצות אזוריות על 2,918 שקל.  

העיר הכי צפופה - בני ברק

הדו"ח כולל נתונים רוחביים רבים נוספים על הרשויות המקומיות בישראל. כפי שמצוין, הרשויות המקומיות בישראל, 255 במספר, מתחלקות ל-77 עיריות, 124 מועצות מקומיות ו-54 מועצות אזוריות. סך האוכלוסייה בסוף 2017 עמדה על כ-8.798 מיליון תושבים, מהם כמעט 75% התגוררו בתחומי העיריות. צפיפות האוכלוסייה עמדה על 387.4 לקמ"ר, כשהעיר הצפופה ביותר הייתה בני ברק, עם 26,368 תושבים לקמ''ר.

בני ברק צילום: עמית מגל

הרשות שבה נרשם השיעור הגבוה ביותר של בעלויות על דירה, היא רהט, עם 94.5% מקרב כלל משקי הבית, בעוד שהממוצע הכלל ארצי עומד על 68.1%. השיעור הגבוה ביותר של מתגוררים בשכירות נרשם בתל אביב, עם כמחצית מכלל משקי הבית.

עוד עולה מהנתונים, כי שיעור התושבים שהעתיקו את מקום מגוריהם לרשויות מקומיות אחרות עלה בשנת 2017 ב-2.2% לעומת השנה שקדמה לה, כשהעיר שהובילה בשיעור ההגירה אליה היתה חריש, עם גידול אוכלוסייה של 160% לעומת השנה הקודמת.

הכי הרבה זכאים לבגרות - מעיליא

הרשויות שבהן נרשמו האחוזים הכי גבוהים של זכאים לבגרות היו מעיליא (94.1%) והר אדר (92.7%). סך שיעורי הזכאות לבגרות עלה ל-65.2% מקרב בוגרי י"ב, לעומת 63.5% בשנה הקודמת. בלמ"ס מציינים כי אחוזי הזכאים לבגרות מכלל תלמידי י"ב ובעלי תארים אקדמיים, עולים בהתאמה עם הרמה החברתית-כלכלית.

בבחינת כוח העבודה עולה כי העיר המובילה בשיעור המועסקים היא מודיעין-מכבים רעות, עם 76.7%, לעומת ממוצע כלל ארצי של 61.3%. זאת בזמן שבני ברק נרשם שיעור הבלתי המועסקים הגבוה ביותר – של 6.2% (לעומת ממוצע כלל ארצי של 4.2%.

צריכת המים למגורים לנפש בעיריות ובמועצות המקומיות עמדה בתקופה הנסקרת על 52.6 מ"ק, כשצריכת המים הנמוכה ביותר נמדדה בערערה בנגב - 29.0 מ"ק לנפש, בעוד שהגבוהה ביותר בכפר שמריהו - 325.4 מ"ק לנפש, פי 11.2.

סך שיעור הריבוי הטבעי הכלל ארצי עמד על 15.7 לאלף תושבים, ירידה קלה לעומת נתון של 16.1 בשנת 2016. השיעור הגבוה ביותר של ריבוי טבעי נמצא בעיקר ברשויות מקומיות יהודיות בעלות צביון חרדי וברשויות מקומיות מוסלמיות. בתוך כך, שעורי הפריון הגבוהים ביותר נרשמו במודיעין עלית – 7.7 ל-1,000 תושבים, ואילו הנמוכים ביותר בקריית טבעון ובעספיא (1.8 ל-1,000 תושבים).

ג'סר א-זרקא: הכי הרבה מקרי סוכרת

הדוח כולל השנה לראשונה נתונים נוספים הנוגעים לבריאות התושבים בעיריות ובמועצות המונות 10,000 תושבים ומעלה. בתוך כך, שיעור הפטירות הארצי ל-1,000 בשנים 2013 עד 2017 עמד על 4.9, כאשר השיעור הגבוה ביותר נרשם בג'סר א-זרקא (3.9), ואילו הנמוך ביותר במודיעין-כבים-רעות ושוהם (3.2).

ג'סר א-זרקא בולטת גם בתחתית של מדדי שיעורי מקרי הסוכרת הגבוהים ביותר ושיעורי עודפי משקל הגבוהים ביותר בקרב תלמידים, זאת בזמן שמודיעין עלית בולטת כרשות עם השיעורים הנמוכים ביותר במדדים אלו. בבחינת שיערי הסרטן (מכל הסוגים) עולה כי נצרת עלית מובילה בשיעורי הסרטן בקרב גברים (427.5 חולים ל-100,000 נשים) ורמת השרון בקרב נשים (386.7 ל-100,000 נשים).

הגירעון ברשויות המקומיות

עוד עולה מהנתונים, כי סך הגירעון התקציבי של הרשויות המקומיות עמד בשנת 2017 על 93.9 מיליון שקל, לעומת עודף של 24 מיליון ש"ח בשנת 2016. ב-172 רשויות מקומיות נרשם עודף תקציבי, ואילו ב-83 רשויות מקומיות נרשם גירעון תקציבי, בהשוואה ל-69 רשויות מקומיות בהן נרשם גירעון תקציבי ב-2016. כ-38.8% מסך הגירעון התקציבי הכולל נמצא ב-6 רשויות מקומיות שבכל אחת מהן נרשם גירעון של יותר מ-10 מיליון שקל. 6 הערים שבהן הגרעון הכי חריף - אום אל פחם, נצרת, קרית גת, קרית שמונה, דלית אל כרמל ומג'דל שמס .

בבחינת נתוני התקציב השוטף עולה כי כלל התקבולים (כוללים הכנסות עצמיות שהרשות גובה מפרטים ומוסדות בהן ארנונה, אגרות ותשלומים, השתתפות ממשלה, מלוות ועוד), הסתכמו בתקופה הנסקרת ברשויות המקומיות ב-64.5 מיליארד שקל. מדובר בעלייה ריאלית של 7.6% לעומת שנת 2016, שבה נרשמה עלייה ריאלית של 5.2%.

שיעור הארנונה הכללית שנגבתה עמד 64.5% מסך ההכנסות העצמיות של הרשויות, בדומה לשנת 2016 (65.8%). הרשויות שבהן שיעור ההכנסות העצמיות היה הגבוה ביותר היו יהוד (78%), תל אביב-יפו (76.5%) והרצליה (75.8%), המאופיינות ברמה חברתית-כלכלית גבוהה או בפעילות מסחרית ענפה. מנגד, בתחתית דירוג אחוז ההכנסות העצמיות נמצאו העיריות רהט (21.2%) ואום אל-פחם (27.8%), המאופיינות ברמה חברתית-כלכלית נמוכה.

כמו כן, הכנסות הרשויות המקומיות מהשתתפות הממשלה במימון פעילויות פיתוח, בהתבטאו בהסכמי הגג, טיפסו בשנת 2017 ב-25.6 מיליארד שקל, גידול ריאלי של 10.7% בהמשך לגידול ריאלי של 8% ב-2016 ושל 7.9% ב-2015. בעיריות חלה עלייה ריאלית של 11.1% בהשתתפות מהממשלה, במועצות מקומיות – 8.2% ובמועצות אזוריות חלה עלייה ריאלית של 13.3%.