$
בארץ

ניתוח כלכליסט

בג"ץ תשלומי הורים: הישג לעליון שעיצבה איילת שקד

פסק הדין של בג"ץ שמתיר תשלומי העשרה יאפשר חלוקה ברורה של בתי ספר לעניים ולעשירים וינציח את הפרטתם. הפסיקה מהווה הצלחה מסחררת לשרת המשפטים לשעבר איילת שקד ולבית המשפט העליון השמרני שאותו קידמה

שחר אילן 07:3811.08.19

ספק אם שרת המשפטים לשעבר אילת שקד, מהקפיטליסטים הקיצונים ביותר בפוליטיקה הישראלית, היתה יכולה לחלום שתזכה להצלחה גדולה כל כך ומהירה כל כך של המינויים שלה לבית המשפט העליון. פסק הדין שנתן בג"ץ בשבוע שעבר לא רק הכשיר את תשלומי ההורים למערכת החינוך בהיקף 4.5 מיליארד שקל בשנה - ואת הפערים החברתיים הקשים שהם יוצרים. הוא גם פתח פֶתַח רחב מאוד להרחבת ההפרטה של המערכת, וליצירת מערכות חינוך נפרדות לעשירים ולעניים.

 

בהרכב שקבע שערכי המצוינות והאוטונומיה של ההורים מאזנים את ערך השוויון חברים, איך לא, שני המינויים המובהקים ביותר של שקד - השופטים דוד מינץ ואלכס שטיין. האחרון אף ניצל את ההזדמנות להכרזה בוטה במיוחד של פסיביות שיפוטית: "האיזון בין אוטונומיה לשוויון הוא אחד ההסדרים החברתיים הראשוניים שמסור למחוקק, ולו בלבד. הקביעה כיצד איזון זה ייעשה צריכה להיעשות ביום הבוחר, ולא ביום העותר".

איילת שקד. פסק הדין מבטא את העליון על פי רוחה איילת שקד. פסק הדין מבטא את העליון על פי רוחה צילום: מארק נוימן, לע"מ

 

עו"ד הרן רייכמן, מהקליניקה למשפט ומדיניות חינוך בפקולטה למשפטים באוניברסיטת חיפה שייצג את העותרים, דווקא סבור שזהו פסק דין אקטיביסטי מאוד. זאת, משום הוא מצמצם מאוד את משמעות חוק חינוך חינם. על רקע זה הוא שוקל לבקש דיון נוסף.

מימין: השופטים דוד מינץ ואלכס שטיין. האיזון בין אוטונומיה לשוויון, בקלפי מימין: השופטים דוד מינץ ואלכס שטיין. האיזון בין אוטונומיה לשוויון, בקלפי צילום: יח"צ, אוהד צויגנברג

 

 

תשלומי ההורים יחד עם התקצוב של הרשויות המקומיות נחשבים לשני הגורמים העיקריים שיוצרים את הפערים בחינוך. מחקר של מרכז המחקר והמידע של הכנסת מתריע כי קיים "חשש שמערכת תשלומי ההורים יוצרת מערכות חינוך נפרדות לבעלי מעמד סוציו־אקונומי גבוה". המחקר מוכיח שתשלומי ההורים מגדילים את הפערים החברתיים ואת האפליה בתקציבי החינוך.

 

אלא שהשופט יצחק עמית שכתב את פסק הדין קבע שלגביית התשלומים יש הסמכה בדין והצדקה מהותית. הוא פסק כי "תשלומי ההורים אכן טומנים בחובם סיכון לאי שוויון ולפגיעה בתלמידים מרקע חברתי־כלכלי נמוך. עם זאת, אין מקום להתערב באיזון שהתווה משרד החינוך בין הזכות לשוויון לבין זכותם של ההורים להשפיע על החינוך הניתן לילדיהם". לא רק שהשופטים אישרו את התל"נים (תשלומים עבור תוכנית לימודים נוספת), הם הותירו על כנו את המצב שבו המשרד יכול לאשר אותם, בלי להביאם לאישור ועדת החינוך של הכנסת.

רייכמן אומר ש"בג"ץ פתח את כל הגבולות ושחרר את משרד החינוך לעשות מה שטוב לו. יש פה אוטונומיה רק למי שיש לו כסף". לדבריו נוצר מעמד של בתי ספר שההורים ידועים מראש שההרשמה אליהם כורכה בתשלום של אלפי שקלים לשנה.

 

ח"כ מיכאל ביטון מכחול לבן, לשעבר ראש המועצה המקומית ירוחם, אומר ש"יש בלוף מאוד גדול במדינת ישראל ששמו חינוך חינם". הוא מסביר ש"תשלומי ההורים הפכו לדרך למיין תלמידים ולבנות בתי ספר לעשירים. בג"ץ טעה טעות חמורה בהבנת התמונה של אי השוויון".

 

מנכ"ל קרן אייסף הפועלת לצמצום פערים במערכת החינוך תומר סמרקנדי מסביר שמערכת החינוך עוברת תהליך דומה למערכת הבריאות שבה נוצרים פערים הולכים וגדלים בהתאם לרמת הביטוח הפרטי. לדבריו מדיניות תשלומי ההורים של משרד החינוך "קיבלה רוח גבית. זה ייצור כדור שלג. כל בית ספר יקרא לעצמו ייחודי ויבקש תל"נים והפערים ילכו ויגדלו".

בטל שלח
    לכל התגובות
    x