הדיל של נתניהו ופייגלין: קניית שלטון בכסף

ההסכם המסתמן בין ראש הממשלה בנימין נתניהו לבין יו"ר זהות משה פייגלין אולי כשר אבל בטוח מסריח.

בתמורה להסרת רשימתו מרשימת המתמודדות בבחירות הקרובות, יובטח לפייגלין (שמחזיק בעמדות כלכליות ליברטניות מרחיקות לכת) תיק כלכלי בממשלה הבאה, אם תורכב על ידי נתניהו, לצד הנהגת לגליציה של קנאביס רפואי לחולים קשים (מהלך שהלכה למעשה כבר יצא לדרך וממתין רק לאישור הכנסת) ואת כיסוי חובותיה של המפלגה. אם ההסכם שיושג בסופו של תהליך אכן יכלול את כל הסעיפים הללו הרי שלכאורה מדובר בקניית שלטון בכסף - ביטוי שהטביעה מבקרת המדינה מרים בן פורת בתחילת שנות התשעים.

מדובר בעסקה כלכלית ומיניסטריאלית שבה יוצאים נשכרים שני הצדדים: זהות תזכה לכיסוי החובות של המפלגה בבחירות האחרונות, שנאמדים לפי פייגלין ביותר מ־2 מיליון שקל, ותבטיח לעצמה כיסא כלכלי סביב שולחן הממשלה, אחרי שפייגלין הצהיר כי ידרוש את תיק האוצר תמורת הצטרפות לקואליציה בבחירות הקודמות. הליכוד תרוויח את קולותיהם של מצביעי זהות, שגם אם לא ילכו לליכוד במלואם, ינותבו למפלגות ימין שימליצו בוודאות על נתניהו להרכבת הממשלה הבאה (להוציא ישראל ביתנו).

נתניהו ופייגלין צילומים: דנה קופל, אלכס קולומויסקי

ההסכם המדובר סותר, הלכה למעשה, את חוק מימון מפלגות שלפיו המימון השוטף שמקבלת סיעה בכנסת נועד לפעילותה במהלך הקדנציה. תחת זאת תשתמש הליכוד בשני מיליון השקלים לכיסוי חובות של מפלגה אחרת. יישום היבט זה של ההסכם בעייתי עוד יותר משום ששתי המפלגות לא מתמודדות יחדיו בבחירות לכנסת, בניגוד להתמודדות המשותפת של הליכוד עם כולנו, ושל העבודה עם גשר, שיאפשרו לכולנו ולגשר לכסות את חובותיהן.

לצורך העברת הכספים מהליכוד לזהות הן יצטרכו להציג הסכם איחוד ובכך לנסות להצדיק העברת מימון מפלגות שוטף לכל אורך הקדנציה הבאה מהליכוד לזהות.

לא רק שהתלונה שהגישה ח"כ תמר זנדברג ליועמ"ש בטענה לשוחד בחירות צריכה להיבדק - יש לאסור על המפלגות לסחור ביניהן ביחידות מימון הבחירות והמפלגות. כסף ציבורי אינו הפקר ולא צריך להיות מועבר בין המפלגות כאתנן פוליטי. הבעיה טמונה בין היתר בעובדה שחוק מימון המפלגות נחקק בכנסת, קרי - הח"כים הם החתולים השומרים על השמנת והם דואגים לכסף שלהם על חשבוננו.