בדיקת כלכליסט
טיסות לואו-קוסט, מחירים היי-קוסט: מה לא מספרים לכם בקמפיין של הליכוד
נתניהו מתגאה בתשדיר לישראלים הנוחתים בחו"ל במחירי הטיסות הזולים. אלא שהוא מעדיף להתעלם משאר מרכיבי החיים הבסיסיים שמחיריהם זינקו בתקופתו
מאות אלפי ישראלים שטסו לחו"ל בשבועות האחרונים הופתעו לקבל הודעה מראש הממשלה בנימין נתניהו לאחר נחיתתם ביעד. אלה למשל שנחתו בברצלונה קיבלו הודעה בנוסח זה: "ישראלים, תביאו לנו מזכרת ממסי, רק אל תשכחו שהטיסה היתה זולה בזכות מהפכת השמיים הפתוחים של הליכוד. זה כלכלת שוק חופשי של בנימין נתניהו או כלכלת הסתדרות בראשות לפיד וגנץ".
- ביטן ואקדח פלסטיק: כך ממסמרים נאמנות
- התרגיל נשאר במשפחה: כולנו תעביר לליכוד 3.5 מיליון שקל
- נתניהוקרטיה: כך מעוותת הליכוד את גבולות הדמוקרטיה
ההודעה הזו הופיעה לרוב במהלך גלישה באתרי חדשות ישראלים. אמת בפרסום, אגב לא היתה שם: את הרפורמה הוציא לדרך שר האוצר לשעבר ממפלגת קדימה אברהם הירשזון לפני כ־13 שנה, טרם שובו של נתניהו לראשות הממשלה ב־2008. מי שדחף אותה בפועל היה שר התחבורה ישראל כץ שככל שהזניח גזרות אחרות, ובראשן התחבורה הציבורית - ניהל מאבק סזיפי מול חברות התעופה המקומיות וועדי עובדים חזקים לפתיחת השמיים והוזלת מחירי הטיסות באופן דרמטי.
ואם כבר קמפיין שמתהדר בהוזלות מחירים, אולי מוטב היה לראש הממשלה להוסיף משפט למודעות הייעודיות: "הגעת לחו"ל? הנה רשימת הדברים שכדאי לך לרכוש טרם שובך לארץ, כי הם זולים משמעותית מעבר לים". דוגמאות יש למכביר, אולם כדי לבחון את שאלת המחירים ניתן להביט עליהם דרך פריזמת חמשת המ"מים של זאב ז'בוטינסקי - האב המייסד של תנועת חירות - מזון, מעון, מלבוש, מורה ומרפא שאותם צריך לספק לאזרחים. "כלכליסט" בדק את התחומים הללו שבהם אין לנתניהו יותר מדי סיבות לגאווה.
רה"מ נתניהו צילום: אוליבייה פיטוסי - הארץ
מרפא: רצים לביטוחים הפרטיים
רק 8% מסתפקים בביטוח הממלכתי
גם הבריאות יקרה מאוד בישראל: על רקע קריסת מערכת הבריאות הציבורית, הישראלים נאלצים לפנות לספקי בריאות פרטיים והמספרים עגומים: 92% מהישראלים מחזיקים בביטוח משלים או בביטוח פרטי כשיותר ממחצית הישראלים (54%) מחזיקים גם ביטוח משלים וגם ביטוח מחברת ביטוח. רק 8% מסתפקים בביטוח הבריאות הממלכתי – מהשיעורים הנמוכים בעולם.
 | |||
היקף הכספים לפוליסות פרטיות שמוציאים הישראלים מכיסם, אחרי ששילמו מסים, לרבות מס בריאות, זינק בתוך עשור ל־11 מיליארד שקל (נכון ל־2018) לעומת כ־6 מיליארד שקל ב־2008. המימון הפרטי מהיקף ההוצאה הכללית לבריאות הגיע ל־36% לעומת 26% בממוצע ה־OECD – מהשיעורים הגבוהים בארגון אחרי ליטא, מקסיקו וצ'ילה. כשההוצאה הפרטית גבוהה כל כך, מה הפלא שהישראלים מוציאים מעט על בריאות באופן כללי: כ־2,820 דולר לשנה לעומת כ־4,070 דולר בממוצע במדינות המערביות, והרוב כסף פרטי. מבדיקה שערך "כלכליסט" עולה כי בתקופת ממשלת נתניהו (אפריל 2009 ועד תחילת 2019) סעיף שירותי ביטוח בריאות בקופ"ח ובחברות ביטוח במדד המחירים לצרכן זינק ב־31.6%, לעומת אינפלציה מצטברת של 12.3% בלבד.
מורה: המחירים בכל הגילאים זינקו
משלמים על החינוך לגיל הרך הכי הרבה במערב
כמה מוציאה משפחה ישראלית על חינוך פרטי? בכל הנוגע לחינוך בגיל הרך, מדובר בסכום הגבוה במערב.
הישראלים מוציאים מכיסם הפרטי, אחרי ששילמו את כלל המסים, כ־0.31% מהתמ"ג להוצאה על חינוך לגיל הרך – השיעור הגבוה ביותר מבין מדינות ה־OECD. לשם השוואה, באירלנד ההוצאה היא אפס אחוזים, בצרפת 0.05% ובאיטליה 0.072%.
בנוגע להוצאה פרטית מכיתה א' ועד סוף התיכון, ישראל ממוקמת בעשירייה הפותחת עם הוצאה בשיעור של כ־0.47% מהתמ"ג על חינוך בגילאים אלה לעומת ממוצע של 0.32% תוצר בממוצע ב־OECD.
גם סעיפי החינוך במדד בולטים בהתייקרותם: החינוך האקדמי התייקר ב־17% בתקופת ראש הממשלה בנימין נתניהו, החינוך היסודי עלה בשיעור דומה, החינוך הקדם־יסודי עלה ב־14%, החינוך הלא פורמלי והקייטנות התייקרו ב־13%. כמו כן, מחיר החינוך העל־יסודי עלה בכ־10%. כל זאת לעומת אינפלציה מצטברת של 12.3%.
מזון: תמיכה מעוותת בחקלאות
מחירי המזון בארץ גבוהים ב־19% לעומת המערב
הישראלים מרגישים בכיסם על בסיס קבוע את מחירי המזון הגבוהים בארץ. "למרות התקדמות מסוימת, התחרות בשווקים בישראל נותרה חלשה, והכלכלה פחות פתוחה לסחר חוץ ביחס לרוב מדינות ה־OECD. רמות המחירים עדיין גבוהות, בעיקר במזון", נכתב בדו"ח האחרון של ארגון המדינות המפותחות. מחירי המזון בארץ גבוהים בממוצע בכ־19% לעומת מדינות המערב. יתרה מזו, בדו"ח החקלאות האחרון צוין כי רמת התמיכה של ממשלת ישראל בחקלאות היא המעוותת ביותר במערב ועולה לצרכן כ־5 מיליארד שקל בשנה - סכום שהדו"ח מגדיר כמס לכל דבר על רקע אי־תחרות, התערבות ממשלתית ותמיכה בקבוצות לחץ.
סוג כזה של תמיכה פוגע בצרכנים, בעיקר החלשים, תוך הגדלת אי־השוויון ופגיעה בתחרותיות של ענף המזון. לפי הדו"ח, הצרכן הישראלי משלם לחקלאי 16% יותר מהמחיר הגלובלי (המחיר הממוצע של אותו מוצר בשווקים הבינלאומיים), כשהעיוותים הללו נגרמים כתוצאה מסגירת השוק ליבוא. "ישראל עדיין מטילה מכסים גבוהים על יבוא סחורות דוגמת עופות, בשר כבש, ביצים, פירות וירקות מסוימים". לפי אותו דו"ח קיימים פערים במחיר שמגיעים ל־65% במקרה של עופות (בישראל הם יותר יקרים מהממוצע ב־OECD על רקע הקרטל הקיים באותו שוק) ול־101% במקרה של בננות.
מעון: כישלון עמוק
100 משכורות לרכישת דירה ב־2006 הפכו כעת ל־160
הכישלון של ממשלות נתניהו בתחום הדיור הוא אחד מסימני ההיכר שלהן. אם ב־2006 הישראלי נזקק לפחות מ־100 משכורות כדי לרכוש דירה, ב־2018 המספר הזה טיפס ל־160, כלומר קצת יותר מ־13 שנות עבודה. מדובר בזינוק בלתי נתפס. בשנה שעברה ביקר בישראל וילם אדמה, הכלכלן האחראי על תחום הנדל"ן ב־OECD, והציג את הנתון הבא: אם ב־2009 מדד יחס מחיר־הכנסה בתחום הדיור (מספר המשכורות הנדרש לרכישת דירה ממוצעת) היה בין הנמוכים בארגון (פחות מ־100), ב־2017 נרשם בו הזינוק החד ביותר במערב. גם כאן הנפגעים העיקריים הם השכבות החלשות: שיעור משקי הבית בחמישון התחתון שמוציא יותר מ־40% מההכנסה הפנויה על סעיף הדיור הוא מהגבוהים במערב, אחרי ארה"ב ובריטניה. מדד מחירי הדיור כמעט והוכפל (עלה ביותר יותר מ־90%!) מאז עלייתו של נתניהו לשלטון ב־2009, זאת בניגוד לאינפלציה הכללית במשק שעלתה באותה תקופה בכ־12.3% בלבד.
מחיר מופקע: שוק ריכוזי
קרם הגנה שמותיר את הישראלים חסרי הגנה
זה אמנם לא אחד מחמשת המ"מים של ז'בוטינסקי, ובכל זאת: מדובר בעניין שאין להקל ראש בחשיבותו לבריאות הציבור, בעיקר במדינה ים־תיכונית ומשופעת שמש כמו ישראל. מטייל ישראלי בשם נתי גמליאל פרסם פוסט שהפך ויראלי לאחר שנפש בקפריסין. שם רכש את המוצר הישראלי – קרם הגנה של ד''ר פישר – במחיר של 24 שקל (בהמרה מיורו) לעומת מחיר של 59.9 שקל באחת מרשתות הפארמה בישראל.
הוא תוהה מדוע שילם כל כך הרבה כסף שכן לא מדובר במוצר שמצריך אישור כשרות וישראל איננה מטילה מכסים על יבוא קרם הגנה.
הנה התשובה: שוק קטן וריכוזי שאין בו תחרות, עם חסמי כניסה אדירים (גם ללא מכסים) ועם רגולציה עצמאית, ייחודית ויש שיאמרו – הזויה. נתניהו עוד לא התפנה לטפל בזה. על רפורמת התמרוקים הישראליים שומעים כבר ארבע שנים.
