מוזיקה של בחירות: על קולם של ראשי המפלגות

מה עובד עלינו יותר - התיאטרליות של יאיר לפיד או המונוטוניות של אביגדור ליברמן? איזה אינסטינקט אבולוציוני מעוררים בנו קולות נמוכים? איך עבודה עם הקול יכולה להפוך פוליטיקאית עדינה לאשת ברזל? ומה מרוויח נתניהו מהיותו בעל הקול הנמוך ביותר מקרב המועמדים לראשות הממשלה?

כשחושבים על מערכת בחירות שתוכרע על חודם של קולות מעטים, ברור שהקול של ראשי המפלגות המתמודדים הוא עניין מכריע. עמית אברון, מרצה לפסיכולוגיה באונ' הפתוחה ומומחה בקשר שבין מוזיקה למוח, טוען שמה שמניע אותנו לבחור במועמד כזה או אחר הוא הרבה יותר ממצע ואידיאולוגיה.

בנימין נתניהו ויצחק הרצוג צילום: אלכס קולומויסקי

"להשפעה של מוזיקה יש השלכות כלכליות ופסיכולוגיות נרחבות", אומר אברון. "במחקר שנערך בארה"ב בדקו מנכ"לי חברות ציבוריות ומצאו שבעלי קול נמוך השתכרו יותר; מחקר אחר, שבחן העדפה ציבורית למועמדים על פי קולם, מצא שהציבור מעדיף בעלי קול מונמך מאשר טבעי".

אז לנתניהו יש יתרון מובנה?

"'הנמוכים' מסייעים לו להתפס כסמכותי, כיציב - בהשוואה לבוז'י הרצוג, למשל, שיש לו קול דק מלגבר הממוצע. ככל שה'הרץ' יותר נמוך, כך הקול נתפס כיותר סמכותי. מרגרט תאצ'ר הורידה את הקול בהדרכת שחקן ידוע בתיאטרון הבריטי כדי להישמע סמכותית; היא הצליחה להוריד את קולה ב-40 הרץ כלפי מטה והרי לך אשת ברזל.

"ויברציות בתדרים נמוכים מורגשות פיזית על העור. חירשים, למשל, יודעים לרקוד לפי הויברציות הללו. מתחת לתדירויות מסוימות, 'החוויה המוסיקלית' של דיבור הופכת להיות 'בשרית', פיזית. קולטנים המיועדים למגע על פני העור, מופעלים על ידי תדרי הקול של הדיבור או המוזיקה. ביבי לדעתי הוא הכי נמוך בפוליטיקה כיום. בעבר זה היה רבין. הקול שלו מהדהד, אתה מרגיש אותו על העור שלך".

יאיר לפיד התיאטרלי וליברמן המונוטוני - הם הפכים מוחלטים?

"יאיר לפיד משחק יפה עם הקול, כמו שחקן תיאטרון שמנגן את הקול שלו כדי לעורר אותנו רגשית. הצד הרגשי של הדיבור מתבטא במוזיקליות. אני מניח שניגון מוסיקלי מוגזם עלול גם ליצור 'אובר שוטינג' ולהיתפס כלא אמין. ליברמן מונוטוני מאוד. 'הפרוזודיה' (המונח המקצועי לניגון בדיבור, ד"ב) משדרת עד כמה האדם נלהב, עד כמה הוא מאמין בעצמו. פנייה לרגש אמורה להפעיל ולרתום. אני חושב שאצל ביבי המינון בניגון הוא במידה נכונה, אבל עיקר האפקטיביות היא הבאסים שמהם נובעת הסמכותיות שלו. בסרט שבו עשיתי מניפולציה על גובה הקול שלו רואים את זה מיד. משפט כמו 'נסראללה אל תאיים עלינו' יישמע אחרת לגמרי בקול דק וגבוה".

אביגדור ליברמן ויאיר לפיד צילום: אלכס קולומויסקי

"הקול זה לא הכל. יש לה אלמנטים אחרים, היא יפה, ישירה, אומרת בדיוק מה שהיא רוצה. פה זה כבר לא הטון, זה התוכן. היא ימין בולט ואומרת את זה בצורה ברורה, בשונה מהפרודיה על בני גנץ: 'נלהיב את המתלהבים ונבלבל את המבולבלים'. אבל זו לא הגזרה שלי, זה כבר לא ניתוח של 'המוזיקה' אלא של המישור של התוכן".

מה יכול לעזור לדימוי הפוליטי שלה?

"היא יכולה לקחת דוגמא ממרגרט תאצ'ר או מלימור לבנת. הורדת הקול תוסיף לה ארשת של סמכותיות".

"בגין עבד עם האינטונציה של הקול כמו זמר: דגשים, פאוזות, עליות וירידות. הוא ידע להעביר נהדר התרגשות, דרמה, פתוס, מתח, ידע ליצור באמצעות פאוזות סקרנות, עניין ומתח. רואים את זה היטב בנאומים שלו. לא היה לא קול נמוך או הרמוני, אלא מחוספס אבל הוא ידע להשתמש בו יפה".

מנחם בגין נואם בכנסת צילום: יעקב סער, לע"מ

אמרת שקולות נמוכים גורמים לרטט פיסי בגוף של השומע. הקול כ"כ מהותי? כאלה שטחיים אנחנו?

"רושם ראשוני קובע. תחשבי על בחירת מנהיג באבולוציה של שבטים קדומים. אחרי מי יילכו? אחרי האיש החזק עם הקול העבה שהמהדהד לך בבטן או אחרי מי שנשמע כמו נער מתבגר? זה אינסטינגט חזק מאיתנו, של 'לך אחרי הפיל ולא אחרי יונק הדבש'. יש בנו צד רציונלי של חשיבה מודעת, אבל גם מערכת לא מודעת של תחושות בטן".

פוליטיקאי ללא שימוש ב"נמוכים" נמצא בעמדת נחיתות?

"זה לא רק גבוה ונמוך, הקול האנושי יוצר הרמוניה של הרבה צלילים וקולות, שאם הם מסתדרים טוב 'מתמטית' אחד עם השני, נוצר 'קונסנונס' - שילוב צלילים נעים כמו זה של תזמורת שמנגנת יחד. רושם ראשוני הוא עניין חזק. איזורי השמיעה מחוברים בצורה ענפה לאיזורי רגש במוח, הרבה יותר מאזורי ראייה. בכי של תינוק או אפקט קולי בקולנוע יכול לגרום לתחושה רגשית עמוקה בתוך שברירי שנייה, מה שקשה יותר ליצור עם חוש הראייה, למרות שהוא מעניק בסופו של דבר יותר מידע על העולם. לכן הקול הוא למעשה כרטיס הביקור שלנו".