נשיאת העליון הקפיאה את "מודל הניכור ההורי" של השופטת רבקה מקייס

נשיאת בית המשפט העליון אסתר חיות הנחתה להימנע מהפעלת המודל לטיפול בסוגיית ניכור הורי שגובש בהובלת סגנית נשיא בית המשפט לענייני משפחה במחוז מרכז השופטת רבקה מקייס — כך נודע ל"כלכליסט". המודל השנוי במחלוקת נחשף לפני כחודשיים, לאחר שהוצג במפגש סודי בפני מספר עורכי דין מתחום דיני המשפחה, שחלק מהם היו מעורבים במערכת הבחירות ללשכת עורכי הדין ופעילים בה.

עצם החשיפה ב"כלכליסט" אודות המפגש הסגור בין השופטת לבין שורת עוסקים בתחום, עוררה תרעומת בקרב עורכי דין אחרים בתחום שלא הוזמנו למפגש הסגור וכלל לא ידעו על קיומו. עוד פורסם כי קיים ספק אם גיבוש המודל השיפוטי שהציגה מקייס בפגישה מצוי בכלל בסמכות שופטים, או שהוא מצריך חקיקה או הסדרה של הנהלת בתי המשפט. המודל כולל שאלון חודרני בן 45 שאלות עליהן נדרש להשיב מי שיפנה בתביעות שקשורות לניכור הורי.

אסתר חיות, נשיאת בית המשפט העליון צילום: יאיר שגיא

לאחר הפרסום פנה מייסד עמותת "גירושין: הורות משותפת – טובת הילד" גיא רוה להנהלת בתי המשפט וללשכת עורכי הדין וניסה לקבל פרטים נוספים לגבי המודל, אך פניותיו לא זכו למענה. בהמשך פנה רוה במכתב לנשיאת העליון חיות, שנראה כי הועילה, ותוך ימים בודדים התקבלה הודעה רשמית של הנהלת בתי המשפט לפיה המודל לא ייושם לעת עתה, אלא תיערך בדיקה של הנושא.

ניכור הורי הוא מונח המתייחס למצבים שבהם ילדים להורים גרושים מסרבים לפגוש את אחד ההורים בעקבות הסתה ומניפולציות מצד ההורה שעמו הם מתגוררים. כיום, הורה שנמצא בנתק מילדיו ומבקש סיוע מביהמ"ש עובר מסלול ארוך, שבו מוגשת בקשה ליישוב סכסוך ומתנהל הליך גישור שנמשך 60 יום, ורק אם ההליך נכשל, הבקשה עוברת לשופט.

בביהמ"ש לענייני משפחה במחוז תל אביב החליטו לפני שנה לזרז את ההליך על ידי מינוי השופט ארז שני ל"שופט מרכז", שיטפל בכלל הבקשות בנושא ניכור הורי. בעקבות זאת, הדיונים בתיקים נקבעים במסלול מהיר תוך 14 יום, ובמידת הצורך נשלחים ההורים לאיש מקצוע בתחום במקום למערכת הרווחה כדי לקצר את ההליך. לטענת עורכי דין, המודל במחוז תל אביב עובד בהצלחה.

השופטת רבקה מקייס

שופטי מחוז מרכז בחרו לקדם אף הם מודל שיתמודד עם הפגיעה בקשר בין הורה לילד, אך בחרו לגבש מודל עצמאי. לפי מסמך הסבר שפרסמו שופטי המרכז, המודל של תל אביב אינו מתאים להם, ויש לבנות מודל חדש חדש התואם את השקפת שופטי המשפחה במחוז.

לפי המודל שהציגה מקייס, על ההורה מגיש הבקשה להציג ערבות צד ג' בגובה 10 אלף שקל ולהשיב על שאלון ארוך וחודרני. בין היתר נדרש ההורה למלא שורה ארוכה של פרטים ולהשיב לשאלה "האם יש לילדים בית עיקרי" — שאלה נפיצה שנוגדת את הגישה הרווחת המבקשת למנוע פגיעה במעמד אחד ההורים ולהכיר באחריות המשותפת של שניהם. עד נשאל ההורה על איכות הקשר עם משפחתו המורחבת ולהצהיר אם הוא בנתק עם מי ממנה.

בפניותיה טענה עמותת "גירושין: הורות משותפת – טובת הילד" כי שופטי בית המשפט המחוזי אינם אנשי מקצוע מתאימים לקידום שאלון כה מורכב ורגיש. לטענת העמותה, אין בסמכות השופטים לעקוף את המחוקק ואת התקנות ולהשית מודל עצמאי ללא פיקוח והכוונה מקצועית.

בהודעת הנהלת בית המשפט בעקבות פניית העמותה לחיות נכתב כי "תופעת הפגיעה בקשר בין הורה לילדו נמצאת על סדר יומה של הרשות השופטת. זאת נוכח ההבנה כי מדובר בסוגיה רגישה אשר יש צורך לפעול ככל הניתן על מנת לצמצם את נזקיה והשלכותיה על הילדים והוריהם".

עוד צוין כי "לאחר בחינה של הדברים, נמצא כי יש לפעול לגיבוש מתכונת אחידה להתמודדות של בתי המשפט עם התופעה, ולהחלתה בכלל המחוזות תוך מתן גמישות לכל מחוז לאימוץ ויישום הסדר פרטני בהתאם לקווים והעקרונות שייקבעו. לנוכח האמור, ומטעם זה של אחידות, ולעת הזו, הוחלט בשלב זה ועד לבחינה וגיבוש מתכונת כאמור, להמתין עם הפעלת המודל שגובש במחוז המרכז".

מלשכת עורכי הדין נמסר בתגובה כי "לשכת עורכי הדין לא היתה שותפה לבניית המודל, ישנה חשיבות גדולה לכך שבכלל המחוזות ינהגו נהלים זהים. כרגע המצב הוא שישנו נוהל במחוז תל אביב ואם הוא לא הוקפא אז ישנו נוהל במחוז אחד ולא באחר וזהו מצב מטריד בפני עצמו".