רשות התחרות חושדת: קרטל מעליות ניסה לתמרן מכרז של קופת חולים כללית

ארבע חברות בתחום המעליות, מהגדולות בישראל, חברו לקרטל ותיאמו ביניהן הצעות מחיר במכרז בשווי עשרות מיליוני שקלים של קופת חולים כללית. זהו החשד המרכזי בחקירה שמנהלת רשות התחרות בחצי השנה האחרונה, ושבמרכזה עומדים חשדות לביצוע עבירות של הסדרים כובלים וקבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות.

מדובר במכרז, שחולק לכמה אשכולות כשבכל אחד מהם שש חברות זוכות, לשירותי תחזוקה של כ־600 מעליות במוסדות רפואיים של כללית.

על פי החשד, שנחשף בין היתר במסגרת האזנות סתר שביצעה הרשות בסמוך לפרסום המכרז ב־2018, בכירים בחברות אלקטרה מעליות, קונה (ישראליפט), על־רד וכפיר מעליות רקמו תוכנית שלפיה כל חברה תזכה בחלקים מסוימים במכרז. מממצאי החקירה עד כה עולה כי הבכירים סיכמו לכאורה כי כל חברה תציע מחיר ריאלי לשירות וחלפים עבור מעליות של יצרנים בינלאומיים שהיא משמשת כנציגה שלהם בישראל. במקביל סוכם שכל חברה תציע מחירים גבוהים משמעותית עבור שירות וחלפים של מעליות שהמתחרות שלה משמשות כנציגות שלהן.

שווה בשווה

מטרת התיאום, לפי החשד, היתה לחלק את המכרז כך שכל חברה תזכה לטפל ולתחזק את המעליות של היצרן שאותו היא מייצגת. בצורה זאת דאגו החברות לכאורה שכל אחת תשמור על כוחה ולא תפגע ביריבתה. במהלך החקירה נבדקו מכרזים נוספים בהשתתפות המעורבים, אך בסופו של דבר החקירה התמקדה בכללית.

במסגרת החקירה פשטו חוקרי הרשות על משרדי ארבע החברות והחרימו מסמכים, טלפונים ומחשבים של חשודים וכן ערכו חיפוש בבתים ובכלי רכב. בין הנחקרים הבכירים בפרשה: אמנון שרעבי, סמנכ"ל שירות באלקטרה מעליות; ג'קי גולדמן, מנכ"ל על־רד; יעקב עברון, מנהל בעל־רד; אלי פדלון, מנכ"ל כפיר מעליות; ומנשה דר, מנהל בקונה (ישראליפט).

מיכל הלפרין צילום: עמית שעל

החברות החשודות הן מהגדולות בשוק, שמונה עשרות חברות, רובן פרטיות, המתקינות ומספקות שירותי תחזוקה למעליות ודרגנועים. לפי דו"חות אלקטרה, החברה־האם של אלקטרה מעליות, היא מחזיקה בישראל בנתח שוק של 15%‑25%. היא מייצגת בארץ חברות ענק כגון Otis (מעליות ודרגנועים), Sigma (מעליות), Alimak (מעליות בנייה) ועוד. בין המתחרות העיקריות שלה, כפי שצוין בדו"חות 2018, נמצאת, למשל, חברת קונה הפינית שעל פי חשד חברה ביחד איתה לקרטל.

שוק המעליות נמצא כבר כמה שנים על הכוונת של הרשות, בעיקר בכל הקשור לבנייני מגורים. ב־2014 שקל הממונה להכריז על שש החברות המרכזיות בתחום כמונופולים, אולם חזר בו. בנובמבר 2017 פרסמה הרשות טיוטת דו"ח ובו שלוש המלצות מרכזיות להגברת התחרות, אך לא כפתה אותן על החברות. שש חברות היו ישראליפט (שנרכשה קונה הפינית), שינדלר־נחושתן, אלקטרה מעליות, אינטר־אפ מעליות, כפיר שרותי מעליות וטיסנקרופ מעליות.  

אמנון שרעבי, סמנכ"ל שירות באלקטרה מעליות צילום: צביקה טישלר

שוק רווי מונופולים

המהלך הראשוני של רשות התחרות התבסס על ממצאי בדיקה שלפיה כל אחת מחברות ההתקנה היא מונופול כמעט מוחלט במתן שירות למעליות שהיא התקינה בבנייני מגורים, ומחזיקה בכוח שוק ביחס אליהן. כלומר, דיירים בבניין מסוים נאלצים לרכוש שירות לאורך כל חיי המעלית מאותה חברה שהתקינה אותה.

במצב כזה החברה מחזיקה בידיה את הכוח לקבוע מחירים גבוהים ותנאי שירות נחותים, מבלי לחשוש מאיום תחרותי של ממש מצד נותני שירות אחרים. בחלק מהמעליות לא ניתן להחליף את החלקים המקוריים בחלקים חלופיים. מתן שירות למעליות אלה מצריך, לפיכך, ידע ושימוש ברכיבים המותאמים רק לאותן מעליות. כתוצאה מכך היצרן הוא שקובע מי יוכל להעניק שירות ללקוח, שכן לו יש השליטה על הידע והרכיבים הרלבנטיים. עוד עלה כי למתקין המעלית יש יתרון מובהק בגישה לחלפים ולידע הנדרשים למתן השירות, בשל הזיקה בינו לבין היצרן. מאחר שחברות אחרות אינן נהנות מיתרונות אלה, הן נחסמות מכניסה לתחום מתן השירות למעליות אלה.

מאלקטרה מעליות נמסר: "הדברים המוצגים בכתבה אינם ידועים לאלקטרה מעליות, והיא מכחישה אותם בכל תוקף. החברה ואנשיה דבקים בחוק ולא היו מעורבים, לא במישרין ולא בעקיפין, בהסדרים הכובלים המתוארים. החברה משוכנעת שבמוקדם או במאוחר רשות התחרות תמצא שלא דבק רבב בכפיהם של אלקטרה מעליות ומי מעובדיה". מטעם החברות כפיר שירותי מעליות, המיוצגת על ידי עוה"ד עודד סבוראי ממשרד סבוראי־שחם־שביט ויניב קליינבלט ממשרד ש.פרידמן; על־רד, המיוצגת ,על ידי עו"ד אבנר פינקלשטיין ממשרד גורניצקי ושות'; וקונה, המיוצגת על ידי עוה"ד ניב זקלר ממשרד יגאל ארנון ורותי ליטבק ממשרד עיני־לזר־ליטבק - לא נמסרה תגובה.