חריגת הגירעון של מאוחדת נבעה מכשל ניהולי רב־מערכתי

הזינוק הבלתי מתכונן בגירעון של קופת חולים מאוחדת, המאיים למוטט אותה, נבע מכשל רב מערכתי בתפקוד ההנהלה אך גם במידה מסוימת בתפקוד משרדי הבריאות והאוצר. כך עולה מסיכום הדיון בין ועדת הבדיקה לאירועים במאוחדת לבין נציגי המשרדים שנערך בתחילת אוגוסט והגיע לידי "כלכליסט".

באפריל האחרון נחשף כי מאוחדת נקלעה למשבר והגירעון ב־2018 צפוי להיות כפול מהתכנון. לפי הנתונים הרשמיים הגירעון של מאוחדת הסתכם בכ־489 מיליון שקל במקום יעד של 280 מיליון שקל, ונבע בעיקר מזינוק משמעותי בסעיפי ההוצאות (חלקן חד פעמיות) לרבות הסכמי שכר, השקעות עתק ותוכנית התייעלות שלא השיגה את מבוקשה. כל אלה הביאו את הקופה השלישית בגודלה למשבר.

מימין: מנכ"ל מאוחדת לשעבר זאב וומברנד, מנכ"לית מאוחדת סיגל רגב־רוזנברג ויו"ר הדירקטוריון אייל גבאי צילומים: עמית שעל, דנה קופל, פאביאן קולדורף

שאננות, חוסר רצינות והיעדר בקרה פיקוח

הוועדה קבעה כי ניתן היה להבחין בהחמרה בגירעון כבר בתחילת 2018: "למרות שהוגש תקציב גירעוני ל־2018, לא ניתנה התייחסות מספקת לצעדים שעשויים למנוע או לצמצם את הגירעון הצפוי; נמצא כשל מתמשך בהגדרה ובאכיפה של יעדים תקציביים למחוזות בקופה; דו"חות תחזית הגירעון דיווחו על הפחתה בתחזית, זאת בניגוד להתפתחות הגירעון בפועל". האחרון עלול לסבך את בכירי הקופה ומאשש את טענות בכירי האוצר לפיהן היו מי במאוחדת שפעלו לא בתום לב. עוד נכתב כי למרות שהנהלת הקופה גיבשה תוכנית ההתייעלות לצורך ריסון הגירעון הגואה, אותה תוכנית "לא נכתבה בצורה מפורטת מספיק", דבר שעלול להעיד על חוסר רצינותה.

מנכ"ל מאוחדת לשעבר זאב וומברנד כיהן בתקופה הרלוונטית - במשך 5 שנים ועד סוף 2018 - והוחלף על ידי סיגל רגב־רוזנברג, שעד אז כיהנה כסמנכ"לית הכספים בקופה. עת עזיבתה של רגב־רוזנברג לכללית ובטרם מינויה למנכ"לית מאוחדת, מונה רועי בן משה כממלא מקום. רוב חיצי הביקורת הופנו לוומברנד ובן משה, שהוזז מתפקידו עם חשיפת הגירעון.

את שנת 2019 צפויה לסיים מאוחדת עם גירעון של כחצי מיליארד שקל, זאת אחרי הכספים שהיא אמורה לקבל במסגרת הסכם ייצוב (חבילת סיוע קבוע שמקבלות הקופות כל שלוש שנים) שנחתם בנובמבר 2018. לפי ההסכם, שגובש בין הקופה למשרדי האוצר והבריאות, מאוחדת תקבל 540 מיליון שקל בין 2017-2019, סכום שהיה אמור להשאיר אותה מאוזנת עד תחילת 2020. עם זאת, האוצר העביר עד כה רק 340 מיליון שקל ומחזיק את 200 מיליון השקלים הנותרים, על רקע מה שמגדירים במשרד כ"אי עמידה בתנאי ההסכם".

בהקשר הזה נכתב במסמך כי "בעת החתימה על הסכמי הייצוב היה ידוע על פער של 220 מיליון שקל ביחס ליעד הגירעון (כאשר מול 120 מיליון שקל מתוכם עמדה תכנית התייעלות)". כלומר, בסוף 2018 כלל השחקנים, לרבות הרגולטורים, ידעו כי הגירעון במאוחדת יצא מכלל שליטה.זאת אחת הטענות מהרכזיות שטוען וומברנד להגנתו. "הקפיצה בתחזית הגירעון בינואר 2019 לסכום של 465 מיליון שקל נבעה מביטול הפחתת תחזית הגירעון והעמקת החריגה" נכתב בדו"ח. עוד מצאו חברי הוועדה כי כריכת אישור עסקת נאר"א (רכישת רשת המרפאות על ידי הקופה), בחתימה על הסכם הייצוב בין מאוחדת לבין משרדי האוצר והבריאות: "יצרה לחץ לחתום על ההסכם במועד בו נחתם". נזכיר כי ההסכם נחתם בחלוף שני שליש מתקופתו (בדומה לשאר הקופות) כאשר במרץ 2018, לאחר שהאוצר והקופה הגיעו להסכם, נציגי מאוחדת דרשו לפתוח אותו ולבקש 100 מיליון שקל נוספים. כאן מגיעה הביקורת גם על התנהלות משרדי האוצר והבריאות כשהוועדה קובעת כי: "אינדיקציות (לגבי חריגה מהגירעון) שהועברו על ידי הקופה לא נענו על ידי הרגולטור (משרדי הממשלה הרלוונטיים)".

הוועדה מצאה גם בעיות במנגנוני הבקרה של הקופה: "חוסר בנהלים בחטיבת הכספים של הקופה; דו"חות הבקרה התקציבית חסרים כאשר בחלקם הוזן מידע באופן ידני, תוך היעדר בקרה על שינוי בנתונים; חוות הדעת של רואה חשבון מבקר לדו"חות הכספיים כללה הפניית תשומת לב למצבה הכספי של הקופה". כמו כן, צוין בדו"ח כי ב־2017 בוצע מעבר לשימוש במערכת הניהול הארגוני SAP כאשר הטמעתה לא הושלמה עד עצם היום הזה. כמו כן נמצא כי תכניות ההנהלה כללו לראשונה התייחסות לטיפול בגירעון רק ברבעון השלישי של 2018 (למרות שכבר ברבעון הראשון ניתן היה להבחין בחריגה - א.פ), ובספטמבר הסיקו שהגירעון יסתיים ביותר מ־465 מיליון שקל.

בנושא הפיקוח נמצאו עוד שני ליקויים: היעדר בקרה על יישום הנחיות הדירקטוריון בידי הנהלת הקופה, והיעדר בקרה של ההנהלה על יישום ההנחיות בשטח.

הבריחה בגירעון היא תוצאה של היעדר ניהול מספק

בדיון השתתפו חברי הוועדה בהם היו"ר עו"ד רמי תמם, לשעבר חוקר בלהב 433; רו"ח יואב בן דור; פרופ' אשר בלס, לשעבר הכלכלן הראשי במחלקת המחקר של בנק ישראל; ד"ר איריס גינזבורג; עו"ד הדס בן אברהם ועו"ד תמיר מוריץ. מטעם משרד הבריאות השתתפו המנכ"ל משה בר סימן טוב, סמנכ"ל הפיקוח והרגולציה מוריס דורפמן, והיועץ המשפטי עו"ד אורי שוורץ. מטעם האוצר נכחו סגן הממונה על התקציבים בנושא בריאות ורווחה אלון מסר, רכזת הבריאות של המשרד נועה היימן, ורפרנט הבריאות של אגף התקציבים רועי קאהן.

החלק השני של המסמך כלל שאלות ותשובות של הנציגים בדיון. דורפמן שאל "האם יש משהו בדרכי העבודה שלנו שניתן לשנות על מנת למנוע הישנות מקרים מסוג זה בעתיד?" כאשר אנשי הוועדה השיבו בחיוב. עוד שאל דורפמן איך המשרד יכול לנהל דיון רציני עם קופה על בסיס תחזיות שהיא מציגה, בהתחשב במה שוועדת הבדיקה מציגה לגבי אופן התנהלותה. "עם פרסום דו"ח הוועדה, תראו דו"חות כספיים שניתן יהיה ללמוד מהם על התנהלות הקופה" השיבה איריס גינצבורג. רכזת הבריאות של האוצר נועה היימן ביקשה להצהיר כי "מהדיון עולות שאלות בנוגע ליכולת שלנו לסגור בשלב זה תוכנית הבראה עם הקופה". כאמור, האוצר מחזיק עדיין 200 מיליון שקל של תוכנית היצוב ומסרב להעבירם לקופה.

מנכ"ל משרד הבריאות שאל את חברי הוועדה האם הם יודעים להצביע על צעדים מרכזיים לתיקון המצב: "מסקנות הוועדה יצביעו על צעדים שהקופה יכולה להתחיל לעשות כבר עכשיו" השיב לו תמם, כאשר גינזבורג הוסיפה: "השוואת הדו"חות הכספיים תסייע לכם להבין כבר עכשיו מה נעשה לצורך התייעלות". בר סימן טוב שאל שאלה נוספת, ייתכן שהחשובה מכולן: "הבריחה בגירעון היא תוצאה של יעדים לא ריאליים או של היעדר ניהול מספק?" כאשר תמם השיב בפשטות: "היעדר ניהול". כלומר היעדים שהקופה הציבה אינם מסבירים את החריגה מיעד הגירעון.

בסוף המסמך הצהיר בר סימן טוב כי הוועדה עשתה עבודה יסודית ורצינית, וכי על המשרד ומאוחדת לשאוף לסיום תהליך ההבראה במהירות האפשרית. בנוסף ביקש לקבל תובנות על המבנה התאגידי של דירקטוריון קופת החולים, בראשות אייל גבאי, לאור המסקנות. במסמך הובהר כי טרם התקבלו תגובות המבוקרים ולפיכך "הוצגו ממצאים כלליים מבלי להתייחס לשמות ותפקידים ספציפיים".