פרשנות
על כוונת הפיטורים בסלקום: דרג הביניים
74% מעובדי סלקום באים במגע עם לקוחות, והחברה לא יכולה לוותר עליהם בלי לפגוע בהכנסות. זה משאיר בסיכון את "תומכי הלחימה", אלה שבין ההנהלה לשטח
תוכנית ההבראה של סלקום מקיפה את כל בעלי העניין של החברה, החל מבעלי המניות שיידרשו להזרים לחברה 400 מיליון שקל בהנפקת מניות, דרך הספקים שיספגו קיצוצים ועד לעובדים שיחוו פיטורים בהיקף משמעותי. בעוד שהזרמת ההון לסלקום אמורה להרגיע את המשקיעים, להבטיח את שירות החוב למחזיקי האג"ח בשנים הקרובות ולייצב את החברה, קיצוץ ההוצאות ופיטורי העובדים נועדו להחזיר את סלקום להציג רווחיות בשורה התחתונה.
- הפסקת אש בחברות הסלולר: סוף למשבר בפלאפון, הוקפאו העיצומים בסלקום
- כל הטעויות שעשתה סלקום בדרך לתוכנית ההתייעלות הדרמטית
- יו"ר ההסתדרות: "פיטורי עובדים לא יפתרו את הכשלים בענף הסלולר, אלא רק יחריפו אותם"
מי כן יפוטר?
הנהלת סלקום לא חושפת בשלב זה כמה עובדים יפוטרו במסגרת תוכנית ההבראה, ומסתפקת בביטוי שמעורר חששות באותה מידה שהוא לקוני ‑ "הפחתה משמעותית בכוח האדם". על פי ההערכות, על הפרק עומדים פיטורים המוניים של אלף עובדים. זה לא יהיה הימור פרוע להעריך שהמספרים בפועל יהיו נמוכים מכך. מדובר בניחוש שמבוסס על ההנחה שהנהלת סלקום רוצה לאפשר לוועד העובדים להציג הישגים במסגרת המשא ומתן על מספר המפוטרים. עזים מוכנסות לחדרי הדיונים כדי שיוציאו אותן.
בדו"חות הכספיים של סלקום מצוין ש־74% מכוח העבודה של החברה מעורב בתפקידים שכרוכים במגע עם לקוחות. לפי תוכנית ההבראה, בשלב זה הצמצומים לא יכללו אנשי מכירות ושירות שעובדים מול לקוחות, מה שמצמצם את מרחב הפעולה של ההנהלה בכל הקשור לפיטורים, שהולכים להיות מורכבים משום שסלקום בכל זאת תידרש לפטר גם עובדים שנמצאים במגע עם לקוחות. האתגר של הנהלת סלקום יהיה לאתר את המקומות שבהם פיטורי העובדים לא יפגעו בפעילות החברה, כשהכוונה למנוע פגיעה בעובדים שנמצאים בקו החזית, מייצרים הכנסות ושומרים על הלקוחות, ולדלל את שכבת "תומכי הלחימה". בסלקום ינסו לצמצם את הפער בין מקבלי ההחלטות ואלו שמבצעים אותן בשטח. המשמעות היא שהעובדים שעלולים להיפגע הם אלו שנמצאים בשכבת הביניים.
הפסד החברה מתרחב
למה הנהלת סלקום רוצה לפטר עובדים? התשובה הקצרה היא כי אפשר וצריך. בין השנים 2016‑2018 הכנסות סלקום התכווצו ב־339 מיליון שקל, ירידה של 8%. במקביל, גם הוצאות החברה ירדו, אם כי בשיעור נמוך יותר של 3%, שמשקף ירידה של 108 מיליון שקל. כשהירידה בהוצאות לא מדביקה את ההתכווצות המואצת בהכנסות, הרווח יורד. במקרה של סלקום, המשמעות עוד יותר בעייתית, שכן לא מדובר בהקטנת הרווח אלא בהעמקת ההפסד.
הנתון שצריך להטריד את עובדי סלקום הוא היחס בין הכנסות החברה למספר המשרות שלה. ב־2018, כל משרה בסלקום ייצרה בממוצע הכנסה של 1.09 מיליון שקל, ירידה של 5.7% ביחס לשנה קודם לכן. לעומת זאת, אצל המתחרה פרטנר היחס בין ההכנסות השנתיות למספר המשרות ב־2018 עמד על 1.17 מיליון שקל.
לפני מספר חודשים הפחיתה החברה את שכר חברי ההנהלה הבכירה ב־10% ואת שכר חברי הדירקטוריון ב־25%. עלות השכר של מנכ"ל סלקום ניר שטרן עמדה ב־2018 על 2.2 מיליון שקל, בעוד שבאותה שנה עלות השכר של מנכ"ל פרטנר איציק בנבנישתי, כולל בונוס שנתי ותשלום מבוסס מניות, הסתכמה ב־5.6 מיליון שקל.