תמיכה בהייטק לא על חשבון הפנסיה

המדינה רוצה לתת 700 אלף שקל בשנה לגופי פנסיה כדי לממן אנליסטים המתמחים בהשקעות הייטק. ברשות ני"ע שוחחו בחודשים האחרונים עם הגופים המוסדיים וניסו להבין מדוע הם נרתעים מהשקעה בתעשיית ההזנק המקומית. הטענה של מנהלי הקרנות היתה שאין להם מספיק משאבים. כדי להשקיע בהייטק יש צורך באנליסטים מתמחים ויקרים יותר, והרבה יותר קל להשקיע במניות ענק שנסחרות במדדים המובילים. אז ברשות ני"ע וברשות החדשנות יצרו נוסחה שהם מקווים שתביא את כספי חסכונות הציבור אל עבר ההייטק המקומי. אלא שהסיכויים של התמריץ הזה לחולל שינוי אמיתי - אפסיים.

ראשית כי הבעיה היא לא במימון אלא בסוג ההשקעה. בתעשייה שמתחילה את דרכה ללא הכנסות משמעותיות ועם הפסדים, מאוד קשה לתמחר את השווי הפוטנציאלי. גם אם המוסדיים יכינו תוכנית מסודרת וישיגו איש טכנולוגיה מוביל, ספק אם יסכנו את כספי הציבור בסכומים משמעותיים. שנית, הרגולטורים מתעלמים מכך שהמטרה המרכזית של מנהלי הפנסיה היא להשיג לחוסכים תשואה. עם כל הכבוד לרצון לרתום את כספי הציבור לסייע לפריחתה של מדינת ישראל וכלכלתה, הם יחטאו לתפקידם אם אלה יהיו האינטרסים שלאורם יפעלו. כדי להניע את המוסדיים להשקיע דווקא בהייטק המקומי יידרשו תמריצים כלכליים שיבטיחו תשואה עודפת למול השקעות מתחרות מעבר לים.

ענת גואטה, יו"ר רשות ני"ע צילום: ענבל מרמרי

לבסוף, מה שהמוסדיים באמת רוצים זה הקלות רגולטריות. השנה תפוג הוראה שמגבילה את יכולתם לגלגל אל החוסכים תשלום של דמי ניהול נוספים עבור רכישת ניהול חיצוני. המגבלה הזו עומדת על 0.25% נוספים בשנה שהמוסדיים יכולים לקחת מהחוסכים, ורשות שוק ההון תכריע בקרוב לגבי חידוש הוראת השעה. המוסדיים, כמו גם מנהלי קרנות ההון סיכון המקומיים, מפעילים לחץ אדיר להחריג השקעות בהון סיכון מהמגבלה. אלא שהממונה על שוק ההון משה ברקת יצטרך לחשוב אם מהלך כזה אכן עושה חסד עם הציבור.