מנוּע או לא: הכרעת היועמ"ש אולי היתה חוסכת את הבחירות
היועץ המשפטי לממשלה חיזק את ידיו של בנימין נתניהו כראש ממשלת מעבר שאין להפילו, אך נמנע מלהתייחס למעמדו כנאשם בפלילים שעשוי לבוא לנשיא עם 61 חתימות. הכרעה כזו אולי היתה משרתת גם ממשלת אחדות
1. התאונה החוקתית שמתרחשת לנגד עינינו משלבת פוליטיקה ומשפט שמסתחררים ומתנגשים זה בזה. כרגע, המערכת הפוליטית מתנהלת תחת ההנחה שנאשם בפלילים יכול לקבל מנדט להרכבת הממשלה. כל עוד אין קביעה משפטית אחרת — של היועץ המשפטי או של בג"ץ — בנימין נתניהו יכול לאסוף 61 חתימות ולקבל מנדט מהנשיא, והוא יכול לנצח בפריימריז, להיות מועמד הליכוד לראשות הממשלה, לנצח בחירות ולקבל מנדט להקמת הממשלה הבאה. או שלא. לא מתפקדי הליכוד, לא המתחרים בפריימריז אם יהיו, לא הבוחרים בקלפי — אף אחד לא יודע.
- מי ימנה את פרקליט המדינה
- מחליף לשי ניצן: אוחנה הציג רשימת מועמדים - מנדלבליט בעד למברגר בלבד
- 333 עדי תביעה בכתב האישום נגד בנימין נתניהו
לנתניהו שני כובעים: ראש ממשלת מעבר ומועמד להרכבת הממשלה הבאה, כרגע, עם סיום חלון 21 הימים, היועץ המשפטי לממשלה מחזק את ידיו כראש ממשלת מעבר שלא ניתן להפילו מטעמי אי אמון או נבצרות, אבל מסרב להתייחס למעמדו כחבר כנסת שעשוי לבוא לנשיא עם 61 חתימות. ובצדק מסוים מבחינתו, בהינתן מבול השופכין שהיה ניתך על ראשו אילו היה מתערב בהליך הפוליטי. המשכיל בעת הזו יידום מחוות דעת שאינן דחופות. כששר המשפטים אמיר אוחנה החליט ליטול לעצמו את סמכות מינוי ממלא מקום פרקליט המדינה, מנדלבליט הזדרז לקפוץ כנשוך נחש. וחוץ מזה, כרגע הבעיה היא בעיקר לפתחו של הנשיא ראובן ריבלין שבסמכותו לתת או למנוע את המנדט מנאשם שאסף 61 חתימות.
2. עו"ד דפנה הולץ לכנר פנתה השבוע בכתב למנדלבליט בדרישה להבהיר את המצב. היא פנתה בשם קבוצת יזמים ומנהלים בכירים מתחום ההייטק ואנשי אקדמיה ביניהם ד"ר ארנה ברי, דב מורן, טל ברנוח, דב בהרב, יואל חשין ואחרים.
המכתב לא רק דורש תשובה הוא גם מציע אותה. נתניהו איננו ראש ממשלה אלא חבר כנסת לעניין זה. "בכל הנוגע להטלת התפקיד להרכיב ממשלה, מעמדו של מי שעליו הוטל התפקיד הינו מעמד 'חבר כנסת', ואין הוא שונה לעניין זה מכל חבר כנסת אחר. לפיכך, אין כל רלוונטיות אם אותו אדם נושא בכל תפקיד אחר", כותבת הולץ לכנר, "ואין כל משמעות, לצורך הטלת התפקיד להרכבת הממשלה, לדינים החלים ביחס להפסקת כהונת ראש ממשלה מכהן".
ושוב חוזרים להלכת דרעי־פנחסי המפורסמת: האם החובה לפטר שר בעת הגשת כתב אישום חלה גם על ראש ממשלה. התשובה שלילית לנוכח סעיף מפורש בחוק יסוד: הממשלה, אבל, הולץ לכנר מציעה שלא לשדרג את הלכת דרעי־פנחסי לראש הממשלה אלא לשנמך לחבר כנסת שמועמד להקים ממשלה: "אם אדם שהוגש נגדו כתב אישום בעבירות שיש עמן קלון, פסול מלשמש בתפקיד שר או סגן שר (כבפרשות דרעי ופנחסי), הרי שמכוח קל וחומר יהא אותו אדם פסול מלקבל מנשיא המדינה את תפקיד הרכבת הממשלה".
בינתיים טוען מנדלבליט שמדובר במצב תיאורטי, וכל עוד נתניהו לא מביא 61 חתימות אין טעם לפרסם עמדה שהוא מנוע מקבלת המנדט להרכבת ממשלה. אלא שהסוגיה אינה תיאורטית. למשל, לאביגדור ליברמן שאולי שוקל לחתום לנתניהו על ממשלה ימין. למשל, לכחול לבן שאולי היו מקוששים 61 חתימות אם מניעותו של נתניהו היתה מובהרת.
במידה שהיועץ לא ישיב למכתב ולא יפרסם חוות דעת, סביר שתוגש עתירה לבג"ץ. חלון הזמנים הקצר - עד יום רביעי הבא שאז מסתיימים 21 הימים - מבטיח מירוץ שדים משפטי בשאלה מה עושים עם תפוח האדמה הלוהט הזה. וכמובן, שהתפוח הזה לא יתקרר וימשיך לבעור גם בהמשך כשהציבור ירצה לדעת האם נתניהו, סליחה נאשם בפלילים, יכול בכלל לקבל מנדט להרכבת ממשלה.
3. גם היועץ המשפטי של הכנסת איל ינון נוקט משנה זהירות, ובחוות הדעת שפרסם קבע שאי אפשר לדלג על מנגנוני החסינות שקבועים בחוק — ועדת הכנסת, ואחר כך מליאת הכנסת. ואם לא ניתן לקיים את הפרוצדורה שהיא שיפוטית בעיקרה — לנתניהו, למשל, הזכות לטעון בפני הוועדה שהוא נרדף — הנאשם זכאי לחסינות מתמשכת.
התוצאה המצטברת של זהירות שני היועמ"שים היא שגם הנזקים מצטברים. נתניהו מבקש (ונענה) להיאחז בכהונה כדי להגיע למשפט עם תואר וכתר ראש הממשלה - המכהן, בפועל, הממלא מקום. ובינתיים החיים נמשכים כרגיל והנאשם הוא שחקן לגיטימי — הן כראש ממשלת מעבר והן כמועמד להרכבת ממשלה. ועל הדרך, כדי לנרמל את המצב הזה, משווק הנאשם מצג שהתיקים נתפרו לו בידי הקושרים בפרקליטות, והמצג הזה משוגר ממבצר בלפור לעם בציון ולכל רחבי תבל.