העוני כאן כדי להישאר

דו"ח העוני האלטרנטיבי שפרסם אתמול ארגון לתת מגלה שכבר שש שנים אין ירידה אמיתית בעוני בישראל. הדו"ח האלטרנטיבי לא משרטט את העוני רק לפי הכנסה, כמו שעושה הביטוח הלאומי, אלא בודק מאפיינים נוספים. למשל דיור, בריאות וביטחון תזונתי.

לפי מדדים אלה, שיעור העוני הוא 26%, לעומת 21% בדו"ח הביטוח הלאומי. במסמך שפרסם ה־OECD ב־2010 לקראת כניסת ישראל לארגון, הוא ציין שכשזה יקרה ישראל תהיה המדינה עם שיעור העניים הגבוה ביותר מבין החברות. לא רק שהצפי הזה התממש, אלא שמאז ועד היום ישראל בראשות בנימין נתניהו שומרת בעקביות על המיקום המחפיר.

ילדים עניים צילום: זהר שחר

יש מקום להגדיל את חלק מקצבאות הרווחה, בין היתר קצבת הבטחת ההכנסה, כדי לאפשר לאנשים קיום בכבוד. אבל זה לא מה שיקטין משמעותית את ממדי מהעוני. מה שדרוש הוא שינוי מדיניות כולל בתחומי העבודה בטווח הקצר - והחינוך בטווח הארוך.

כדי להקטין את העוני צריך לייצר הרבה יותר מקומות עבודה בפריפריה, ובריכוזים ערביים בפרט, ובין היתר להביא תעשייה לישובים ערביים. בימי הממשלה האחרונה נבלמה העלייה בתעסוקת גברים חרדים. "כלכליסט" חשף אתמול ששליש מההנחות במעונות היום מגיע למשפחות אברכים. מי שרוצה באמת להוציא אתה האברכים לעבודה יצטרך להתנות את ההטבות בעבודה של שני בני הזוג.

התוצאות הקשות של מבחני פיז"ה שפורסמו בשבוע שעבר, ובייחוד הפערים החמורים בין חזקים לחלשים ובין יהודים לערבים, הן תחזית מובהקת להנצחת העוני גם לשנים הבאות. העובדה שהמבחנים אפילו לא כללו נתונים על החינוך החרדי לבנים רק מחמירה את התמונה. מי שרוצה למגר את העוני יצטרך להשקיע הרבה יותר בחינוך בשכבות החלשות ובמגזר הערבי, ולאלץ את החינוך החרדי לשלב לימודי ליבה. בלי זה, העוני כאן כדי להישאר.