ישיבות העבודה אצל אלון מאסק: מי שלא תורם - שייצא

בעשר השנים בהן מנהל אלון מאסק את טסלה, הוא הפך אותה מחברה לא מוכרת לאחת מיצרניות הרכב היוקרתיות ביותר בעולם. כדי לעשות זאת מאסק חזר ואמר שעל טסלה לעבוד קשה יותר מהמתחרות ולחשוב אחרת.

באימייל מבריק ששלח בשנה שעברה, מאסק הציע תובנה לגבי אחת הדרכים בהן טסלה עושה זאת, על ידי תיאור האופן בו מנהליה מנהלים פגישות עבודה. רוב הסיכויים הם שהפגישות האלה נראות מאוד שונה מאלה שמתקיימות בחברה שלכם.

באתר ביזנס אינסיידר פרסמו את שלושת החוקים של אלון מאסק לפגישות טובות יותר:

1. בלי פגישות רבות משתתפים

2. אם אתה לא נותן ערך מוסף לפגישה – עזוב אותה

3. לא לכנס פגישות תכופות מדי

עד שישה אנשים בפגישה

באימייל שהוזכר קודם, כתב מאסק: "אנא הפסיקו לכנס פגישות גדולות אלא אם אתם בטוחים שהן יספקו ערך לכל המשתתפים, ואז - אנא שמרו עליהן קצרות מאוד". בראיון שנתן, אמר מאסק שפגישה טיפוסית בטסלה צריכה לכלול לא יותר מארבעה עד שישה אנשים. מומחים לניהול מסכימים עם קו המחשבה הזה. "אנשים לא חושבים בדרך כלל על מי באמת חשוב שינכח בפגישה", אומר ניל הרטמן, פרופסור בבית הספר לניהול ב-MIT. "הרבה אנשים מזומנים לפגישות האלה, ואם הנושא אינו רלוונטי עבורם, הם יושבים שם וסתם שורפים את הזמן בלחשוב מה הם היו יכולים לעשות במקום".

לכן לפני שאתם שולחים את רשימת המוזמנים לפגישה הבאה שלכם, חישבו: מי ברשימה יוסיף (או יקבל) ערך מוסף? האם יש מישהו שאין לו מה לעשות בפגישה?

שאלות כאלה יעזרו לכם לצמצם את גודל הפגישות שלכם למינימום ההכרחי – מה שיאפשר לכל האחרים להתמקד בעבודה יצרנית יותר.

אלון מאסק, מפציר במי שלא תורם לפגישה לצאת צילום: רויטרס

2. אבל מה אם הזמינו אתכם לפגישה, ואתם מבינים שאין לכם מה לעשות בה?

מאסק מייעץ: "צאו מהפגישה ברגע שאתם מבינים שאתם לא מוסיפים לה דבר". ברוב החברות הכלל הזה יישמע יוצא דופן, אבל זהו עיקרון מבריק.

העניין הוא להטמיע את הכלל הזה בתרבות הארגונית. כשהעובדים מכירים בו כמועיל, ומהווים דוגמא תקינה לשימוש בו בטאקט, הוא יכול לעזור ליצור אותנטיות ושקיפות בארגון. כשנשאל האם זה נחשב למעשה גס רוח לעזוב פגישה בטסלה כשאינך מוסיף לה כל ערך, הוא ענה: "לא, זה מצופה. זה לא בלתי מנומס לעזוב. זה בלתי מנומס לגרום למישהו להישאר ולבזבז את זמנו".

אם הפגישות שלכם כוללות באופן קבוע נוכחים שמתעסקים בפייסבוק במקום בתוכן הפגישה, שיקלו אם כדאי להתחיל ליישם את הכלל הזה בעצמכם.

3. פגישות - רק בנושאים דחופים

"אל תקבעו פגישות תכופות אלא אם מדובר בנושא דחוף במיוחד. תדירות הפגישות צריכה לרדת במהירות ברגע שהנושא הדחוף נפתר", כותב מאסק. מי שעובד עבור ארגון גדול יכיר בערכו של הכלל הזה. נכון שלפעמים פגישות נקבעות כדי לעסוק בנושא דחוף כלשהו, אבל נכון באותה מידה שלפעמים גם אחרי שהנושא נפתר, הפגישות ממשיכות להתקיים, ולבזבז את זמנם של המוזמנים.

לכן שאלו את עצמכם, כמה דחוף הצורך שמאחורי הפגישה? האם אני יכול להוריד את תכיפות הפגישות, ולהעביר עדכונים במייל למשל? כך תחסכו לכולם זמן, ותעלו את הערך של הפגישות שאתם מזמנים.