רפורמת הפקידים תתגלגל לשר האוצר הבא

המודל החדש שעליו סיכמו משה ברקת ורוני חזקיהו כבר לא ידון בתקופת שר האוצר הנוכחי, אך לבטח יגיע לפתחו של שר האוצר הבא, קל וחומר לאחר שהוא יתקל בבור הגירעון הגדול, מה שעלול לדחוף אותו (או אותה) לאמץ בחום את הרעיון.

מדובר בסוג המהלכים שלאחר שהופרחו לחלל האוויר, קשה מאוד לשוב לאחור, בוודאי נוכח הנתונים המטרידים על היקף הנטל שמהוות איגרות החוב המיועדות על החוב הממשלתי. זהות השר הבא חשובה פחות. מדובר ברפורמה קלאסית שמגובשת על ידי הפקידות המקצועית, זו שמכירה היטב את החומר, ונהנית מיתרון הכלים והידע המקצועיים. בגלל מהותה ומורכבותה, זו לא רפורמה של פוליטיקאים אלא של פקידים.

מימין: הממונה על רשות שוק ההון משה ברקת והחשכ"ל רוני חזקיהו צילומים: עמית שעל, אוראל כהן

ברגע ששני פקידים בכירים מסכימים ביניהם על סוגיה כזו - מה שלא קרה בעבר, אז דורית סלינגר, לשעבר הממונה על שוק ההון התנגדה לרעיון - קשה יותר לדרג הפוליטי להתנגד להם. לאותם פקידים יהיה קל מאוד לשכנע את השר הבא בדבר כדאיותה וחשיבותה של הרפורמה ולו בגלל סיבה אחת: היא תחסוך מיליארדי שקלים לקופת המדינה, כאשר הגירעון גואה ויחס החוב תוצר שב לעלות - בין היתר הודות למדיניות הפזרנית של נתניהו וכחלון - אחרי עשור של ירידה רציפה.

הדיל שמציעים חזקיהו וברקת כולל תשואה שווה או גבוהה יותר לעמיתים (כך על פי המחקר של כוכב וספיבק) תוך פינוי של מיליארדי שקלים להפחתת החוב, או חשוב מכך – לבניית תשתיות, להקמת תחבורה ציבורית, לסלילת כבישים, לבניית בתי חולים וכיתות לימוד בתקופה שבה הקופה ריקה.

החיסכון במודל החדש כפול: הוא חוסך את עלויות האג"ח המיועדות וגם מאפשר לחשב הכללי באוצר ניהול יעיל יותר של החוב - שיחסוך עוד כסף. טוב עשו חזקיהו וברקת שהתעקשו כי המנגנון יהיה מעוגן בחוק ולא תלוי בחסדיו של פוליטיקאי כזה או אחר. בתרחיש כזה, המהלך היה נדון לכישלון ודאי.