נתניהו ירוויח זמן, לא בהכרח חסינות

ראש הממשלה בנימין נתניהו הודיע אמש כי הוא מבקש חסינות, למרות שהכריז מפורשות לפני הבחירות האחרונות שלא יעשה כן.

אלא שהדרך לקבלת חסינות מוועדת הכנסת אינה פשוטה כלל ועיקר: היא רצופה מהמורות ומכשולים משפטיים ופוליטיים. אלה עמדו ודאי לנגד עיניו של נתניהו שעות ספורות לפני תום 30 הימים שבהם ניתן להגיש את הבקשה לאחר ההחלטה על הגשת כתב אישום.

המהלך של כחול לבן להקמת ועדת כנסת שתדון בבקשת חסינות של נתניהו לאלתר – היא בעיקר מהלך פוליטי, יחצ"ני, שנועד להפגין עשייה או לוחמנות של אופוזיציה עייפה למדי. בפרקטיקה, המהלך נועד לכישלון מראש בשל הצורך באישורו של יושב ראש הכנסת, יולי אדלשטיין מהליכוד, לכינוס הועדה המסדרת, כדי שזו תוכל לדון בכלל בהקמתה של ועדת כנסת.

אדלשטיין כתב אמש ליו"ר הוועדה המסדרת ח"כ אבי ניסנקורן מכחול לבן: "הוועדה המסדרת וועדת הכנסת רשאיות לקיים ישיבות בעניינים שבסמכותן, באישור יושב ראש הכנסת לאחר שקיבל חוות דעת מהיועץ המשפטי לכנסת". אדלשטיין הוסיף כי ייפגש בתחילת השבוע הבא עם היועץ המשפטי של הכנסת, עו"ד אייל ינון, כדי לקבל את חוות דעתו, ורק אחר כך יגבש עמדה בנוגע לכינוס הוועדה המסדרת. ינון אמור להכריע האם ועדת כנסת, ככל שתקום, רשאית כלל לדון בתקופת בחירות בסוגיית חסינות. בכחול לבן מיהרו לומר כי תשובתו של אדלשטיין היא ניסיון מביש למנוע מהכנסת לדון בבקשת החסינות של נתניהו: "לא האמנו שיו"ר הכנסת ינצל את מעמדו הממלכתי כדי להפוך את כנסת ישראל לעיר מקלט".

מעשית, תידון בקשת חסינות של נתניהו רק לאחר הבחירות במרץ, ובהקשר זה מהלך ראש הממשלה במבוך פוליטי סבוך ומעורפל שכן הדרך והיכולת לחצות אותו תלויה בין היתר בתוצאות הבחירות ב־3 במרץ. אם יצליחו נתניהו וגוש הימין (ללא ישראל ביתנו) להשיג רוב של 61 חברי כנסת, יקים נתניהו ממשלה וסביר להניח שאחר כך תאשר לו ועדת הכנסת חסינות. גם אז ההחלטה לא תהיה סופית לפני שתאושר במליאה. ככל שהמאזן הפוליטי לא ישתנה ולאף גוש לא יהיה רוב של 61 חברי כנסת ללא ישראל ביתנו, חסינותו של נתניהו תהיה תלויה בזהות מרכיב הממשלה: אם יצליח נתניהו להרכיב ממשלה סביר להניח שיהיה רוב גם לחסינות. אם הממשלה תורכב על ידי בני גנץ, סביר להניח שלא יהיה רוב לחסינות מכיוון שהרכב ועדת הכנסת משקף את הרכב הקואליציה.

אביגדור ליברמן צילום: אלכס קולומויסקי

אביגדור ליברמן, שעדיין נחשב ללשון מאזניים, הודיע אמש שלא יהיה חלק מ"קואליציית החסינות" וכי סיעתו תתנגד להענקת חסינות לנתניהו. שלשום אמר בוועידת "כלכליסט" כי "אני מקווה שראש הממשלה לא יגיש בקשת חסינות". בתרחיש קיצון שבו תמונת הגושים לא משתנה, ונכשלים שוב המאמצים להקמת ממשלה, ישראל עלולה להיגרר למערכת בחירות רביעית בספטמבר 2020. המשמעות היא שהדיונים בשאלת החסינות יידחו לסוף 2020 או לתחילת 2021. כתב האישום נגד נתניהו יוגש לבית המשפט המחוזי בירושלים בכל מקרה – גם אם יוגש כשכבר לא יהיה ראש ממשלה מכהן.

לצד ההיבטים הפוליטיים, ישנו ההיבט המשפטי: אם תוענק לנתניהו חסינות סביר להניח שיוגשו עתירות לבג"ץ שיטענו נגד עילת החסינות. במצב החוקי הנוכחי בג"ץ יכול להחליט נגד החלטת חסינות שהתקבלה בכנסת – אלא אם יחוקק חוק התגברות מינהלתית שמצר את הזכות של בית המשפט להתערב בהחלטות מינהליות שהתקבלו בבית המחוקקים – החסינות נחשבת אחת מהן. אפשרות זו עמדה על הפרק במהלך המשא ומתן הקואליציוני אחרי הבחירות באפריל ומאז נעלמה מהדיון הציבורי – לא מן הנמנע שתפציע מחדש בעתיד.