אתנן פוליטי ולא פעולה שלטונית

שרת השיכון והבינוי יפעת שאשא ביטון שברה את שיא האבסורד: בשבוע האחרון התפטרה פעמיים מתפקידה, וגם חזרה בה. בתחילה התפטרה ממשרד השיכון כדי לעבור למשרד הרווחה, אך כשראש הממשלה בנימין נתניהו החליט לדחות את הדיון במינוי השרים החדשים להיום חזרה בה מהתפטרותה. בחמישי התפטרה שוב, אלא שאז נדחה הדיון בממשלה לשבוע הבא והיא שוב מושכת את מכתב ההתפטרות.

כעת, מוטב שתשקול את התפטרותה בפעם השלישית, לנוכח פסק דין מסוף השבוע של נשיאת בית המשפט העליון אסתר חיות בעניין עתירה לבג"ץ שהוגשה נגד מינויו של נפתלי בנט לשר הביטחון. בג"ץ אמנם לא פסל את בנט אבל קבע ש"ממשלת המעבר אינה יכולה להגדיל עד בלי די את מספר השרים בלא אישורה של הכנסת".

יפעת שאשא ביטון צילום: יעל אורבך

אם תוגש עתירה נגד סבב השרים המוצע - שאשא ביטון לרווחה, יצחק כהן לשיכון וציפי חוטובלי לתפוצות - אזי לעמדתה של חיות יש משמעות רבה משום שבכנסת היוצאת אין כעת רוב לאישור שרים חדשים. ביצוע המינויים ללא אישור הכנסת עלול להידחות על ידי בג"ץ. בעיה נוספת שעולה מעמדת בג"ץ נוגעת לכך שחבר ממשלה לא יכול להתפטר מתפקידו, ואז לעבור לתפקיד אחר. לפי הנחיה זו, שאשא ביטון וסגני השרים כהן וחוטובלי לא יכולים להיכנס לתפקידיהם המיועדים החדשים.

במצב שנוצר, בהנחה שתוגש עתירה לבג"ץ, נתניהו יתקשה להגן על סבב המינויים בממשלת מעבר כחודש וחצי לפני הבחירות. אם נתניהו יתעקש בכל זאת לאפשר את המינויים החדשים, קיימת אפשרות שבג"ץ יעכבם ובכך ייווצר נזק נוסף למשרדי התפוצות והרווחה, שבהם כבר ארבעה־שישה חודשים אין שר מכהן במשרה מלאה.

מינוים של שרים חדשים ערב הבחירות הנו התנהלות פסולה, כאשר ברור שמדובר באתנן פוליטי ולא למען עשייה אמיתית. הדבר בעייתי במיוחד חודשיים לפני הבחירות, כשהמינוי לא חיוני להמשך הפעילות השלטונית.

ברירת המחדל היא להפקיד את התיקים שהתפנו בידי שרים מכהנים, כפי שמוצע כעת לנהוג עם תיק החקלאות, עליו ויתר דוד ביטן, ולא לתת צ'ופרים לפוליטיקאים מקורבים.