ביום ראשון - דיון בבג"ץ בעתירות נגד אדלשטיין: "מונע את כינוס הכנסת בניגוד לדין"
ארבע עתירות, בהן של כחול לבן, הוגשו היום לבג"ץ, לאחר שאתמול מנע אדלשטיין הקמה של ועדות הכנסת ודיון באפשרות החלפתו; השופט סולברג ביקש מהמדינה לבוא לדיון כאילו כבר הוצא צו על תנאי, דבר שצפוי לקצר את הדרך להחלטה
יו"ר סיעת כחול לבן ח"כ אבי ניסנקורן הגיש אחר הצהריים עתירה לבג"ץ בשם הסיעה נגד יו"ר הכנסת ח"כ יולי אדלשטיין ונגד הכנסת ודרש לתת צו על תנאי וצו מוחלט בדרישה לכנס לאלתר את מליאת הכנסת על מנת לדון ולהכריע בבחירת יו"ר קבוע לכנסת ה-23, וכן לאשר את הרכב הוועדה המסדרת ושאר הוועדות הנדרשות לצורך פעילותה של הכנסת.
גם התנועה לאיכות השלטון, עמותת חוזה חדש, והעמותה לדמוקרטיה מתקדמת הגישו היום עתירות בנושא. ביום ראשון הקרוב, בשעה 16:00, יתקיים הדיון בעתירות. הדיון יתקיים בהרכב של 5 שופטים - נשיאת בית המשפט העליון אסתר חיות והשופטים חנן מלצר, עוזי פוגלמן, יצחק עמית, וצבי הנדל.
- מחאת הדגלים השחורים: "להציל את הכנסת והדמוקרטיה; אדלשטיין, פנה את הכיסא"
- בריאות העם או בריאות רה"מ
- יועמ"ש הכנסת לאדלשטיין: "יש להקים בדחיפות ועדה מסדרת"
השופט התורן נעם סולברג חתם על ההחלטה וזאת תוך שהוא יושב על כס השיפוט, ביחד עם הנשיאה אסתר חיות והמשנה חנן מלצר, בעתירה שמתנהלת נגד מעקבי השב"כ. סולברג הגדיל לעשות וביקש מהמדינה לבוא לדיון כאילו כבר הוצא צו על תנאי – המשמעות היא קיצור משמעותי של הדרך בין הדיון להחלטה.
בעתירה של כחול לבן, שהוגשה באמצעות עוה"ד ערן מרינברג ושימי בראון, נקבע כי "תפקידה של הכנסת במערכת הממשל הישראלית חיוני וחשוב מאין כמוהו, קל וחומר דווקא בשעת משבר רפואי וכלכלי בו נמצאת המדינה בימים אלו. במיוחד נכון הדבר כאשר במדינת ישראל מכהנת למעלה משנה ממשלת מעבר, שלא קיבלה את אימון הציבור. העומד בראש ממשלת המעבר לא קיבל את המנדט להרכבת הממשלה לאחר הבחירות לכנסת ה-23, ולמרות זאת אלדשטיין מונע בניגוד לדין את כינוס מליאת הכנסת לצורך תחילת עבודתה של הכנסת החדשה, תוך שהוא פועל בחוסר סמכותו ובניגוד עניינים אישי ותוך שהוא מרוקן מתוכן את היכולת של כנסת ישראל לפעול בימים יוצאי דופן אלה בהם אנו מצויים".
בעתירה נקבע עוד כי "הכרעתו הבהולה של בית המשפט הנכבד נדרשת לאור העובדה שתפקודה היום יומי של הכנסת נפגע, שלא לומר , נכון ליום הגשת העתירה "מתה מיטת נשיקה" בשל החלטותו הדרקונית של אדלשטיין הנגועה גם במניעים פסולים. בכך שלב ליבה של הדמוקרטי הישראלית הגוף היחיד במדינה שנבחר והמייצג את גווני הקשת הפוליטית כולה נרמס ברגל בוטה וגסה ואין מי שיפקח על פעילות הממשלה. העתירה נדרת גם לאור העובדה שאין מי שיפקח על פעילות הממשלה, בימים בהם נעשה שימוש בתקנות לשעת חירום, ומוטלות הגבלות חדשות לבקרים על אזרחי ישראל. יש אף לראות את העתירה בהקשר הרחב שלה, כחלק מניסיון לא דמוקרטי לקעקע את בחירת אזרחי ישראל לאחר הבחירות האחרונות".
בעתירה של התנועה לאיכות השלטון נכתב כי אדלשטיין גרם ל"פגיעה עמוקה בעיקרון הפרדת הרשויות שהוא נשמת אפה של הדמוקרטיה הישראלית. במעשיו הביא לפגיעה אנושה במרקם החיים הפרלמנטריים וביסודות המבנה של משטרנו החוקתי, אפשר את זליגתם של שיקולים פוליטיים זרים וצרים לזירה לא להם. השיקולים הפוליטיים הצרים של אדלשטיין עלו במשקלם על הצורך בקיומו והבטחתו של פיקוח פרלמנטרי הדוק על פעילות הרשות המבצעת, והובילו למחיקה טוטאלית של פיקוח ובקרה אלה. דברים אלה מקבלים משנה תוקף וחומרה במיוחד בעת שנמצאים אנו במשבר רפואי חסר תקדים, ובשעה שעוסקים אנו בתחומים הרגישים והאקוטיים של בטחון הציבור, זכויות אזרח ובריאות הציבור בישראל. במקום בו מעקרת הרשות המבצעת את הרשות המחוקקת מביצוע תפקידה ופוגעת באיזון שבין הרשויות, נדרשת הרשות השלישית - היא הרשות השופטת - לפעול לשם השבתו".
הדיון כמובן יכול להתייתר אם וכאשר אדלשטיין יודיע לבית המשפט כי בדעתו לכנס את הכנסת ולהתניע את גלגלי הדמוקרטיה שעצרו מלכת מאז הבחירות.
לאחר שקמה מכל עבר זעקה נגד סגירת הכנסת, לאחר תהלוכת המחאה לירושלים, לאחר חוות דעתו הנחרצת של היועץ המשפטי של הכנסת אייל ינון, ולאחר ארבע עתירות לבג"ץ שהוגשו הבוקר (גם מטעם התנועה לטוהר מידות והאגודה לזכויות האזרח) לבג"ץ הודיע אדלשטיין כי ביום שני בדעתו לקיים במליאה את בחירת הוועדות. מדובר בוועדות החיוניות ביותר כיום: ועדה לפיקוח על המאבק בקורונה, ועדת חוץ וביטחון לפיקוח על מעקבי השב"כ ו-ועדת הכספים.