תוכנית הסיוע למשק: המספרים שמאחורי ההבטחות

תוכנית הסיוע, שפירסמו אתמול רשמית ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר האוצר העוזב משה כחלון, מנסה לפנות למרבית האוכלוסיות שנפגעות בעקבות נגיף הקורונה והשבתת המשק. "כלכליסט" צלל לפרטי התוכנית והתנאים כדי להבין מי יקבל מה, ומה נשאר מההבטחות לסיוע למשקי הבית ולעסקים כאשר מנכים את ההוצאות הממשלתיות לבריאות.  

למרות ההצהרות המפוצצות, חלקים נרחבים מהתוכנית עדיין לא גובשו סופית על ידי האוצר, אלא מדובר בעיקר כסף עתידי שמקורו לא ידוע ויעדו לא נקבע.

לשכת תעסוקה. 17 מיליארד שקל דמי אבטלה צילום: באדיבות שירות התעסוקה

סעיף הסיוע המשמעותי והיקר ביותר הוא דמי האבטלה לשכירים - סעיף שמוערך ב-17 מיליארד שקל. מדובר בדמי אבטלה שניתנים לאוכלוסיות רחבות יותר מבדרך כלל. למשל מי שעבדו חצי שנה (ולא שנה) במהלך השנה וחצי האחרונות וכן עובדים מעל גיל 67 שלא זכאים לדמי אבטלה בדרך כלל. אלה יקבלו מענק של עד 2,000 שקל עבור חודש מרץ ועד 4,000 שקל עבור חודש אפריל.

למי שעבדו מעל 3 חודשים לפני החל"ת: מענק של 2,000 שקל יינתן למי שההכנסה שלו נמוכה מ-2,000 שקל (לא כולל קצבת הביטוח הלאומי), 1,500 שקל למי שמרוויח 2,000-4,000 שקל, ומענק של 1,000 שקל למי שמרוויח 4,000-5,000 שקל.

עוד אושר כי מקדמות של עד 2,000 שקל יינתנו עד פסח למי שטרם אישרו לו את דמי האבטלה. מי שאמור היה לסיים את תקופת האבטלה שלו כעת יזכה להארכה עד סוף אפריל.

חנויות סגורות. תשלומי המס יוחזרו צילום: אורנה יפת

עובדים שמועסקים בשתי עבודות נפלו בין הכסאות: אם יצאו לחל"ת רק מעבודה אחת, התשלום מהעבודה השנייה מקוזז מקצבת האבטלה - מה שמשאיר אותם בדרך כלל בלי כלום.

צעד נוסף שאמור לסייע לשכירים הוא דחיית תשלומי אגרות, אולם בממשלה לא ידעו להגיד באילו אגרות מדובר ולמתי נדחו.

מהלך נוסף שאמור לסייע בעיקר לשכירים בשכבות החלשות הוא הקדמת תשלומי מענק עבודה (מס הכנסה שלילי), מדובר בהקדמת שלושת התשלומים ליוני במקום יולי, לאחר שיינתנו דיווחים המעסיקים.

מה שאמור לסייע לשכירים ביום שאחרי הוא תוכנית הכשרות מקצועיות, אולם כרגע באוצר לא יודעים להגיד אילו הכשרות, מהם התנאים להשתתף בהן ומתי ייפתחו.

מה יקבלו העצמאים?

לעצמאים אין פיצוי בגובה ההפסדים כפי שניתן בזמני מלחמה, אלא מענקים בסכום של עד 6,000 שקל בחודש מרץ ועד 8,000 שקל בחודש אפריל. גובה המענק יחושב כ-65% מההכנסה החייבת של העצמאי (עד לתקרה שצוינה). כדי לקבל את המענק, ההכנסה החייבת של העצמאי צריכה להיות לא יותר מ-240 אלף שקל בשנה והעצמאי צריך להיות מעל גיל 28 (כך שחייל משוחרר שהשקיע את כספי המענק שלו למשל בעסק, לא יקבל דבר).

סיוע לעסקים

עבור העסקים נעשו כמה צעדים, חלקם תקציביים וחלקם תזרימיים בלבד דרך הלוואות או דחיות תשלומים. בכל הנוגע לסיוע תקציבי בפועל, עסקים שנפגעו ישירות מההשבתה החלקית של המשק יקבלו פטור מארנונה למשך 3 חודשים (מרץ עד מאי).

במשרד האוצר פירסמו כי יקצו 500 מיליון שקל למסלולי סיוע של משרד הכלכלה, אולם לפחות בינתיים, כפי שנודע ל"כלכליסט" עיקר הסכום גם כך היה במסלולי המענקים השונים של משרד הכלכלה. עם זאת, תינתן תוספת מסוימת שטרם נקבעה עבור עסקים שיצטרכו לעשות התאמות בהתאם לדרישות משרד הבריאות החדשות. אולם התנאים לזכאות עבור המענקים האלו טרם נקבעו.

צעד נוסף הוא קרן מענקים בהיקף של 6 מיליארד שקל שתינתן לעסקים בהתאם למספר העובדים בעסק. מטרתה של הקרן היא לעודד עסקים להחזיר עובדים מחופשה ללא תשלום אליה נשלחו, אולם במשרד האוצר עדיין לא החליטו מה יהיו הקריטריונים לקבלת המענקים, מי ינהל את זה (רשות המסים או משרד הכלכלה) וכיצד ייבחנו אם הוצאת העובדים לחל"ת הייתה מוצדקת או לא. ייתכן שדווקא עסקים שניצלו את ההטבות ושלחו את העובדים לקבל דמי אבטלה למרות שיכלו לספוג את הירידה בפעילות, הם אלו שיקבלו מענקים אחר כך, בעוד שעסקים שבחרו לשמור על העובדים שלהם ולהפסיד בשל כך, יפסידו.

הלוואות ודחיות

סיוע נוסף לעסקים הוא החזר של מקדמות מס ההכנסה ששילמו עבור פברואר ומרץ (סכום שמוערך בהיקף של 3 מיליארד שקל). בהנחה שההכנסות בפועל יהיו נמוכות משמעותית ממה שהעסקים צפו בתחילת השנה, מדובר בהשבת הכספים כשנה לפני שהיו רואים אותם בפועל בזמנים רגילים. עיקר הסיוע לעסקים יהיה באמצעות קרנות ההלוואות בערבות המדינה.

דחיות נוספות הן בתשלומי המע"מ. עסקים קטנים (עד מחזור של 1.5 מיליון שקל) שמשלמים אחת לחודשיים קיבלו לאחרי פסח. עסקים גדולים נדרשו כבר לשלם עבור מרץ ועבור אפריל וקיבלו דחייה של כמה ימים בגלל חג הפסח ל-23 באפריל. כמו כן תהיה דחייה (ולא ביטול) של תשלומי ארנונה בחודשים הקרובים (בהתאם להחלטה של הרשויות המקומיות) ודחיות של תשלומי מים וחשמל. כדאי להדגיש שהדחייה תתאפשר רק לאחר פנייה של העסקים לחברת החשמל ולתאגידי המים ולפי שיקול דעתם.

לטובת עסקים קטנים ובינוניים עומדת קרן של 8 מיליארד שקל להלוואות בערבות המדינה. בעקבות הביקורות הוחלט כי עסקים לא יידרשו לעבור דרך משרדי רואי החשבון ששכרה המדינה, אלא יפנו ישירות לבנקים. כמו כן, לא יידרשו להגיש תוכנית עסקית, אלא רק להראות לבנק כיצד נפגעו מהקורונה. מתן ההלוואה בערבות המדינה תלוי בשיקול הדעת של הבנק. העסקים שיוכלו להשתמש בקרן הזו הם כאלו שמחזור ההכנסות שלהם הוא עד 400 מיליון שקל. לצורך ההלוואה יידרשו להעמיד ביטחונות של 5% מההלוואה והריבית הממוצעת להלוואות מהקרן הזו תעמוד על 1.5% מעל ריבית פריים.

עבור עסקים גדולים (בין 400 מיליון שקל ל-1.2 מיליארד שקל) תוקם קרן הלוואות בערבות מדינה בהיקף של 7 מיליארד שקל. הקרן תאפשר להם לקבל הלוואות של עד 8% מהמחזור השנתי שלהם - אם נפגעו מהקורונה. במשרד האוצר עדיין לא סיכמו עם הבנקים מה יהיה גובה הריבית הממוצעת ובאילו תנאים יידרשו העסקים לעמוד כדי לקבל את ההלוואה.

קרן נוספת שתוקם תהיה עבור פתרונות מימון להייטק. למרות שהרעיון להקים קרן כזו נמצא על השולחן כבר מעל שבוע, ואף החליטו לתקצבו ב-1.5 מיליארד שקל, לא הוחלט עדיין באילו מנגנונים היא תוקם.

בנוסף לאלו תוקם קרן מנוף, שאמורה להתבסס על כספי הגופים המוסדיים, להלוואת כספים לחברות עם חוב. במשרד האוצר מתייחסים למהלך הזה כאחד מהצעדים להתאוששות מהמשבר אך עדיין לא החלו בקביעת התנאים לגביו. לפי גורמים באוצר, את הפרטים לגבי הקרן הזו ייקבעו רק בימים הקרובים.

עסקים גם יזכו להקלה קטנה ברגולציה כך שכל רשיון שהם צריכים לקבל מרשות מקומית או משרד ממשלתי, כמו רישיון עסק, היתר סביבתי או רשיון ייצור (שתאריך התפוגה שלו בין ה-10 במרץ ועד ל-10 במאי ) יוארך אוטומטית מיום התפוגה.

עבור המגזר השלישי, מגזר העמותות, ננקטו שני צעדים. הראשון הוא פתיחת מסלול הלוואות בקרן להלוואות בערבות מדינה, שייתן הלוואות לעמותות בתחומי בריאות, חינוך ורווחה כל עוד הן נותנות שירותים לממשלה והמחזור השנתי שלהן הוא עד 4 מיליון שקל. צעד נוסף הוא להקצות 200 מיליון שקל לארגונים של המגזר השלישי שנתמכים על ידי המדינה ונפגעים מהיעדר תקציב בימים אלה.