דו"ח של שירות התעסוקה: "למשק הישראלי ייקח שנים רבות לחזור למצב התעסוקה הקודם"

"עובדים אשר יתקשו לחזור לעבודה הם בדרך כלל העובדים החלשים בשוק העבודה". זוהר כותב כי "המטרות הלאומיות של ישראל בחודשים הקרובים צריכות להיות מאמץ להחזיר כמה שיותר אנשים למקום עבודתם, על מנת שהמצב הזמני לא יהפוך להיות מצב קבוע".

שירות התעסוקה ממליץ על יציאה לתוכנית חרום לאומית להשבת העובדים למקום עבודתם. כן הוא ממליץ לשקול סיוע כלכלי למעסיקים במימון השכר במקום הוצאה של עובדים נוספים לחל"ת.  

מובטלים בשירות התעסוקה צילום: באדיבות שירות התעסוקה

זהר מציין ש"עומק השפעת המשבר תלוי רבות האורך התקופה בה הוא יימשך". עם זאת "השפעתו עלולה להאפיל על המשבר הכלכלי הגדול של 2008". התרחיש במקרה של מגפה עולמית, שעליה כבר הוכרז, הוא "השפעות על כלל המשק במרבית המדינות, מיתון גלובלי, ביטחון הצרכנים לא מתחדש עד לאוגוסט".

הוא מציין ש"רמת החרדה הבינלאומית מהשפעת המשבר על שוק העבודה באה לידי ביטוי בדברים שכתב מזכ"ל ה-OECD אנחל גורייה (Angel Gurría): "על העולם לשאוף לקדם תוכנית בסדר גודל של תוכנית מארשל (Marshall Plan) עם חזון של תוכנית הניו-דיל האמריקאית משנות השלושים, ברמה הגלובלית".  

דברים דומים פורסמו על ידי ארגון העבודה הבינלאומי (ILO) שמעריך ש"כל העסקים, לא משנה באיזה ענף או גודל (בעיקר עסקים קטנים ובינוניים), חווים פגיעה משמעותית בהכנסותיהם והדבר ימשיך לפגוע בעובדים". עוד מעריך הארגון ש"המשבר יפגע הן בכמות המשרות והן באיכות העבודות".

25 מיליון עובדים ברחבי העולם יהפכו למובטלים ו-35 מיליון יעברו לתת תעסוקה (משרות הנופלות מכישוריהם). השפעות אלו יפגעו בכל רבדי החברה, אך ישפיעו במיוחד על הקבוצות הפגיעות ביותר בחברה, ובכלל זה מבוגרים, נשים, אנשים עם מוגבלות, צעירים ועובדים המשתייכים לענפים שהחלו להיפגע במסגרת המשבר, כגון ענף התיירות. קבוצה נוספת שעלולה להיפגע הם העצמאים.

לדברי זהר, "הניסיון ממשברים קודמים מעיד שההתאוששות מהמשבר היא תהליך ארוך טווח. נתונים שנאספו בעקבות משברים כלכליים גדולים בעבר, מראים כי התאוששות מהמשבר והגעה לשיעורי תעסוקה שקדמו להם העלול להימשך שנים רבות. ב-2014, שש שנים לאחר המשבר הכלכלי העולמי, נותר שיעור האבטלה הממוצע במדינות המפותחות גבוה ב-50% מאשר לפני המשבר.

מדינות מתמודדות עם המשבר במספר מודלים. דנמרק ואנגליה וצרפת מממנות את רוב עלות משכורות העובדים במגזר הפרטי כדי למנוע פיטורים שלהם. פינלנד מעניקה קצבאות של הביטוח הלאומי למובטלים, כמו ישראל. אוסטרליה חילקה לשכבות החלשות ולמובטלים מענק של 750 דולר אוסטרלי וכן העניקה למעסיקים ששמרו על העובדים הקלות מס משמעותיות.

ישראל החליטה לסייע לעובדים ע"י עידוד יציאתם לחופשה ללא תשלום, כך שיקבלו דמי אבטלה. בכך העבירה את האחריות לתשלום השכר מהמעסיק לביטוח הלאומי וגם מנעה פיטורים המוניים. "כיוון שלא כל היוצאים לחופשה ללא תשלום יצליחו לחזור לשוק העבודה", כותב זהר, "ורבים מהם עלולים לחוות תקופה של אי-וודאות, יש צורך בהיערכות מתאימה כבר בתקופה הקרובה".

לדברי זהר, ישראל יכולה לנקוט בנוסף בטקטיקות אחרות כמו השתתפות בשכר העובדים שלא יצאו לחל"ת. בנוסף יש לנקוט בצעדים שימקסמו את הסיכויים שהעובדים שהוצאו לחל"ת יוחזרו למקומות העבודה שלהם. מאמץ רב צריך להיות מופנה לסיוע לעובדים בעלי שכר נמוך, שהסיכויים שלהם לחזור לעבודה הם הנמוכים ביותר.

מנכ"ל שירות התעסוקה רמי גראור אמר ש"נדרשת תוכנית לאומית למאבק בממדי האבטלה, בשל החשש המוחשי כי למשק ייקח זמן רב לחזור למצב של תעסוקה מלאה". לדבריו המטרה החשובה ביותר צריכה להיות למנוע ממשבר האבטלה להפוך לקבוע. עם זאת נקודת אור יכולה להיות ההזדמנות לייצר רפורמות בשוק, שמטרתן להגדיל את הפריון של העובדים ולתת לקבוצות גדולות באוכלוסייה כלים להתמודד עם שוק העבודה המודרני"