בזמן שענף הרכב הישראלי נכנס לקיפאון, היבואנים מנסים לשפר עמדות

ענף הרכב הישראלי נכנס לקיפאון: רוב סוכנויות מכירת הרכב החדש בישראל סגורות ומי שעדיין מתעקש להחזיק בסוכנות פתוחה עושה זאת כנראה מטעמי אגו, או שמירה על מורל. דוחות יבואני הרכב הבורסאיים שפורסמו במהלך הימים האחרונים, החל בקבוצת קרסו וכלה בדלק מוטורס ממחישים היטב שענף הרכב הישראלי צפוי לסבול כמה חודשי קיפאון עד להפשרה מסוימת. אך בינתיים, מאחורי הקלעים מתרחשות לא מעט דרמות במישור הרגולטורי וגם במישור של יחסי יבואני הרכב וחברות הליסינג הגדולות.

התהליכים הראשונים שכבר השפיעו על משרד התחבורה נחשפו ב"כלכליסט". ההחלטה הראשונה היתה להגמיש את התקנה שנוגעת לחובה למכור מכוניות "יד ראשונה אפס קילומטר". עד כה כאשר מכונית התיישנה בנמל או במחסן, יבואן הרכב חויב למכור אותה למישהו, לקוח או חברת ליסינג, תוך שנה. כעת לאור המצב הוארך משך הזמן לשנה ושלושה חודשים. מעבר לכך, משרד התחבורה יצא בהודעה חדשה ובעייתית במיוחד, שמיועדת להגן על יחסי יבואני הרכב וחברות הליסינג.

מכוניות בנמל צילום: יוסי דוס-סנטוס

מטבע הדברים, למרות שבחברות הליסינג משדרים "עסקים כרגיל" עד כמה שניתן, מול יבואני הרכב המצב שונה. חברות הליסינג הגדולות והקטנות עמלות על פריסה מחודשת של חובות והסדרי תשלום מול יבואני הרכב. כך עשו גם ספקים אחרים של שירותים בענף הרכב, למשל חברות שמספקות ליבואני הרכב הסדרים של גרירה ושינוע של מכוניות. אך הבעיה אינה ממוקדת רק בפריסת תשלומים, אלא במצב בו חברות הליסינג פשוט יוותרו על המכוניות שהן קנו. כפי שנחשף אתמול בכלכליסט, משרד התחבורה הודיע על מהלך תקדימי שיאפשר לחברות הליסינג להחזיר את המכוניות שהן כבר קנו ולקבל ממשרד התחבורה "דף חלק" על המכוניות, כלומר המכונית שכבר נרשמה על חברת ליסינג תזכה לרישיון חדש ונקי לחלוטין ומי שיקנה את המכונית, לקוח פרטי לדוגמה, לא ידע כלל שהמכונית הזו היתה שייכת לחברת ליסינג, ישבה במגרש של חברת ליסינג והמתינה לקונה או לאיש הייטק שיקח את המכונית לשלוש שנים.

לוגיסטית, מדובר במצב בעייתי: כאשר חברת ליסינג מקבלת מכונית, היא כבר שילמה עליה. נושא החזר הכספים ליבואני הרכב, נושא הרישום, השימוש במכונית שאמנם לא נסעה, אך כן זכתה להשתזף בחברת ליסינג, כל אלה עדיין אינם ברורים. מגדילים לעשות אנשי משרד התחבורה שמפרטים במכתב שנשלח ליבואני הרכב כי מצד אחד "כל בקשה תלווה בהצהרה מטעם היבואן כי הרכב לא יצא ממתחם היבואן" ובסעיף אחר כותבים כי "היה וחברת החכר מבקשת לבטל עסקה על רכב המצוי בחזקתה, תעביר באמצעות היבואן הצהרה כי הרכב לא נסע". עוד מדגיש משרד התחבורה כי "לכל בקשה יצורף כתב שיפוי לטובת משרד התחבורה לפיו היבואן מתחייב לשאת בכל נזק שיגרם למשרד התחבורה, אם יגרם, כתוצאה מביטול רישום הרכב". למשל, אם מכונית נשרטה בעודה ממתינה שבועיים במגרש של חברת ליסינג, ואז הוחזרה ליבואן וקיבלה רישיון חדש, אזי הלקוחות שבסופו של דבר כן יקבלו את המכונית לא יוכלו לבוא בטענות למשרד התחבורה - רק ליבואן הרכב שיישא באחריות. יש להדגיש כי בחלק מן המקרים, המפרט של מכוניות ליסינג אינו בהכרח זהה למפרט של דגמים שמיועדים לשוק הפרטי. מן הסתם לכן מדובר במכוניות זולות יותר. האם הצרכן שיגיע לקנות בדצמבר 2020 מכונית שישבה שבועיים בחברת ליסינג, ולאחר מכן ישבה 9 חודשים נוספים במחסני יבואן יוכל לדעת שהמכונית המתינה חודשים רבים וגם יועדה לליסינג? יתכן שלא.

יבואני הרכב עצמם נדרשים בימים אלה להתמודד עם בעיה נוספת: נמלי ישראל מבקשים מהיבואנים פינוי של עשרות אלפי מכוניות שעומדות בנמלים כדי שאוניות יוכלו לפרוק מזון חיוני וציוד רפואי. יבואני הרכב משלמים כיום "דמי חניה" מינימאליים על שלושת חודשי האפסון הראשונים של המכוניות בנמלים. כעת היבואנים יצטרכו למצוא חניות וכנראה גם לשלם עליה. כיום, יבואני הרכב לא יכולים לשים את המכונות בחניוני חברות הליסינג אם אלה לא שוחררו ממכס כדת וכדין וגם נרשמו על שם חברות הליסינג. אך כפי שנחשף ב"כלכליסט", מדובר במהלך שאינו חוקי לחלוטין.

כעת יתכן שבמשרד התחבורה או ברשות המיסים יתגמשו בנושא. אחרי הכול, גם בנושא מחיקת הרישום על שם חברת ליסינג, נושא בעייתי בפני עצמו, הסכימו במשרד התחבורה להתגמש.

נושא נוסף שעמו נדרשים יבואני הרכב להתמודד בימים אלה אינו נוגע לשוק הישראלי אלא דווקא לשוק ענק שאליו יבואני הרכב הוותיקים בדרך כלל לא מגיעים: שוק ה"דילרים", כלומר הסוכנים הגדולים באירופה ובארה"ב. יצרני הרכב הגדולים כרגע אינם מייצרים מכוניות: רנו, פולקסווגן, סקודה, פיאט, מרצדס בנץ ועוד יצרנים רבים השביתו את המפעלים כמעט לחלוטין והמכוניות החדשות יצאו מזמן לסוכנויות. הלקוחות באירופה וגם בארצות הברית נצורים בבתיהם ונתונים של ארגוני סחר באירופה ובארה"ב מדגישים כי סוכנים בעולם נמצאים בסכנת פשיטת רגל ואינם מסוגלים להיפטר ממלאי. מסיבה זו הופכת כעת האופציה של יבוא מקביל, או "יבוא עקיף" כלשון משרד התחבורה לאטרקטיבית מתמיד.

יבואני הרכב הוותיקים רוכשים את המכונית ישירות מן המפעל. יבואנים עקיפים קונים מן הדילרים, שכעת להוטים להיפטר מסחורה בכל דרך אפשרית. עד כה חלק מהדילרים, הסוכנים ברחבי העולם, בחרו שלא למכור לישראלים בגלל לחצים מכיוון היצרן שמעוניין להגן על היבואן בישראל וגם בגלל מגבלות מסחריות פנים אירופיות שמונעות העבורת מכוניות ממדינה למדינה. כעת המגבלות והסייגים אינם רלוונטיים – הדילרים רוצים רק לשרוד ויצרני הרכב מבינים זאת ו"משחררים רסן". יתרה מזאת, בהינתן התנאים הנכונים גם יבואני רכב וותיקים שכיום אינם נכנסים לתחום היבוא המקביל מטעמים של קולגיאליות עלולים לוותר על עקרונותיהם ולנסות לרכוש מסוכנים גדולים באירופה מלאים של מכוניות שעומדות ללא דורש. יש לציין כי מספר גדול של יבואני רכב ישראלים או בעלי שליטה ביבואני רכב ישראלים מחזקים גם בזיכיונות מכירה של רכבים באירופה, החל בקבוצת תעבורה המשווקת מכוניות ניסאן בצ'כיה וכלה במשפחת מנור יבואנית פיג'ו המשווקת בין היתר מכוניות ב.מ.וו באירופה וג'ורג' חורש בעל השליטה ביבואנית טויוטה המחזיק בחלק מענקית סחר הרכב אינצ'קייפ. במידה ו"מחסומים" אלה ייפלו, ענף הרכב הישראלי ימצא עצמו בתסבוכת שהחלה בנגיף - אך תסתיים במלחמה כוללת.