משבר הקורונה
לשכת עוה"ד: להגדיל את הסכום שמבקשי המקלט המובטלים יוכלו למשוך מהפיקדון
במענה לתזכיר החוק שמבקש לאפשר לעובדים הזרים שאיבדו את עבודתם למשוך 2,700 שקל לחודש מהפיקדון, ממליצה הלשכה להגדיל את הסכום ל-5,300 שקל לחודש ולמנוע את מצוקת ציבור זה, חלקו עני ביותר
לשכת עורכי הדין הגישה הבוקר נייר עמדה בתגובהלתזכיר החוק שפורסם ביום חמישי ואמור לאפשר למבקשי מקלט שאיבדו את עבודתם בעקבות התפשטות נגיף הקורונה למשוך כסף מקרן הפיקדון שלהם. עפ"י טיוטת החוק כל עובד יוכל לקבל עד 2,700 שקל מהפיקדון, הלשכה ממליצה להגדיל את הסכום ל-5,300 שקל .
לפי עמדת הלשכה,התפיסה שמאחורי תזכיר החוק נכונה ומוערכת אולם המענה שניתן צריך להיות מקיף יותר, מהיר יותר ומסורבל הרבה פחות וזאת על מנת שלא להותיר עובדים אלה בחוסר כל, מה שישליך לא רק עליהם אלא גם על משפחותיהם, השכונות בהן הם מתגוררים ובסופו של דבר הציבור כולו.
מגפת הקורונה השפיעה קשות על מספר עצום של עובדים שמועסקים ברובם בענפים שנסגרו או צומצמו מאוד כגון מלונות, מסעדות, ניקיון מרכזי קניות ועוד. רבים מהם פוטרו או הוצאו לחל"ת ויכולתם למצוא עבודה חלופית בתנאי השוק הנוכחיים כמעט ואינה קיימת.
לפי לשכת עורכי הדין חשוב לזכור כי בניגוד לעובדים ישראל, עובדים מקבוצה זו של מבקשי המקלט אינם אזרחי ישראל ולכן לא זכאים לדמי אבטלה וגם לא יכולים לקבל פיצוי פיטורים אם פוטרו שכן אלו מוחזקים בקרן הפיקדון, וגם לא לקצבת הבטחת הכנסה או סיוע בדיור. לפיכך העובדים זקוקים למענה דחוף ומיידי לאובדן הפרנסה הפתאומי שנכפה עליהם.
לכן הלשכה מציעה לקבוע מספר הוראות מקלות ולמשל לאפשר לעובד לקבל סכום חודשי השווה לשכר מינימום מתוך חלקו של העובד בקרן הפיקדון, לאפשר לעובדים שפוטרו ויציגו מכתב פיטורים לקבל את חלק פיצוי הפיטורים מתוך רכיב המעסיק; לא לכרוך שחרור הכספים בהצגת ביטוח רפואי תקף בשל השיהוי והעומס הבלתי סביר שדרישה זו כרוכה בהם והצפי כי תסכל לעובדים חלקם עניים ביותר קבלת כספים בשלב זה של צורך אקוטי.
הפנייה הועברה מטעם ראש הלשכה עו"ד אבי חימי, ובתיאום עם יו"ר (משותף) ועדת חקיקת עבודה עו"ד ערן גולן ויו"ר (משותף) לועדת הגירה, עו"ד זרי חזן. עו"ד חימי: ״מדובר בכספים פרטיים של העובדים הזרים בישראל, האמורים להבטיח את חזרתם לארץ מוצאם בתום תקופת העבודה. הפרשת חלק מסכום הכספים שצברו היא אינטרס של הציבור הישראלי כדי לאפשר להם יכולת מחיה בסיסית בתקופה זו, בה אינם עובדים ואינם יכולים לחזור לארצם״.