הממשלה אישרה את הגדלת מסגרות התקציב עבור מימון הצעדים להתמודדות הקורונה
התיקון לחוק מאפשר לממשלה להגדיל את התקציב בהיקף של 50 מיליארד שקל ולבצע התאמות בחוב הממשלתי בהיקף של 40 מיליארד שקל במטרה לממן את צעדי הסיוע למשק. לפי נתוני האוצר, השבתה לחודשיים תביא לגרעון של 13.6%
הממשלה אישרה במהלך הלילה את התיקון לחוק שמאפשר לה להגדיל את התקציב בהיקף של 50 מיליארד שקל ולבצע התאמות בחוב הממשלתי בהיקף של 40 מיליארד שקל במטרה לממן את צעדי הסיוע למשק בעקבות משבר הקורונה. זאת לאחר שהצעת החוק הופצה להערות הציבור רק ביום שישי בערב. מאחר ואין תקציב מאושר לשנת 2020, הממשלה מחוייבת להשתמש בתקציב המשכי המבוסס על 1/12 מהתקציב של שנת 2019 בתוספת מדד המחירים לצרכן, כך שהתקציב בפועל עומד על כ-400 מיליארד שקל. לאור כך שלמרות המגעים להרכבת הקואליציה לא ברור מתי יאושר התקציב הוחלט באוצר לאשר בנפרד "קופסה" חריגה למימון הצעדים שננקטו, מה שמחייב תיקון של חוק יסוד משק המדינה בהוראת שעה.
- תקציב או ממשלת חירום?
- כבר עכשיו ברור: העולם ואנחנו בדרך לגירעון עצום. איך נשלם עליו?
- מנזקי הקורונה: אפס צמיחה במשק
כאמור במסגרת החקיקה הורחב תקציב המדינה ב-50 מיליארד שקל, מתוכם 32 מיליארד שקל למשרדי הממשלה עבור חבילת הסיוע ו-16 מיליארד תשלום לביטוח הלאומי מתוך הקרן של המוסד. התקציבים שנועדו למשרדי הממשלה אמורים לממן את חבילת הסיוע שכוללת את הגדלת תקציב הבריאות, מענקים לעצמאים, הערבות לקרנות ההלוואות וכו. בהחלטת הממשלה מצויין כי עד כה ההוצאה הממשלתית למאבק בהתפשטות נגיף הקורונה עמדה על כ-500 מיליון שקל.
בעוד שבכל שנה המוסד לביטוח לאומי מעביר עודפים למדינה בעבור ריבית קבועה, כעת במשרד לאור תשלומי האבטלה הגבוהים. באוצר מעריכים כי הגרעון של הביטוח הלאומי ינוע בין 20 ל-40 מיליארד שקל השנה בהתאם להתפתחות האירועים (שכן ככל שהמשבר מתארך גם תשלומי האבטלה גדלים וגם דמי הביטוח הלאומי של המעסיקים קטנים). משמעות הדבר היא כי האוצר מחזיר לביטוח הלאומי כספים מהקרן שלו, אותה קרן שהייתה בלב המחלוקת בין האוצר לביטוח הלאומי במהלך השנה. במשרד האוצר ביקשו להדגיש כי האירוע מדגיש כי ההתעקשות שלהם לשמור בעצמם על כספי הביטוח לאומי מוצדקת, וכי הטענה כי אין להם כל כוונה להשיב את הכספים לביטוח לאומי אינה מבוססת. מנגד, אם היו הכספים מושקעים בשוק ההון היו סופגים ירידה משמעותית.
במסגרת החלטת הממשלה אושר לחשב הכללי להגדיל את החוב ב-40 מיליארד שקל במטרה להקל על גמישות ניהול החוב בעיקר דרך מכרזי החלף עבור אגרות חוב בעל פידיון קצר לכאלו בעלות טווח זמן ארוך יותר.
לפי נתוני האוצר המעודכנים שהוגשו לממשלה במקרה של השבתה חלקית ל-5 שבועות הגירעון יעמוד על 9.8%. במקרה של התאוששות איטית יעלה הגרעון ל-10.5%. זאת בשיקלול הירידה מההכנסות ממסים והגדלת התקציב על חשבון הגרעון. במקרה של השבתה חלקית ל-8 שבועות יעמוד על 11%, אם תהיה לאחר מכן התאוששות איטית הוא יגיע גם ל-11.7%. השבתה כוללת ל-5 שבועות, לפי נתוני האוצר תביא את הגרעון ל-11.5% ואם תמשך 8 שבועות תביא את הגרעון ל-13.6%.
במסגרת הגדלת התקציב בממשלה אושר כי עד לאישור תקציב 2020 בממשלה החדשה (אם יאושר) ניתן יהיה להגדיל את ההוצאה בשיעור כלשהו ביחס לתקציב 2019, כך בחודש אפריל החריגה תוכל לעמוד על 2.65% מתקציב 2019, במאי 1.78%, ביוני 1.31% עד ל-0.35% בחודש דצמבר. שר האוצר יידרש להגיש לממשלה עד ה-7 באפריל תוכנית כללית לאותם תקציבים ותוכנית מפורטת לאותם סכומים ועד ל-1 במאי תוגש תוכנית מפורטת.