תקציב או ממשלת חירום?

1. תקציב קורונה מיוחד

ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר האוצר משה כחלון מעוניינים לאשר במהירות בממשלה ובכנסת את תקציב המדינה ל־2020, שיכלול "קופסת קורונה" - הקצאה תקציבית מיוחדת למלחמה בהתפשטות הנגיף. כך נודע ל"כלכליסט".

נתניהו מבקש להקים ממשלת חירום לאומית, שתאשר תקציב המבוסס על זה של 2019. בהצעת התקציב יוקצו מיליארדי שקלים למשרד הבריאות, וכן כספים לסיוע לעסקים שנפגעו מהמשבר הבריאותי, משאבים לתשלום דמי אבטלה ועוד. היקף התקציב המיוחד למלחמה בקורונה יוגדר לפי מצב התפרצות המחלה. אם תתרחש הדבקה המונית של אזרחים, התקציב המיועד יתפח.

השימוש באופציית ההקצאה המיוחדת אינו חדש: בעבר אישרו הממשלות "קופסאות" למימון מבצעים צבאיים ועוד. בשל הזינוק הגבוה הצפוי בתקציב הבריאות, יוגדל הגירעון בתקציב המדינה. הגירעון אמנם גבוה ממילא, אך יתפח עוד יותר משום שבתקופות חירום שבה הפעילות הכלכלית במשק מתכווצת, לא נהוג להעלות מסים שידכאו עוד יותר את הפעילות.

לפי התכנון, אישור תקציב המדינה בכנסת ייעשה בהליך מזורז שיארך כחודש ימים בלבד. ועדת הכספים של הכנסת תכונס לדיונים מרתוניים על מנת לאשר במהירות את הצעת התקציב. הצעת התקציב לא תלווה בחוק הסדרים וברפורמות משקיות שחקיקתן אורכת זמן רב, ואילו המפלגות יצטרכו לאפסן במגירות את ההבטחות החברתיות והתקציביות שהרעיפו על הבוחרים בדרך אל הקלפי.

משה כחלון. נתניהו מעוניין שהוא ימשיך לכהן כשר אוצר

נתניהו גיבש צוות שרים לטיפול במשבר הקורונה: שר האוצר משה כחלון, שר הבריאות יעקב ליצמן, וכשנדרש גם שר החינוך רפי פרץ. כחלון אמנם הודיע על כוונתו לפרוש, אבל אם תוקם ממשלת חירום הוא צפוי להמשיך בתפקידו. מקורבים לשר האוצר מספרים כי בצל הקורונה הוא הצליח להביא להפסקת המלחמה בין מנכ"ל האוצר שי באב"ד לממונה על התקציבים שאול מרידור.

נתניהו מעדיף שר אוצר שהוא כבר מכיר, ואינו מעוניין בשר אוצר חדש שעשוי להערים בעיות באישור התקציב. לכל היותר, אם כחלון יפרוש, צפוי נתניהו להחזיק את תיק האוצר אצלו. ניר ברקת, שנתניהו הכריז עליו כמועמדו לשר אוצר, ייאלץ להמתין.

2. קריאה לממשלת חירום

בינתיים, נתניהו ממשיך למנף את משבר הקורונה לצרכיו הפוליטייים. ביום חמישי הוא ניצל את הבמה שניתנה לו להודעה על צעדים למניעת התפשטות המגפה כדי לקרוא לממשלת חירום לאומית. ראש הממשלה למעשה כורך את עתידו הפוליטי עם המשבר, שכן אלמלא הקורונה וצעדי החירום, כחול לבן לא היתה שוקלת להצטרף לממשלתו.

בני גנץ אמנם הסכים עקרונית, אבל הדרך לממשלת חירום עוד ארוכה - אם זו בכלל תוקם.

מימין: בנימין נתניהו ובני גנץ. איש אינו מוכן לוותר על כהונתו כראש ממשלה צילום: עמית שאבי, אבי מועלם

נתניהו מבקש לצרף כשרים בלי תיק את ראשי כחול לבן, העבודה, ישראל ביתנו ומרצ. אין לו כוונה לבצע סבב חדש של מינויים בממשלה וגם לא ליצור שוויון במספר השרים בין גוש הימין לגוש השמאל־מרכז. בכוונתו להקים קבינט מצומצם שבו יהיו חברים ראשי המפלגות.

בכחול לבן, לעומת זאת, מדברים על ממשלת אחדות לאומית פריטטית שבה יש שוויון בין הגושים וחלוקה מחדש של התיקים בממשלה. יותר מכך, במפלגה מתעקשים בשלב זה שמי שצריך לעמוד בראשות הממשלה הוא גנץ ולא נתניהו.

לפי שעה, לא ברור מה יקרה לאחר 12-6 חודשים שבהם תסיים ממשלת החירום את כהונתה, והאם מדינת ישראל תמצא עצמה בסבב בחירות נוסף.

היום יקיים נשיא המדינה ראובן ריבלין התייעצויות עם ראשי המפלגות, שבסיומן יכריז עד ליום שלישי על מי יטיל את מלאכת הרכבת הממשלה.

ריבלין, שבתפקידו כמבוגר האחראי כבר הציע בבחירות הקודמות את מתווה הנשיא להקמת ממשלת אחדות לאומית, שב והציע בסוף השבוע את עזרתו. המתווה הנוכחי של הנשיא כולל הקמת ממשלת אחדות על בסיס שוויוני. עם זאת, ריבלין לא מתייחס לסוגיה מי יהיה הראשון לכהן כראש הממשלה, וכמו כן הפעם המתווה לא יכלול תקופת נבצרות לנתניהו.

לגנץ יש 61 ח"כים שימליצו עליו מסיעות כחול לבן, ישראל ביתנו, העבודה־מרצ והרשימה המשותפת, ואילו לנתניהו 58 ח"כים מסיעות הליכוד, ש"ס, יהדות התורה וימינה. לפיכך אם גנץ יציג את ממליציו, הוא צפוי לקבל ראשון את המנדט, והוא יציע לנתניהו להצטרף לממשלה בראשותו. נתניהו יתנגד לכך, גם משום שהוא רוצה להמשיך לכהן כראש הממשלה , וגם מפני שבשל כתבי האישום, לא יוכל לכהן כשר בממשלה.

למרות חילוקי הדעות, הן נתניהו והן גנץ מבינים שיצטרכו להגיע לפשרה, משום שהציבור לא יסלח להם אם יגררו את ישראל למערכת בחירות רביעית, במיוחד כעת, בשיא משבר הקורונה.