בנק ישראל הוריד את הריבית ל-0.1% וצופה התכווצות שנתית של 5.3% בכלכלה
הבנק הוריד היום את הריבית ב-0.15%; הבנק הודיע על שני צעדים: מתן הלוואות מוניטריות לבנקים בריבית קבועה של 0.1% לשלוש שנים, והרחבת תוכנית עסקאות הריפו; צפו בדברים של נגיד בנק ישראל במסיבת העיתונאים לאחר החלטת הריבית
בנק ישראל צופה צמיחה שלילית של 5.3% בשנת 2020. כמו כן, הבנק הודיע היום (ב') כי הוועדה המוניטרית בראשות הנגיד פרופ' אמיר ירון החליטה על הפחתת הריבית משיעור של 0.25% לשיעור של 0.1%, זאת על רקע התפרצות הקורונה והמשבר הכלכלי שהצעדים למניעתה יצרו. מדובר בשיעור שבו היתה הריבית במרבית השנים האחרונות, עד נובמבר 2018. האינפלציה ב-12 החודשים האחרונים עומדת על 0.1% כאשר יעד האינפלציה של בנק ישראל עומד נע בין 1% ל-3%.
במקביל לפרסום החלטת הריבית, חטיבת המחקר של בנק ישראל פרסמה את תחזית הצמיחה שלה ממנה עולה כי התוצר התכווץ ברבעון הרבעון בכ-5%. על פי הערכת בנק ישראל, עיקר המגבלות הבריאותיות יוסרו בהדרגה עד סוף יוני, מה שיביא לכך שב-2020 תירשם כאמור צמיחה שלילית של כ-5.3%, ושיעור האבטלה יעמוד על 6% (בממוצע שנתי). להערכת הבנק, תחילת ההתאוששות תגיע ברבעון השלישי ותביא לצמיחה של כ-9% ב-2021, אולם שיעור האבטלה צפוי לרדת בהדרגה ורק לקראת סוף 2021 להתקרב לרמות הנמוכות ששררו ערב המשבר. יחס החוב לתוצר צפוי להגיע לכ-75% ב-2020. אולם בבנק מדגישים כי אי הוודאות בתחזיות גבוהה לאור חוסר הבהירות לגבי המשבר.
מאז החלטת הריבית הקודמת בסוף פברואר הפחית הפד את הריבית בארה"ב לאפס בחודש מרץ וכן נרשמו הפחתות ריבית בבנקים מרכזיים נוספים בעולם.
שני צעדים נוספים
פרט להפחתת הריבית הוועדה המוניטרית הודיעה היום על שני צעדים נוספים. הראשון הוא כלי מוניטרי חדש - מתן הלוואות מוניטריות לבנקים לטווח של שלוש שנים בריבית קבועה של 0.1%. ההלוואות יהיו מותנות במתן אשראי לעסקים קטנים וזעירים.
הצעד השני הוא הרחבת התוכנית שבמסגרתה מתבצעות עסקאות ריפו מול הגופים הפיננסיים - כך שהעסקאות יוכלו לכלול כבטוחה גם אג"ח תאגידיות ולא רק אג"ח ממשלתיות כפי שהיה עד כה. מה שאמור לפי בנק ישראל לחזק את התמיכה של התוכנית בנזילות ובתפקוד של השווקים הפיננסיים. עסקאות ריפו הן עסקאות החלף שמאפשרות המשך החזקה של אג"ח ולתת אותן כבטוחה להלוואה שיקבלו מבנק ישראל.
ירון: "הפחתת הריבית תתמוך בהתאוששות הפעילות הכלכלית"
במסיבת העיתונאים אמר ירון כי "הפחתת הריבית ל-0.1% תביא באופן מיידי להפחתה, גם אם קטנה, בעלויות האשראי של משקי הבית והעסקים, ותתמוך בהתאוששות הפעילות הכלכלית ביציאה מהמשבר. זהו צעד נדרש לאור עוצמת הפגיעה הריאלית שהמשק ספג, והוא ישלים את הצעדים האחרים שעליהם החלטנו".
ירון התייחס לשני הכלים החדשים שעליהם הודיע היום בנק ישראל ואמר: "על מנת להבטיח שהתמסורת של המדיניות המוניטרית פועלת כנדרש וגם עסקים קטנים וזעירים נהנים מזמינות של אשראי בתנאים נוחים, פיתחנו כלי מדיניות חדש, שבמסגרתו הבנקים יוכלו לקבל מבנק ישראל אשראי לשלוש שנים בריבית נמוכה, מותנה במתן אשראי חדש לעסקים קטנים. במסגרת כלי זה יינתנו הלוואות לבנקים בריבית קבועה של 0.1% כאשר הריבית לעסקים תקבע על ידי הבנקים".
צעד זה מקביל למעשה לקרן ההלוואות בערבות מדינה שזכתה במסיבת העיתונאים לביקורת מצד המפקחת על הבנקים חדוה בר שאמרה: "שיעור הערבות שמדינת ישראל בחרה לתת הוא נמוך יחסית לעולם, בבריטניה המדינה ערבה ל-60% מהקרן, בשוויץ 86% ובגרמניה 90%, בעוד שבישראל הערבות הכוללת עומדת על 15% בלבד. לכן ההערכה שלנו בבנק ישראל היא ככל שהערבות הזו תלך ותעלה, זה יאפשר לבנקים לתת ליותר אשראי לעסקים קטנים וזעירים שסובלים מהסגר".
ירון הוסיף לגבי צעדי הבנק כי " החלטנו להרחיב את השימוש בעסקאות ריפו כך שהן יוכלו, לראשונה, לכלול גם אג"ח קונצרניות כבטוחה, על מנת להבטיח את יכולתנו לשמר את הנזילות השקלית במערכת הפיננסית. הוועדה ציינה שהיא תרחיב את השימוש בכלים הקיימים, כולל כלי הריבית, ותוכל להפעיל כלים נוספים, ככל שתעריך שהמשבר מתארך והדבר נדרש כדי להשיג את יעדי המדיניות המוניטרית, ולמתן את הפגיעה הכלכלית שנוצרה כתוצאה מהמשבר.
בנוגע לשאלה האם הפחתת הריבית, לאור השיעורים הנמוכים, היא בעיקרה פסיכולוגית אמר ירון כי "יש פה גם אלמנט פסיכולוגי, אבל גם מהותי. יש לנו את היכולות לפעול במגוון תחומים, פעלנו בחלקם, כרגע ראינו את הצעד הזה כצעד הנכון, אנחנו מקווים שהתחזית לא תהיה יותר גרועה ממה שנצפתה. במידה וזה יקרה אנחנו לא רואים צורך נוסף להשתמש דווקא בכלי הריבית. אך אם יהיו התרחשויות חמורות יותר נשקול להשתמש בכלי הזה שוב".
פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל צילום: עמית שעל
מוקדם יותר היום נרשמה התחזקות של השקל על רקע ההערכות כי הריבית תופחת. בהחלטת הריבית הקודמת מחודש מרץ, 5 חברי ועדה סברו שיש להותיר את הריבית ברמתה הנוכחית מנגד, חבר ועדה אחד הצביע בעד הורדת הריבית לרמה של 0.1%.
היה צפי להפחתת הריבית
בעוד שבהחלטות קודמות ההערכות הכלכלנים היו נחרצות יותר ההערכותיהם מתחילת השבוע היו מסויגות יחסית. לפי רויטרס, 6 גופים צפו הורדת ריבית, בעוד ש-5 גופים ציפו לאי שינוי בריבית. כך למשל גיל בפמן, הכלכלן הראשי של בנק לאומי, ודודי רזניק, אסטרטג הריביות של לאומי שוקי הון העריכו כי "קיים סיכוי סביר להפחתת הריבית על ידי בנק ישראל מחר, לרמת השפל של 0.1%, גם אם אין משמעות רבה בהורדה זו. ההרחבות המוניטאריות של בנק ישראל כולל הפחתת הנפקות מק"מ תומכות בהמשך העלייה בתלילות העקום השקלי".
כלכלני בנק הפועלים העריכו כי "קיימת אפשרות שהריבית תפחת לשיעור של 0.1% בהחלטה מחר, אם כי במצב השווקים הנוכחי התרגום של זה להוזלה בעלויות מימון לטווח ארוך של עסקאות חדשות אינה גבוהה, נוכח פרמיות הסיכון הגבוהות המתומחרות בשווקים הפיננסיים. בתרחיש המרכזי אנו מעריכים כי הריבית תופחת לאחר שהשווקים הפיננסיים יהיו יציבים יותר, וכחלק ממדיניות שבאה להמריץ את הפעילות הכלכלית".
