האם למעסיק מותר להעדיף להחזיר עובדים שאין להם ילדים? מדריך בעקבות התקנות החדשות

התקנות החדשות שמאפשרות חזרה לעבודה של 30% מהעובדים או כל עוד יעמדו בתו תקן סגול מותירות הרבה שאלות בקרב עובדים ומעסיקים. החזרה ההדרגתית מציבה בפני מעסיקים דילמות לגבי אילו עובדים להחזיר, ההבדלים בין האוכלוסיות השונות, המבוגרים וההורים לילדים שאינם נמצאים במסגרות מעלים גם הם קשיים במקומות עבודה. שאלנו את עו"ד שירה להט, שותפה ומומחית לדיני עבודה ממשרד יגאל ארנון ושות' מהן ההשלכות של התקנות החדשות לגבי מקומות העבודה.

"מאחר והחזרה לשגרת העבודה נעשית בהדרגה ולא כל העובדים יחזרו בבת אחת, כדאי שהמעסיקים יתחשבו בעובדים שמתקשים, וככל הניתן, יחזירו תחילה לעבודה עובדים שיכולים ורוצים להגיע לעבודה, ומי שכבר שהו מספיק זמן בחופשה ללא תשלום כדי שיהיו זכאים לדמי אבטלה", אומרת להט.

מה עושים עובדים שהתבקשו לחזור לעבודה אבל פשוט לא יכולים?

יש עובדים רבים שיתבקשו להגיע לעבודה, והם מאוד רוצים בכך, אבל הם לא יכולים כי הם צריכים להשגיח על הילדים שנשארים בבית בגלל שאין מסגרות, או שאין להם איך להגיע לעבודה כי אין תחבורה ציבורית. מי שיתבקשו על ידי המעסיק להגיע לעבודה ולא יגיעו, לא יהיו זכאים לשכר. בעבר, כשהיו נסיבות כאלה בשל המצב הבטחוני, הוסכם על פיצוי העובדים על ידי המדינה. היום מנגנון הפיצוי הזה לא קיים.

עו"ד שירה להט צילום: יורם רשף

למה זכאים עובדים שהוחזרו מחל"ת?

עובדים רבים הוצאו לחופשה ללא תשלום ללא מגבלת זמן, או לתקופות מוגדרות. עכשיו ישתנו הנסיבות והמעסיקים צריכים את העובדים בחזרה ויכולים לאפשר את חזרתם לעבודה. אם החופשה ללא תשלום הייתה לתקופה בלתי מוגבלת ולא מוגדרת, המעסיקים יכולים לבקש מהעובדים לחזור לעבודה ולסיים את החופשה ללא תשלום. גם במקרה של חופשה ללא תשלום לתקופה ארוכה ומוגדרת, נראה כי אפשר לבקש מהעובדים לקצר את החופשה ללא תשלום ולשוב לעבודה.

חשוב לשים לב שאם העובד לא יהיה לפחות 30 ימים קלנדריים בחופשה ללא תשלום, הוא לא יהיה זכאי לדמי אבטלה. עובד שמסיים את החופשה ללא תשלום - המעסיק צריך לדווח עליו במערכות כמי שחזר לעבודה.

החזרה לשגרה דורשת עבודה במשמרות ושעות בעייתיות מה עושים עובדים שלא יכולים לעמוד בזה?

השגרה החדשה גם מחייבת כל מיני שינויים בסדרי העבודה. למשל, אם יש הוראה שבמקומות עבודה בהם עובדים במשמרות (שזה חלק גדול ממפעלי התעשיה, אותם רוצים להחזיר לעבודה כמה שיותר מהר), ההוראה היא שהעובדים יעבדו במשמרות קבועות. המשמעות היא שלא תהיה גמישות והעובדים לא יוכלו לבחור משמרות ולגוון, ואולי גם יעבדו יותר או פחות משמרות מכרגיל. אותו הדבר לגבי הסעות שהתקנות דורשות שיהיו עם אנשים קבועים. במצב רגיל זה אולי היה נחשב שינוי חד צדדי לרעה של תנאי העבודה, אבל בנסיבות הנוכחיות, השינוי הזה נכפה גם על העובדים וגם על המעסיקים, והוא כורח הנסיבות, כך שלעובדים יהיה קשה להתנגד לו.

מה יעשו עובדים שהחזירו אותם לעבודה אבל חוששים להידבק?

יש עובדים שחוששים להגיע לעבודה כי הם חוששים להידבק, או בדרך לעבודה או במקום העבודה. צריך לזכור שהחוק חייב את המעסיקים להבטיח את שלומם של העובדים ולאכוף אמצעי בטיחות שיגנו על העובדים. אם המעסיק לא עושה זאת, העובד יכול להתריע על כך בפני המעסיק ובמידת הצורך גם לדווח על המעסיק. הוראות החוק מגנות רק על האוכלוסיה המבוגרת, ומחייבות אותם להישאר בהסגר. מי שנמנה על האוכלוסיה הזו, לא יכול להגיע לעבודה אם זה מחייב אותו להפר את הוראות הסגר.

נזכיר, כי שיקול הדעת הן לגבי השאלה האם העובד יכול לעבוד מהבית ואם לאפשר לו לעבוד מהבית, והן לגבי השאלה האם העובד הוא חיוני למקום העבודה ולכן נוכחותו נדרש במקום העבודה, או שהוא בין העובדים שיתבקשו להגיע כעת לעבודה, היא שאלה שלמעסיק יש בה שיקול דעת בלעדי, והוא זה שקובע.

התקנות מגבילות את עבודתם של מבוגרים, האם זה פותח פתח לאפליה מצד מעסיקים? כמו כן, האם לגיטימי שמעסיק יעדיף עובדים שאינם הורים לילדים קטנים?

התקנות החדשות מגבילות את עבודתם של בני 67 ומעלה, אבל צריך לשים לב שמדובר רק על מי שלא עבדו בשבועות האחרונים. מי שכן עבדו, באופן חלקי או מלא, מה 22.3 ועד ה- 18.4, יכולים להמשיך לעבוד כרגיל. המדובר במגבלה סבירה, שמתבססת על ההנחה שמי שעד עתה יכול היה לעבוד מהבית, ימשיך בכך. מאחר ומדובר במגבלה שנקבעה בחוק, אין למעסיקים סיבה לחשוש מטענות כלפיהם לאפליה על רקע גיל. להיפך, מעסיק שלא ימלא את הוראות החוק, הוא העבריין. הדרישה של המעסיק לגבי הגעה לעבודה צריכה להיות אחידה וזהה ביחס לכל העובדים ללא קשר לשאלה אם הם הורים או לא.

עבודה בצל הקורונה, אילוסטרציה צילום: שאטרסטוק

הורים שלא יוכלו להגיע לעבודה, לא יהיו זכאים לשכר. על המעסיק לנהוג עם כל העובדים באופן שיוויוני, אבל לא די בכך. מעסיקים צריכים לגלות גמישות והתחשבות בעובדים שהם הורים, כמובן בגבולות הסבירות וכאשר הפגיעה במעסיק אינה משמעותית. למשל, צריך להתחשב בעובדם כאלה שמבקשים שעות עבודה גמישות, המשך עבודה מהבית באופן מלא או חלקי, מעבר למשרה חלקית, וכו', שוב -  הכל בתנאי שהנטל על המעסיק בגין ההתחשבות והגמישות הוא לא כבד מדי.

מאחר וההוראה המגבילה את העסקת העובידם בגילאי 67 ומעלה נקבעה בחוק, אין למעסיקים מה לחשוש שיטענו נגדם שהם מפלים עובדים בגלל גיל. זו הוראת החוק. מעסיק שלא יקיים את הוראת החוק, וכן יאפשר לעובדים מעל גיל 67 לעבוד בניגוד לחוק, הוא העבריין.