בלבול בקרב השוכרים והמשכירים: "שבוע אחד, שלוש החלטות בבתי המשפט ואין אחידות"
בימ"ש השלום בירושלים הוציא אתמול צו זמני האוסר על בנק להעביר למשכירה של חנות ריקושט את דמי הערבות הבנקאית, על רקע משבר הקורונה. השבוע נקבעו עוד שתי החלטות מנוגדות זו לזו בסוגיית השכירות
משבר הקורונה והחלטות בתי המשפט יוצרות בלבול בקרב השוכרים והמשכירים. בשבוע אחד ניתנו שלושה החלטות שיפוטיות לא אחידות, האחרונה שבהן ניתנה אתמול (ה'). בית משפט השלום בירושלים נעתר לבקשת רשת ריקושט 3,000, העוסקת בציוד מחנאות וציוד לחיילים והורה להוציא צו מניעה האוסר על בנק להעביר לחברה שהשכירה נכס לרשת את דמי הערבות הבנקאית להבטחת דמי שכירות. זאת עד להכרעה בתובענה בהליך העיקרי.
- לשכת עורכי הדין מתריעה בפני שר המשפטים: "מבול של תביעות בדרך"
- מאות שוכרים בעצומה נגד WeWork שגובה שכירות עבור משרדים נטושים
- לידיעת השוכרים: ביהמ"ש פסק - "קורונה איננה מילת קסם"
מדובר בהחלטה שלישית בתחום היוצאת השבוע על ידי בתי המשפט. במקרה הנוכחי רשת ריקושט המפעילה 47 סניפים בבעלות ומיוצגת על ידי ד"ר רוי בר קהן ממשרד בר קהן, ציגנלאוב ושות', ביקשה מבית משפט למנוע חילוט ערבות בנקאית שהוציא בנק לטובת המשכירה, חברת שיש האלונים, לצורך הבטחת הסכם שכירות.
הרשת טענה כי בשל מצב המשק והנחיות הממשלה אשר כפו עליה לסגור את חנותה, היא אינה חייבת בדמי שכירות בגין התקופה שהצווים בתוקף. הנכס המושכר הוא חנות בירושלים. דמי השכירות שולמו במלואם עד לחודש אפריל 2020 והצ'ק שניתן להבטחת דמי השכירות בגין החודשים אפריל, מאי ויוני בוטל על ידי הרשת ולא נפרע.
מנגד טענה המשכירה כי חוזים יש לקיים וכי אין בנסיבות מגיפת הקורונה או הנחיית ממשלה כדי להוות סיכול החוזה. השופטת אפרת אייכנשטיין שמלה נעתרה לבקשת הרשת וקבעה כי "אינני מקבלת את טענותיה של המשיבה (המשכירה-ל.ד) כי מדובר בטענות בעלמא....אני סבורה שהשאלה אם בנסיבות אלו קיים סיכול היא שאלה רצינית שתידון במסגרת ההליך העיקרי...". השופטת קבעה עוד כי על פניו מצב החירום הוא מצב של המגיפה, העשוי לכאורה לקיים אחר המבחנים בכל הנוגע לסעיף הסיכול בחוק החוזים. זאת, מאחר ואין ספק כי הרשת שכרה את החנות על מנת לקיים בה מכירה של סחורה אותה נמנע ממנה למכור היום.
"קורונה אינה מילת קסם". האמנם?
רק לפני מספר ימים בית משפט השלום בתל אביב קבע כי "קורונה איננה מילת קסם" ודחה את בקשת חברת רב בריח למנוע מחברה שהשכירה לרה נכס לממש ערבות בנקאית להבטחת השכירות. זאת לאחר שרב בריח ביקשה מהחברה המשכירה לדחות את תשלום שכר הדירה עבור חודש אפריל ולשלמו בפריסה לאור משבר הקורונה. המשכירה התנגדה ורב בריח ביקשה למנוע את מימוש הערבות, אולם בית המשפט לא נעתר לבקשתה.
ימים אחדים לאחר החלטת רב בריח ניתנה החלטה הפוכה שלא אפשרה לממש ערבות בנקאית של שוכרת. באותו מקרה דובר בחברת "טוראי קליבר" המפעילה מסבאה בשם "תרל"ח" בפתח תקווה ששוכרת את המקום ממשכירת נכס. מההחלטה עולה כי דמי השכירות לחודש מרץ האחרון שולמו במלואם אך דמי השכירות של חודש זה שהיו אמורים לעבור ב-1 באפריל לא שולמו. משכך הודיעה המשכירה לשוכרת המסבאה כי תפעל למימוש הערבות הבנקאית בתוך שבוע. השופטת בלהה יהלום התייחסה להחלטה שניתנה ברב בריח ולכך שהבקשה שם נדחתה. "קראתי ודעתי בעניין שונה. 'גם אם קורונה אינה מילת קסם' אין ספק כי הימים אינם ימים רגילים...".
הבלבול רק גדל
עו"ד אברהם ללום ומי שמייצג את לשכת עו"ד בוועדת קמיניץ ומשמש גם כסגן יו"ר הלשכה ויו"ר מנהל פורום מקרקעין ארצי, מתייחס לחוסר האחידות בהחלטות ומציין כי "שבוע אחד, שלוש החלטות ואין אחידות, תוצאה זו של חוסר אחידות מביאה לחוסר ודאות ובלבול גדול ביותר בציבור ואף למבול תביעות גדול יותר. אין אחידות ואין סופיות בהחלטות בית המשפט ושלא ניתן לדעת מראש מה תהיה התוצאה.
"אנחנו רואים שבית המשפט בשתי החלטות מתוך שלוש נותן משקל לחריג שמאפשר למנוע למעשה שימוש בערבות. חשוב לזכור שגם מקום שבית המשפט כמו מקרה רב בריח קובע כי ניתן לממש את הערבות אין באמור ללמד כלום על החלטה זו או אחרת לגבי טענת הסיכול וכח עליון. אין ספק, שאנחנו עדים בימים אלו למקומו של בית המשפט בכלכלה של מדינת ישראל. כמו מדינת ישראל מדינות רבות עסוקות בימים אלו בשאלה זו".
ד"ר רוי בר קהן המייצג את רשת ריקושט מסביר לדעתו את חוסר האחידות בין ההחלטות: "נראה שבעניין רב בריח בית המשפט העניק משקל יתר לשאלת מאזן הנוחות ונמנע מלדון בשאלה הרצינית של הכוח העליון והוראות חוק השכירות. בעניין ריקושט בית המשפט לא נרתע מהתמודדות עם הקושי ותוך אימוץ עמדתי קבע לראשונה וחזיתית שמצב החירום של המגיפה הינו סיכול ושעל פניו גם חל החריג של חוק השכירות בנסיבות אלו.
"בעניין ריקושט גם היתה לבית המשפט אפשרות להסתמך גם על פסק הדין המנחה בעניין עונות שניתן כמה ימים קודם שבו גם אימצה כבוד השופטת שבח מבית המשפט המחוזי בתל אביב את טענתינו, לפיה סגירת חנויות בשל צו ממשלה היא סיכול שלא מאפשר לתאגיד בנקאי להעמיד לפירעון מיידי הלוואה גם אם יש הוראה כזו בהסכם כאשר יודגש כי למיטב ידיעתנו מדובר בפסק דין ראשון (ולא החלטת ביניים) בסוגיה".