הגדלות הפנסיה לפורשי צה"ל ממשיכות לזרום ללא הסדרה

צה"ל ממשיך לחלק הגדלות רמטכ"ל לפורשי הצבא הנהנים מפנסיה תקציבית, שרק הולכות וגדלות בשנים האחרונות, כך עולה מדו"ח המבקר העוסק בהסדרי פנסיה שונים.

מבקר המדינה בחן כיצד התקדמו סוגיות עליהן העיר כבר באוקטובר 2016, ומצא כי לא נעשה הרבה. מדובר בתוספת של אחוזי פנסיה (המחושבים על סמך המשכורת האחרונה) שהיו אמורים להיות מחלוקים במקרים חריגים, אך בפועל חולקו באופן גורף לפורשים. כך למשל רק בשנת 2017 נוספו לעלויות המצטברות עוד 24 מיליון שקל עבור הגדלות הרמטכ"ל. במשרד האוצר מעריכים כי הן עומדות על כ-1.1 מיליארד שקל נכון ל-2018 ומאז כמובן עלו בעשרות מיליוני שקלים.

היועמ"ש אביחי מנדלבליט. פסל את עצמו מדיון בנושא מפני שהוא פורש צה"ל צילום: שלו שלום

הפנסיה הממוצעת: 17.2 אלף שקל

כאשר לוקחים בחשבון כי הקצבה הממוצעת של הפורשים ב-2018 הייתה 17.2 אלף שקל וגיל הפרישה הממוצע עמד על 46, ניתן להבין כי לא מדובר בתוספת לאוכלוסיות רווחה. לפי מבקר המדינה "גמלאי צה"ל פורשים בגיל צעיר יחסית, ושיעור התחלופה (גובה הקצבה ביחס לשכר) שלהם המותאם לגיל הפרישה הוא הגבוה ביותר בקרב האוכלוסיות המקבלות את הפנסייה התקציבית".

המבקר העיר לצה"ל על התעלמות מהעלות הנצברת מאחר שנציגיו משיבים בכל פעם מחדש רק על העלות התוספתית של אותה שנה. למרות שכל נתוני הגמלאות של צה"ל נתונים בידיו בלבד בתשובה שניתנה על ידי סגן הרמטכ"ל באוגוסט האחרון זרקו את האחריות על משרד האוצר והשיבו כי "חישוב החבות האקטוארית של הגמלאות מבוצע על ידי משרד האוצר ומצוי באחריותו. משרד הביטחון וצה"ל אינם יודעים כיצד מחושבת החבות האקטוארית על ידי אגף החשכ"ל במשרד האוצר ואינם חשופים לחישוביו".

מהדוח עולה מחלוקת (נוספת) בין משרד האוצר לצה"ל במסגרתה נציגי הצבא מבקשים לקבל את החישובים שעשה משרד האוצר, אולם מאחר ואלו נעשים במערכת פנימית אותם נציגים הוזמנו להגיע למשרד האוצר לקבלת הסברים. זה לא קורה לפי היועץ המשפטי של האוצר "עקב דרישות של נציגי צה״ל שמשרד האוצר לא ראה בסיס להיענות להן, ביחס לקבלת נתוני האקטואריה בגין גופים ביטחוניים אחרים, לא הגיעו נציגי צה״ל עד כה לקבל את הנתונים שנוגעים לחבות האקטוארית של צה״ל".

למרות שהוקם צוות כבר בספטמבר 2016 לבחינת השקיפות והעברת מידע ונתונים מצה"ל למשרד האוצר שאחראי על נושא הגמלאות במגזר הציבורי (במסגרת הסכם כחלון יעלון שבדיעבד נחתם ללא עוגנים ממשיים). משרד האוצר טען בתשובתו כי על אף "הקמת צוות משותף להעברת ידע טרם הועברו לידי משרד האוצר הנתונים הפרטניים של גמלאי צה"ל ושל אזרחים עובדי צה"ל".  

למרות שהרמטכ"ל הקים צוות עוד לפני פרסום הדו"ח הקודם לבחינת הנושא ולמרות המלצת המבקר להגביל את אותן תוספות ולבחון את המדיניות הקיימת, בפועל שיעורי הגדלת הרמטכ"ל רק עלו בשנים האחרונות. מ-8.8% ב-2015 ל-8.89% ב-2017 ו-9.53% ב-2018.

בצה"ל הסבירו למבקר המדינה כי הסיבה לכך היא מודל הפרישה שסוכם עם משרד האוצר שיביא בשנים הקרובות לעלייה ובהמשך לירידה. לפי נציגי צה"ל בעקבות הסיכום לפיו הגמלה הממוצעת תעמוד על 12 אלף שקל "אמורים להשתחרר מצה"ל בשנים הקרובות קצינים ונגדים מבוגרים שעל פי הכללים החלים עליהם ההגדלות שלהם זכאים גדולות יותר, דבר המסביר את העלייה הזמנית בגובה ההגדלות".

המבקר מתייחס לכך שבעקבות הביקורת הציבורית הרמטכ"ל קטם ב-2017 את שיעור ההגדלה המירבי מ-19% ל-10% אולם ההגבלה הזו חלה רק עבור מי שהחל את שירות הקבע המובהק שלו באפריל 2017. אותם פורשים גם יקבלו על פי אותה החלטה הגדלה של "רק" 0.75% מהשכר לקצבה שלהם עבור כל שנה שלא היו בשירות (למשל אם יצאו לחל"ת) במקום 2% כפי שנתנו עד אז. אולם מאחר ומדובר במשרתים שיפרשו עוד זמן רב רק ב-2030 יהיה ביטוי לאותן הגבלות. אולם מאחר ואז גם אמור לרדת גיל הפרישה הממוצע ראוי לבחון את האפקטיביות של אותן החלטות.

גם פה המבקר מתפרץ לדלת פתוחה. בנובמבר 2017 בעקבות דוח בנושא מאוקטובר 2016 פנתה התנועה לאיכות השלטון ליועמ"ש בדרישה להספיק את הגדלות הרמטכ"ל, מאז התגלגל הדיון המשפטי על חוקיות המהלך של צה"ל שבחר לפרש את החלטת הממשלה משנת 1961 שהסמיכה את הרמטכ"ל להעניק הגדלה ל"חייל פלוני" באופן רחב ולנצל אותה כדי להגדיל באופן גורף את פנסיות הפורשים.

באוצר טענו כי המהלך לא חוקי, אך בצה"ל התעקשו כי אי אפשר ללמוד מהשימוש במילה "חייל פלוני" כי הרמטכ"ל לא יכול לקבוע תנאים שיחולו על קבוצה של חיילים פלונים. המחלוקת הזו התגלגלה מהמשנה ליועמ"ש  אל היועמ"ש מנדלבליט עצמו, שפסל עצמו לאור כך שגם הוא נהנה מאותה הגדלה כגמלאי של צה"ל ובסופו של דבר אל פרקליט המדינה שקיים דיון בספטמבר 2019. בסופו  שלח את הצדדים לגבש ניירות עמדה, מה שלא קרה עד כה.

מדובר צה"ל נמסר: "הגבלת גובה הגדלות תקופת השירות ל-10% תשפיע בצמצום גובה קצבאות הפורשים כבר בשנת 2024 (ולא משנת 2030 כפי שנטען בדו"ח). יובהר כי צעד זה הוא רק אחד משורת צעדים משמעותיים אותם נקט צה"ל בשנים האחרונות על מנת להקטין את עלות הקצבאות המשולמות לפורשיו".

פנסיית גישור

המבקר מתייחס בדוח גם לפנסיית הגישור- הקצבה שאמורים לקבל פורשי צה"ל שהתגייסו אחרי 2004 וחוסכים היום בפנסיה צוברת עד שיגיעו לגיל פרישה ויקבלו את הקצבה מקרן הפנסיה שלהם. כדי להסדיר את הסיכום שנעשה במסגרת הסכם כחלון יעלון לפיו לא תעלה הקצבה על 12 אלף שקל החל מ-2025, היו אמורים לאשר בממשלה תקנות שיפרטו את החוק העקרוני שעסק בנושא ואושר במסגרת חוק ההסדרים של 2017-2018.

בדוח המבקר הקודם המליץ המבקר למשרד האוצר וצה"ל לקבוע אבני דרך לבחינת יישום המודל, כדי שלא יגיע מצב בו נגיע ל-2024 אך הקצבה תהא גבוהה בהרבה מ-12 אלף שקל. לאור העיכוב החלו בצה"ל לשלם לפורשים שאין להם פנסיה תקציבית (אם למשל התגייסו לצה"ל מחדש בשלב כלשהו בחייהם לאחר 2004) מקדמות על חשבון פנסיית הגישור. היועץ המשפטי לממשלה קבע כי אותן מקדמות ישולמו בהתאם לסיכום שנעשה בין כחלון ליעלון בנובמבר 2015. מדוח המבקר עולה כי בשל מחלוקות על גובה הקצבה, הסכומים משולמים ללא תיאום עם משרד האוצר ועד היום לא תוקנו אותן תקנות.

ביולי 2019 פנה סגן בכיר לחשב הכללי לראש אכ"א במכתב חריף והאישים אותו כי על אף התרעותיו והדיונים שנעשו בנושא: "לא יושמו על ידכם השינויים המתחייבים בנוהל העבודה. חרף העובדה שידוע לכם כי הסכום שהנכם משלמים כיום הינו מקדמה, דבר זה אינו מקבל ביטוי בתלוש השכר והמקדמה נרשמת כקצבת גישור... לא העברתם לידינו 'טופס הצהרה בדבר קבלת מקדמה' חתום על ידי הפורשים, כפי שהתבקשתם... קיימים פערים של עשרות אחוזים בין התשלומים המאושרים על בסיס מתודולוגיית החישוב לבין התשלומים בפועל. מעבר לכך, עולה מן הנתונים כי הנכם משלמים לשלושה פורשים שכלל אינם זכאים לקצבת גישור".

נציגי צה"ל טענו בפני מבקר המדינה כי "משרד האוצר מחשב את הקצבה המגיעה לפורשים מצה"ל בניגוד לסיכומי העבר, באופן חד-צדדי ושרירותי, ולאחר מכן תובע לראות בחישובים הנמוכים אליהם הגיע סכום שאינו שנוי במחלוקת שרק אותו יש לשלם. מסיבה זאת, חישוב קצבת הגישור נעשה על-ידי צה"ל ללא תיאום עם משרד האוצר וללא אישור פרטני של החשב הכללי". מבקר המדינה מציין כי כדאי לעדכן את אותם פורשים בנוגע לסכומים השנויים במחלוקת שייתכן ויידרשו להחזיר ביום בו יתוקנו סוף סוף התקנות. ודוחק במשרד האוצר וצה"ל להסדיר את הנושא עם אישור התקציב הבא לאור חוסר הוודאות שהוא יותר.

בנוגע לפנסיות הגישור מסר דובר צה"ל כי במסגרת הדיונים לקראת ניסוח התקנות, הציג משרד האוצר דרישות חדשות הסותרות את הסיכומים שסוכמו בין צה"ל ומשרד הביטחון למשרד האוצר בנושא תשלום קצבת הגישור, דבר שאינו מאפשר לקדם את התקנת התקנות.היועץ המשפטי לממשלה הכריע כי צה"ל מוסמך לשלם קצבאות גישור לפורשים בהיעדר תקנות, כמקדמות."