נתניהו לא איבד שליטה. הוא רק חיזק אותה. על חשבוננו

הממשלה ה־35 שהשבעתה נדחתה בשתי יממות עקב קרבות תיקים בליכוד, תושבע היום (א') ככל שלא יהיו הפתעות נוספות ותקבע שיאים שליליים חדשים בכל הנוגע לבזבוז כספי ציבור עם 36 שרים ו־16 סגני שרים, פגיעה בשומרי הסף, הרעה בשירות שינתן לאזרח ומתן דוגמא אישית.

כדי לפתור את חוסר שביעות הרצון שפשתה ביום חמישי האחרון בקרב בכירי הליכוד החליט רה"מ בנימין נתניהו לתלוש 18 יחידות ואגפים ממשרדי הממשלה השונים – תוך שיבוש מרקמם המקצועי בחלק גדול מהמקרים – ולהעביר אותם למשרדים חדשים (או קיימים) כדי לרצות חלק מחברי מפלגתו, כמו גם לשמר את מוטת השליטה בתחומים הקרובים לליבו – דוגמת המינויים הממשלתיים.

דודי אמסלם: שר המינויים

ביום שישי בבוקר העניק נתניהו חבילת תופינים לח"כ דודי אמסלם (ליכוד) לאחר שהאחרון דרש בתוקף יממה קודם לכן את מינויו כשר לירושלים, שנמסר לשר רפי פרץ. אמסלם יצא בסופו של דבר מלשכת רה"מ עם ידיים מלאות: הוא יכהן כשר המקשר בין הממשלה לכנסת ויסופחו אליו עוד שלוש יחידות גדולות ומשמעותיות ביותר ממשרדי ממשלה אחרים. הראשונה היא רשות החברות שהוצאה מהאוצר ונמסרה לידיו של אמסלם שעות ספורות לפני שנתניהו בישר לשר ישראל כץ על מינויו הרשמי לשר אוצר. כץ סירב להגיב. בנוסף, הפקיד נתניהו בידי אמסלם את האחריות המיניסטריאלית על נציבות שירות המדינה, שהיתה עד כה תחת משרד ראש הממשלה. בשני המקרים, עד כה לא היה שר ממונה בלעדית לרשות ולנציבות, והן היו תחת אחריותם של ראש הממשלה ושר האוצר לצד שורת אגפים ויחידות סמך נוספות. כעת יחלוש שר ייעודי על שני מוקדי הכוח הללו.

וכך, אמסלם – אחד השרים המקורבים ביותר לנתניהו, שמקפיד להגן עליו בחירוף נפש בראיונות פומביים – הפך להיות האיש החזק בגזרת המינויים בשירות הציבורי, בחברות הממשלתיות ובשירות המדינה בכלל. מבחינת ראש הממשלה מדובר בשתי ציפורים במכה: הוא יוכל לשלוט על שאלטר המינויים באמצעות שר נאמן, ואמסלם זכה הודות לנאמנותו במפעל ג׳ובים שיקנה לו כוח רב בכלל ובמרכז הליכוד בפרט.

הנאמנות משתלמת עליית מדרגה במינויים הפוליטיים הג'וב שנתפר לדודי אמסלם כשר המקשר בין הממשלה לכנסת יאפשר להמשיך לצ'פר מקורבים אדריאן פילוט לכתבה המלאה 

כבר בזמן הקרוב ימנה אמסלם מנהל חדש לרשות החברות הממשלתיות, לאחר שהמנהל הנוכחי ינקי קווינט צפוי לעבור לתפקיד מנכ״ל רמ״י – כפי שנחשף ב"כלכליסט". רשות החברות ממונה על כ־100 חברות ממשלתיות ובהן חברת החשמל, התעשייה האווירית, נמלי ישראל, נמל אשדוד, נמל חיפה, מקורות, רשות שדות התעופה ורכבת ישראל. מדובר בשווי נכסים מצטבר של כ־180 מיליארד שקל וצבר הכנסות של כ־70 מיליארד שקל לשנה. בחלק מהחברות הללו ישנם מתפקדי ליכוד רבים ובהן התעשייה האווירית וחברת החשמל. זאת ועוד, אמסלם יוכל להשפיע על מינויים של יושבי ראש דירקטוריונים ודירקטורים בחברות הללו. החברות הבאות ימנו עד סוף 2020 יו"ר דירקטוריון חדש, כולם במשמרת של אמסלם – מקורות, רכבת ישראל, נמלי חיפה ואשדוד, חברת נמלי ישראל וחברת החשמל. בכל מקרה, עתידה של "נבחרת הדירקטורים" שהוקמה בתקופת שר האוצר יאיר לפיד (יש עתיד) ומנהל רשות החברות אורי יוגב אינו ידוע.

טעימה לתפיסת עולמו של אמסלם – שתוכל להתממש ביתר שאת כעת – ניתן היה לקבל במהלך כהונתו כיו"ר ועדת הפנים של הכנסת. אז (2015) הגיש אמסלם הצעת חוק שאמורה היתה לאפשר לחברי מרכז במפלגות השונות (מרכז קיים בליכוד ובעבודה בלבד, צ״ז) להתמודד על תפקידים בשירות המדינה מבלי לציין את עובדת היותם חברי מרכז.

בכל הנוגע לנציבות שירות המדינה השקיע נתניהו מאמצים רבים בנסיונות להעמיד בראשה את עפרה ברכה – שנחשבה מינוי בלתי הולם מקצועית ואף נפסלה בוועדת המינויים, גם לאחר שנתניהו החליף את הרכב חבריה. בתה של עפרה ברכה, שני, היא בכירה בלשכת רה"מ ואחותה רונית מועסקת כקצרנית של ישיבות הממשלה. לבסוף מונה לתפקיד דניאל הרשקוביץ, שעומד בראש הנציבות גם כיום. נציב שירות המדינה הוא חבר, למשל, בוועדת האיתור שאמונה על מינוי פרקליט מדינה. בנוסף לכך, הנציבות מופקדת על מינויים ומכרזים מאשרת את תקני כוח האדם והמבנה של משרדי הממשלה, מעניקה פטור ממכרזים, אמונה על מינוי, קידום והכשרת עובדים, וגם על חקירה ואכיפת הדין המשמעתי על עובדי המדינה. כך למשל בתקופת הנציב לשעבר משה דיין הורשע ראש הסגל של נתניהו, נתן אשל, ביחס בלתי הולם כלפי עובדת לאחר שצילם אותה צילומים בעלי אופי מיני. כמו כן השעה דיין את פרח לרנר, ששימשה יועצת של נתניהו. אם לא די בכל אלה אמסלם קיבל לידיו גם נתח מהמשרד לשיווין חברתי בדמות קבלת האחריות על מיזם ישראל דיגיטלית, ונתחים נוספים ממשרד ראש הממשלה – רשות התקשוב ומערך הסייבר.

ציפי חוטובלי להתיישבות

שרת התפוצות היוצאת ציפי חוטובלי צפויה להתמנות כשרת ההתיישבות. חוטובלי, שפעלה במערכות הבחירות האחרונות למען השגת תומכים לנתניהו בקרב הציבור הדתי לאומי ובהתנחלויות, תעמוד בראש המשרד החדש שבראש ובראשונה יהיה אחראי על החטיבה להתיישבות שבונה בעיקר מעבר לקו הירוק, ותועבר לאחריותה ממשרד החקלאות (שם חנתה החטיבה במהלך שנות כהונתו של אורי אריאל כשר חקלאות בשל זיקתו להתנחלויות, גם כן כצ׳ופר). כעת החטיבה, שתקציבה ופעולותיה שנויים במחלוקת ואף עמדו במרכז דו״ח חריף של סגנית היועמ״ש דינה זילבר, תהיה כפופה לשרה ייעודית להתיישבות.

ציפי חוטובלי צילום: יריב כץ

למשרד ההתיישבות צפויה לעבור ממשרד החינוך גם האחריות המיניסטריאלית והתקציבית על הגרעינים התורניים. בנוסף, המשרד החדש יקבל תוספת תקציבים לעיבוי ההתיישבות ביו"ש בין היתר בעקבות תוכנית הסיפוח של הנשיא טראמפ. גם כאן ירוויח נתניהו שתי ציפורים במכה – חיזוק מעמדו והתמיכה בו בקרב מצביעי הימין הלאומי והמתנחלים, והכרת תודה לחוטובלי שסייעה לו במגזר זה.

הדלקת המשואות עדיין של מירי רגב

שרת התחבורה הנכנסת מירי רגב מיהרה אמנם לפטר את מנכ"לית המשרד קרן טרנר שנמצאת בחופשת לידה – בבוטות וגסות הרוח המאפיינות אותה – אבל לעובדי משרד התחבורה לא מומלץ להתרגל אליה יותר מדי. על אף שמדובר במשרד עתיר תקציבים ופרויקטים ובעל חשיבות עליונה לכלכלה שתלויה מאוד בפיתוח תשתיות, רגב תגיע למשרד לקדנציה קצרצרה של שנה וחצי לאחר שנתניהו הבטיח לה לכהן כשרת חוץ בחצי השני של כהונת הממשלה. בהינתן מצב הפקקים בישראל, שעלותם למשק נאמדת במיליארדי שקלים, וההכרזה כי חלק אינטגרלי מהיציאה מהמשבר הכלכלי שהביאה התפרצות הקורונה תהיה תלויה בפיתוח תשתיות – גם זו יריקה בפניהם של אזרחי ישראל. לא פחות. וזה עוד בזמן שהמשרד כלל לא ריצה את רגב. לכן, היא תהיה חברה בוועדה למינוי שופטים וגם האחריות המינסטריאלית על מרכז ההסברה תנדוד עם רגב ממשרד התרבות, אל משרדי התחבורה ואחר כך גם החוץ. מרכז ההסברה הועבר אל אחריותה של רגב בממשלה הנוכחית ממשרד רה"מ. מרכז ההסברה משמש כמטה לטקסים ואירועיים לאומיים כמו טקס הדלקת המשואות. והרי לכם דוגמה נוספת לתפיסת כמה ציפורים במכה: רגב תמשיך להיות אחראית על חגיגות העצמאות, הציבור ימשיך לראות את בנימין נתניהו נואם ואת שרה נתניהו מחייכת, ורגב מרוצה. ואם כל זה לא מספיק, נתניהו מבקש למנות גם שר הסברה חדש, שיהיה אחראי בין היתר על לשכת הפרסום הממשלתית (לפ"ם) ויעמוד בראש ועדת שרים לסמלים וטקסים שבהם החזיקה רגב. האבסורד בשיאו.

אורלי לוי אבקסיס: קידום קהילתי? קידום עצמי

אור ליום חמישי נולד משרד ממשלתי חדש – המשרד לחיזוק ולקידום קהילתי, שבראשו תעמוד יו"ר גשר ח"כ אורלי לוי אבקסיס. בכך מומש סופית הסיכום שהוכחש על ידי אבקסיס לאחר שנטשה את השותפות עם מפלגת העבודה ומרצ. המשרד החדש יאגד תחתיו אסופת פרויקטים, רשות אחת ומטה לאומי שהתקיימו עד כה תחת המשרד לביטחון הפנים: פרויקט עיר ללא אלימות (ללא השיטור העירוני), הרשות לביטחון קהילתי, הרשות למאבק באלימות בסמים ובאלכוהול, המטה הלאומי להגנה על ילדים ברשת, ופרויקטים במגזר הערבי. כלומר לוי אבקסיס לא תתרום לקידום וחיזוק הקהילה מעבר למה שכבר נתרם לו תחת משרד קיים. היא תתהדר בתואר חברתי, כאשר בפועל תהיה ממונה על מיזמים קיימים ומתקוצבים, הכל כהוקרת תודה על תמיכתה בנתניהו. התחומים שיעברו לאחריותה במשרד החדש מתוקצבים בכ־785 מיליון שקל ב־4.5 שנים.

המיזם של רפי פרץ

נתניהו הבטיח ערב הבחירות לשר החינוך רפי פרץ שימשיך לכהן בממשלה החדשה כמינוי אישי של רה"מ. פרץ הסכים להיפרד מחבריו בימינה כדי להצטרף בראש מפלגת הבית היהודי לממשלת נתניהו כמחזיק בתיק ירושלים ומורשת. אלא שבעקבות דרישתו ביום חמישי של אמסלם לקבל את התיק נסוג רה"מ מהבטחתו. לבסוף, נחתם הסכם קואליציוני בין הליכוד לבית היהודי לפיו פרץ יהיה השר לענייני ירושלים ומורשת אולם למשרד נוספה זרוע חדשה: מיזמים לאומיים. הזרוע הזו היא בגדר צ׳ק פתוח, שתהיה אמונה על שיקום אתרי מורשת שנמצאים היום באחריותו של השר לענייני ירושלים, ומיזמים לאומיים אחרים שאותם יבקש פרץ לקדם. מעניינת לא פחות היא ההסכמה בין הליכוד לבית היהודי לפיה שתי המפלגות יפעלו כסיעה אחת בכנסת ה-23. המשמעות המעשית היא שהליכוד יוכל לכסות את חובות הבית היהודי לכנסת בהיקף של 4.2 מיליון שקל.

אורלי לוי אבקסיס ורפי פרץ צילום: ראובן קפוצינסקי, עמית שעל

חיים כץ חוזר לזירת הפשע

אחרי שח״כ חיים כץ זכה לחסינות בקדנציה הקצרה של הכנסת ה־22 יצטרך היועמ"ש אביחי מנדלבליט להחליט האם להגיש מחדש את כתב האישום נגדו. עד אז יעמוד כץ בראש ועדת העבודה והרווחה, אותה ועדה שבעת שכיהן בה כיו"ר ביצע עבירות שמיוחסות לו בכתב האישום.