כספי הסיוע שניתנו לרשות הפלסטינית הגיעו מחבילת הקורונה למשק

800 מיליון השקלים שניתנו לרשות הפלסטינית כמקדמה בעקבות משבר הקורונה עבור סכומים שאמורים לעבור אליה במסגרת ההסדר הכלכלי עם עזה, היו למעשה חלק מחבילת הסיוע המקורית שפרסמו ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר האוצר לשעבר משה כחלון בסוף חודש מרץ בהיקף של 80 מיליארד שקל, כך נודע לכלכליסט.

אותה חבילת סיוע, אושרה במסגרת תקנות שעת חירום על ידי הממשלה בלבד ולא הובאה לאישור הכנסת או לפיקוח שלה, מה שהביא בהמשך לביקורת מצד היועץ המשפטי לממשלה שדרש כי חלוקת כספים נוספת תעשה באמצעות חקיקה ראשית בלבד ולא תקנות שעת חירום שלא מאפשרות הליך דמוקרטי תקין.

חבילת סיוע של 80 מיליארד שקל, כללה בפועל תקציב של 50 מיליארד שקל, מתוכו 16 מיליארד שקל לביטוח הלאומי והיתר למשרדי הממשלה ולצעדים השונים שנקטה הממשלה.

הסעיף ממנו הועבר הכסף לרשות הפלסטינית הוא סעיף המוגדר כ"עלות תקציבית של פתרונות אשראי - 2.25 מיליארד שקלים חדשים". כלומר הכסף שאמור לגבות את ההלוואות שניתנות לעסקים קטנים ובינוניים (וכעת גם לעסקים גדולים ולעסקים עם סיכון גבוה בעקבות משבר הקורונה).

בנימין נתניהו ואבו מאזן צילום: אמיל סלמן

ברמה הטכנית השימוש באותו תקציב כמובן לא מיידי, שכן רק עכשיו ניתנו הלוואות (במקרה של עסקים עם סיכון גבוה ההלוואות אפילו לא חולקו) כך שעד השלב שבו המדינה תצטרך להכניס לכיס ולערוב להלוואות של עסקים שפשטו רגל, ייקח עוד קצת זמן. אולם בכל זאת מדובר במהלך בעייתי שכן באמצעות תקנות שעת החירום הכשירו באוצר בחשאי מקור תקציבי למהלך אחר לחלוטין.

 העתירה נגד העברת הכספים לפלסטינים

במשרד האוצר, שהזדרז לפרסם בגאווה גדולה את חבילת הסיוע, מעדיפים להצניע את השימוש בחבילת הסיוע בפועל לצרכים אחרים. בתגובה לשאלת כלכליסט הסתפקו בתשובה לקונית לפיה "התוכנית המפורטת אושרה בממשלה ומיושמת בהתאם לאישור הממשלה כאמור".

אולם בעתירה לבג"ץ שהוגשה נגד אותה העברת כספים על ידי ארגון לביא ופורום "בוחרים בחיים", שניים מהארגונים המשתתפים במחאת "בחיים לא משלמים", נגד העברת 800 המיליון לרשות הפלסטינית, נחשף על ידי הפרקליטות כי המקור התקציבי של אותה העברה היה למעשה חבילת הסיוע של הקורונה.

בעתירה טענו העותרים כי מדובר בהעברה שאינה חוקית מכיוון שהסעיף שעליו נשענה בחוק הוא פתרונות אשראי, וההלכה הקיימת קובעת כי כל עוד לא נכתב במפורש חוק נוגע לטריטוריה הישראלית בלבד (ולכן לא נועד לפתור בעיות אשראי של עזה).

אולם בג"ץ קיבל את הטענה כי היכולת להעביר כספים אינה נשענת בהכרח על חוק זה ולכן השאלה מסתכמת בהאם ישנו מקור תקציבי לגיטימי או לא - ובזה בג"ץ לא רצה להתערב.

מחאת 'בחיים לא משלמים'

במסגרת אותה עתירה השיבה הפרקליטות בשם משרד האוצר לבג"ץ כי בתוך ימים תשיב לבקשה לחשוף את ההסכם בין הרשות הפלסטינית לישראל, שכן לטענתם אותם 800 מיליון שקל ניתנים במידה מסוימת כנגד הפגיעה בהכנסות הרשות עקב קיזוז משכורות המחבלים.

אלא שמאז עברו יותר מ-10 ימים והסכם זה לא פורסם. לבקשת כלכליסט נמסר על ידי האוצר כי "עמדת גורמי הביטחון היא שאין לפרסם את ההסכם. לכן אנחנו לא יכולים להעביר אותו."

הרצל ומירב חג'אג', ממובילי מחאת "בחיים לא משלמים", הוריה של סגן שיר חג'אג'  שנרצחה בפיגוע דריסה בארמון הנציב: "ממשלת ישראל מעבירה 800 מיליון שקלים מכספי המסים שאזרחי ישראל ואנחנו כהורים שכולים משלמים, לרשות הפלסטינית כספים שיועברו למשכורות המחבלים שרצחו את הבת שלנו, ללא תנאי שהכספים לא יועברו לתשלום משכורת למחבלים. הם טוענים שהכסף יועבר כהלוואה לפלסטינים, אבל אני לא מאמין שנראה את הכסף הזה שוב. האבסורד שאנחנו, משפחבהשכולה, משלמים את המשכורות למחבל שרצח את שיר שלנו. הממשלה מוסיפה חטא על פשע ואת הכסף הזה היא מביאה מהתקציב שהקצתה לסיוע לישראלים שנפגעו כלכלית ממשבר הקורונה. אנשים קורסים כאן כלכלית ומתחננים להלוואות והמדינה מעבירה במקום אליהם – לרשות הפלסטינית. לכן יצאנו למחאת 'בחיים לא משלמים'. דבר מוזר נוסף הוא שממשלת נתניהו מסרבת לחשוף את פרטי ההסכם, ובכך מונעת דיון ציבורי.

האם יש להם מה להסתיר? אנחנו בטוחים שכן. מבחינתנו זה פיגוע כלכלי".