משרד המשפטים: יישום אפליקציות תשלום לתחבורה ציבורית - רק באישור שלנו

משרד המשפטים דורש ממשרד התחבורה ששירותי התשלום בתחבורה הציבורית באמצעות אפליקציות יעשו רק לאחר אישורו, זאת מחשש לפגיעה בפרטיות של הנוסעים -כפי שנחשף ב-ynet. כך עולה ממכתב ששלחה רשות הפרטיות שבמשרד המשפטים למשרד התחבורה. האפליקציות אמורות לסיים את הפיילוט ולהיכנס לשימוש בסוף החודש. הדבר מגביר את הסיכוי לדחייה משמעותית בפרויקט.

את המכתב שלחה ד"ר שלומית וגמן, מ"מ ראש הרשות להגנת הפרטיות. היא מבקשת ממנכ"ל משרד התחבורה הנכנס עופר מלכה את שיתוף הפעולה המלא בין הצדדים. "לאחרונה עלה לסדר היום הציבורי הנושא של שימוש באפליקציות תשלום בשירותי התחבורה הציבורית אותו יזם משרד התחבורה לאחר פרסום מכרז לבחירת הגורמים שיפעילו אפליקציות אלה. כידוע וכפי שציין נציג הרשות להגנת הפרטיות בדיון בנושא שנערך בשבוע שעבר בוועדת הכלכלה של הכנסת, כל הנוגע להיבטי פרטיות הכרוכים בשימוש באפליקציות אלה ובנוגע למכרזים שפרסם משרדכם, לא עורבה הרשות להגנת הפרטיות שהינה הגורם המקצועי הממשלתי המשמש כשומר הסף של זכויות האזרח בתחום ההגנה על המידע האישי במרחב הדיגיטלי, ומשרד התחבורה לא פנה לקבלת התייחסותה טרם פרסום המכרזים עוד בשלבי תכנון וגיבוש הפרויקט. על כך אין לנו אלא להצר", אומרת וגמן.

הדרישה החדשה עלולה לתקוע את יישום המהפכה, שתוכננה להיכנס לפעולה בסוף יוני. מדובר באחד המכרזים החשובים בתחום, עם חזון לוותר על השימוש במזומן או ברב קו כדי לשלם על הנסיעות, עם בונוס בדמות אופטימיזציה של תעריפי הנסיעה שיוזילו עלות עבור הנוסע. המכרז יצא לדרך בספטמבר 2019 עם שישה מתמודדים, ובאוקטובר העוקב זכו מוביט ופנגו, ישראכרט, וסלופארק הופ און ובנק דיסקונט, כאשר הרב קו הוותיק ישאר כאופציה למי שירצה, בעיקר חרדים וקשישים.

בזמנו, ההתעניינות במכרז הייתה עצומה מכמה סיבות: מלבד המחזור הכספי העצום (כ-900 מיליון עד מיליארד שקל בשנה בתחבורה ציבורית, מהם המפעילים יגזרו עמלה) מדובר במערך שמעניק גישה למיליוני נסיעות בחודש, עם אפשרות לשדר פרסומות דרך האפליקציות או לשבת על מאגרי מידע. האפליקציות יחייבו בהצעת מסלול נסיעה אופטימלי ללקוחות, מה שמאפשר למפעילים לדעת היכן יעברו הלקוחות ואיזה בתי עסק עשויים לעניין אותם, כאשר מרכז המידע של כל אפליקציה תחייב אותם במתן שירות בחמש שפות, כלומר קיימת גישה למגוון רק של לקוחות.

אפליקציית תשלום באוטובוס בסין (אילוסטרציה) צילום: גטי

כל המערך הזה מטריד את משרד המשפטים, ולכן השורה התחתונה מבחינת משרד המשפטים הוא ש"ככל שיקודם השימוש באפליקציות התשלום בתחבורה הציבורית, אנו מבקשים להיות שותפים לתהליך זה כמו גם לתהליכים אחרים שמוביל משרדכם, להם השפעה על היבטי פרטיות והגנה על מידע אישי, כדי שנוכל להעמיד את מומחיותנו המקצועית ולסייע למשרדכם בבחינת היבטי הפרטיות בשימוש באפליקציות ובמטרה לוודא כי הסדרי השימוש בהן יבטיחו את ההגנה על זכות הציבור לפרטיות ומידע אישי במרחב הדיגיטלי".

כלכליסט פנה למשרד המשפטים בשאלה מדוע רק עכשיו נעשתה הפניה למשרד התחבורה, אחרי שנה שלמה של גיבוש הרפורמה, ונענה: "כפי שציינו במכתבנו, אנו מצפים לשיתוף פעולה מלא עם משרד התחבורה בכל הנוגע להיבטי הפרטיות". לגבי מה יקרה אם משרד התחבורה יעבוד לבד ענו: "אנחנו מעדיפים לתת להם הזדמנות".

מבנה תעריפים שונה

שרת התחבורה מירי רגב, שירשה את הפרויקט שיצא לדרך בימי ישראל כץ, מבקשת לבחון כעת לא רק את סוגיית הפרטיות, אלא גם את סוגיית תעריפי השימוש באפליקציות.

לאפליקציות נבחר מבנה תעריפים שונה מה שנגבה מנוסעי הרב קו. מבדיקה של ארגון תחבורה "בדרך שלנו", עולה שמשתמשים שנוסעים בתחבורה הציבורית מדי יום למרחק של פחות מ-15 ק"מ, ישלמו על הנסיעות יותר מאשר ברב-קו, הדורש טעינה מראש לביצוע התשלום, בניגוד לאפליקציה שתגבה את התשלום מהמשתמשים רק בסוף החודש.

כך למשל מי שנוסע מבת ים קוממיות לאוניברסיטת תל אביב, ישלם 234 שקל באפליקציה, אך 213 שקל ברב-קו. מי שיסע מבאר שבע לתל אביב סבידור מדי יום ישלם באפליקציה 624 שקל לחודש, לעומת 562 שקל ברב-קו.

אולם שינוי תעריפים מחייב כינוס של ועדת המחירים המשותפת למשרדי התחבורה והאוצר, ומציאת תקציב נוסף למימון ההוזלה. מדובר במהלכים הדרושים בדרך כלל חודשים של עבודה, בזמן כאמור שהאפליקציות אמורות לסיים את הפיילוט ולהיכנס לשימוש בסוף החודש. הדבר מגביר את הסיכוי לדחייה משמעותית בפרויקט.