כץ על התקציב: "לא יהיו העלאות מסים וגזירות, המגזר הציבורי חייב להשתתף בנטל"

"הליך אישור התקציב חייב להסתיים בספטמבר. כל אחד מבין שלא להעביר תקציב זה חוסר אחריות. אנחנו חייבים את הכסף, את התקציב הזה, וצריכים את החוקים האלה להצמיח את המשק. אני מקווה שכל המערכת הפוליטית תתאחד ותתמוך בדבר הזה" - כך אמר היום שר האוצר ישראל כץ במסיבת עיתונאים על חוק ההסדרים.

לדבריו, "התקציב יהיה אחראי, ויותאם למצב בו אנחנו נמצאים. לא יהיו גזירות על הציבור, לא יהיו העלאות מסים. זה יהיה תקציב מוטה צמיחה, נתגבר את כל מה שיעודד צמיחה.

"אפגש היום עם יו"ר ההסתדרות, ואגיד לו שהמגזר הציבורי חייב לשאת בנטל ולתרום את תרומתו למשבר הקורונה. אני מעריך ומצפה שגם יו"ר ההסתדרות מבין שהמגזר הציבורי חייב לעזור למגזר הפרטי שספג מהלומות קשות, ושצריך לשלב ידיים עד שהמשק יחזור לצמיחה", אמר שר האוצר.

בנוגע לעלייה בתחלואה בקורונה אמר כץ: "אני מראשי הפועלים למנוע את סגירת המשק. לא נתפשר על שיקולי בריאות, אך לא נחזור למצב של סגירת המשק. הפתרון שאני רואה אותו, פתרון הביניים, הוא לשנות את תוואי האכיפה. ברגעים אלו ועדת החוקה של הכנסת פועלת להשלים חקיקה. החלטנו שאת הכסף שהרשויות המקומיות גובות - הן ישאירו בקופתן. זה צריך להיות גורם מרתיע, לא דרך להכניס כסף לקופת המדינה".

ישראל כץ, היום צילום: שלו שלום

עוד אמר כץ כי "אני מעריך שאין ענף שייגדע מהמשק הישראלי. ברגע שיהיה חיסון, גם אירועים גם טיסות יחזרו. בכל תחום חלק מהעסקים יורידו חלק מהעובדים שלהם. האתגר שלנו הוא לבנות כלים שייקחו את העובדים שייפלטו מכל התחומים ולעשות להם הסבה מקצועית. אני מצפה מהמעסקים לא לנצל את המצב כדי לפטר עובדים ללא קשר לקורונה. נפעל כדי למנוע דברים כאלה".

"עובדים על תקציב חד-שנתי"

בתדרוך שהתקיים היום חשף בכיר באוצר כי המשרד עובד בימים אלו על תקציב חד-שנתי, ולא דו-שנתי כפי שקובע ההסכם הקואליציוני עם כחול לבן. לדברי הבכיר, "אנחנו עובדים כעת על תקציב חד-שנתי. אם לא ישנו את החוק ב-28 באוגוסט - יצאנו לבחירות" (החוק קובע כיום כי אם לא יאושר התקציב עד למועד זה - תלך הכנסת לבחירות, ע"מ).

לדברי הבכיר, "בכל מקרה לא יהיה תקציב באוגוסט, ואם לא ישנו את החוק - לא יהיה תקציב. מערכת שלא רוצה בחירות תשנה את החוק. כרגע המערכת עובדת על תקציב חד שנתי באופן מקצועי, בלוחות הזמנים, אחרי שראש הממשלה נתן אור ירוק. הצגנו בפניו את השינויים המבניים האלה, אנחנו מציגים לו מחר את התקציב עצמו. אנחנו לא מאמינים שבסוף המערכת תמנע העברת תקציב מיידי בגלל הפוליטיקה".

מוקדם יותר היום פורסם כי בדיון עם כץ הציגו בכירי האוצר מהלך הכולל קיצוץ נרחב במגזר הציבורי בהיקף של 45 מיליארד שקל במסגרת התקציב הקרוב, לתקופה של שלוש שנים. זאת לנוכח גובה הגירעון על רקע משבר הקורונה. בין הצעות הקיצוצים נמנו קיצוצי שכר זמניים או קבועים, ביטול זמני של תשלומים חד שנתיים כמו למשל ביגוד או הבראה, ביטול תוספות שכר על ותק, הגדלת ההפרשות על הפנסיות התקציביות של עובדים ותיקים, קיצוץ בפנסיות התקציביות הגבוהות, קיצוץ בהפרשות לקרנות השתלמות ועוד.

מחאת החקלאים (ארכיון)

תמיכה ישירה בחקלאות

בין הרפורמות שהציגו כץ ובכירי האוצר שייכנסו כעת בחוק ההסדרים, עלה המעבר לתמיכה ישירה בחקלאות. גורמים באוצר אמרו כי  "שוק הצומח מגלגל 20 מיליארד שקל בשנה ואנחנו רואים עלייה של עשרות אחוזים בפירות ובירקות. הרפורמה באה להתמודד עם זה במקום התמיכה העקיפה לשלם לפי דונם לכל חקלאי בכל שנה, לפי כללים שייקבעו מראש- לתת לחקלאים וודאות, להביא להפחתה במחירים".

עוד הוסיפו אותם גורמים, כי "תהיה עסקה הוגנת. היא לא באה להוציא חקלאים, היא באה לשמור על השטח, לאפשר להם להתפרנס ולאפשר ייבוא סחורות. מה שיקבלו בתמורה לא יהיה נתון לקיצוצים, זה יהיה פרח מוגן."

עוד עלתה רפורמת רישוי העסקים שכבר אושרה בעבר אולם נתקעה עד כה. כעת באוצר מבקשים לתת לוועדה המאסדרת שהקמתה נקבעה בחוק שכבר אושר בעבר, סמכות שתאפשר לה לקבוע מפרטים (על בסיסם יוכלו עסקים להצהיר כי הם עומדים בתנאים הנדרשים ולקבל רישיון) במקום המשרדים במידה ולא יעשו זאת. בינתיים הגורם המעכב המרכזי הוא משרד הבריאות שטרם פרסם לציבור טיוטות בנוגע לדרישות שלו מעסקים.

בנוגע לענף הפיננסיים מתכוונים באוצר לקדם את המהלך של בנקאות פתוחה (API) שיאפשר גישה של חברות הפינטק לנתונים הנמצאים בידי הבנקים ובכך לשפר את התחרות והשירותים לציבור.

עוד מתכוונים במסגרת הניסיון להקל על המעבר בין הבנקים לאפשר בחקיקה את המשך השימוש בצ'קים מחשבון ישן על ידי העברתם אוטומטית לחשבון החדש. עוד מבקשים באוצר להרחיב את חוק נאווי ולאפשר לחברות אשראי לגייס חוב של בין 10 ל-15 מיליארד שקל (בהתאם לגודלן) במקום 5 מיליארד שקל היום.