בנק ישראל מציג: עיתוי תמוה להפעיל את נשק יום הדין

לפי התוכנית, הבנק ירכוש אג"ח בהיקף של 15 מיליארד שקל מחברות בדירוג –A ומעלה, כ־75% מהשוק. מדובר בקבוצה של חברות סולבנטיות לרוב, ולא חברות כושלות שאין הצדקה להצלתן. בצעד זה בנק ישראל אמנם דאג לא להצטייר כגלגל הצלה לטייקונים, אך מי שייהנו ממנו הן עדיין החברות החזקות והגדולות יותר במשק, בעוד העסקים הקטנים ומאות אלפי העצמאים ייוותרו ללא מענה.

אמיר ירון נגיד בנק ישראל צילום: רויטרס

בבנק ישראל מזכירים כי שווי שוק האג"ח הקונצרני בישראל הוא 341 מיליארד שקל, כך שהתוכנית מהווה כ־4% מכלל האג"ח הקונצרני, כלומר לעומת שאר תוכניות רכישת אג"ח קונצרניות בעולם מדובר בתוכנית לא גדולה בהיקפיה הכספיים.

על השולחן מזמן

אלא שעיתוי המהלך מפתיע. כבר ב־19 במרץ פרסם "כלכליסט" ראיון עם אנדרו אביר, המשנה לנגיד בנק ישראל ומי שניהל את חדר העסקאות של הבנק, שבו הכריז כי רכישת אג"ח קונצרניות נמצאת על השולחן: "הממשלה צריכה להעניק למגזר העסקי עזרה ריאלית. חלק מהמצוקה בשוק הזה נובעת מהאי־ודאות לגבי המדיניות הממשלתית בנושא. אם נראה המשך של מצוקה בשוק הקונצרני אחרי התוכנית הפיסקאלית של הממשלה, אז בוודאי אנו צריכים לקחת בחשבון את האפשרות של רכישת אג"ח קונצרני".

לא ברור מדוע החליט בנק ישראל דווקא עכשיו על הכרזת התוכנית, שכן המרווחים (הפער בין אג"ח קונצרני לממשלתי, המשקף את הסיכון) ירדו באופן עקבי מאז מרץ ונמצאים ברמה לא רחוקה מזו של טרום הקורונה.

רכישת אג"ח קונצרניות היא בבחינת נשק יום הדין, והיא מהלך חסר תקדים במונחים היסטוריים. זאת בניגוד לרכישת אג"ח ממשלתיות שהוא מהלך שכבר נעשה ויש לו היגיון פנימי אחר. יתרה מזו, ההיסטוריה מראה שבנקים מרכזיים שנכנסו לשוק הזה בעבר לא הצליחו לצאת ממנו עד היום, והם הפכו לשחקן מרכזי בהם ופוגעים ביעילות השוק. וכשבוחנים את היסטוריית רכישות המט"ח של בנק ישראל, רואים שקשה לו להיגמל מצעדים כאלה.

משק בקריסה. בוחנים צעדי ההתמודדות להצלתו צילום: אוראל כהן

אז מדוע הוחלט על המהלך הזה דווקא בימים אלה. התשובה המיידית מטרידה מאוד: ייתכן כי בנק ישראל מזהה שמשבר הקורונה עמוק יותר ממה שחושבים. אך גם ייתכן שאלמנטים טכניים הכריעו. באוגוסט למשל מסתיימת ההארכה של דחיית הלוואות צרכניות שונות שניתנו באישור בנק ישראל, ודחייה נוספת עם 900 אלף מובטלים ועם עסקים פושטי רגל עלולה להרע מאוד עם השוק הקונצרני. גם ייתכן שהאיחור ברכישות נובע מכך שבנק ישראל רצה ללמוד את הנושא לעומק, לקבוע את הקריטריונים, את ההיקף, את המגבלות.

יד על הדופק

לא מן הנמנע שבנק ישראל מבקש להעביר את המסר שאביר דיבר עליו בחודש מרץ: כמו בנקים מרכזיים בכל שאר הגלובוס, בנק ישראל רוצה להבהיר שהוא עם הידיים עמוק בפנים, וכעת, דווקא בתקופה זו של ביקורת עזה על תפקוד הממשלה במשבר הקורונה, הבנק משדר תפקוד מלא. אך לא מספיק רק לעשות צעדים, אלא לבחור את הצעדים הנכונים.

כמו שאביר אמר, משבר הקורונה מצריך פתרונות פיסקאליים (תקציב) ולא מוניטאריים (בנק ישראל), בניגוד למשבר הפיננסי של 2008. לכן תוכנית הרכישות לא תחזיר 900 אלף עובדים למקום עבודתם וגם לא תמנע את קריסתם של מאות אלפי עסקים קטנים ובינוניים.