ראיון כלכליסט
"צריך להחליף דיסקט. לעבור מצעדים לתוכנית כלכלית כוללת ואמינה כמו ב-1985"
פרופ' ליאו ליידרמן חושב שהצעדים שהכריזה עליהם הממשלה אתמול חיוביים בגלל האופק וההתמקדות בשוק העבודה. עם זאת, לדבריו חייבים תוכנית כוללת שתתייחס בין היתר לתקציב ולהיבט הרפואי של המשבר
הצעדים לטיפול במשבר הכלכלי שהודיעה עליהם אתמול הממשלה הם צעדים חיוביים, אולם לדברי פרופ' ליאו ליידרמן, היועץ הכלכלי הראשי של קבוצת בנק הפועלים, אין זה מספיק. כדי לשקם את האמון של המשק, וכדי להפחית אלמנטים של אי וודאות וחרדה, צריך לדבריו תוכנית כלכלית כוללת שמתייחסת לתקציב המדינה, להיבטים רפואיים במשבר ולתחומים נוספים.
- כל הפרטים על התוכנית הכלכלית החדשה למשבר הקורונה
- התוכנית של נתניהו וכץ לא תעצור את הדימום של המובטלים
- שיא יומי חדש: 1,464 חולי קורונה אובחנו אתמול בישראל
"הצעדים שהוכרזו אתמול הם בכיוון הנכון. ברור שהקורונה תישאר איתנו לתקופה ממושכת, ולכן אחד הדברים המרכזיים שהמשק זקוק להם הוא אופק, וזה הנקודה החיובית המרכזית של התוכנית הזו. בניגוד לתוכניות קודמות שהיו לחודש-חודשיים קדימה, התוכנית הזו כבר מסתכלת שנה קדימה עד יוני 21, ומפחיתה את האי וודאות", אומר ליידרמן בשיחה עם "כלכליסט".
ליידרמן מדגיש שנקודה חיובית נוספת בתוכנית הזו, היא ההתמקדות בשוק העבודה. "ההתמקדות בעובדים, בעצמאים ובעסקים קטנים ובינוניים מאד חשובה, מכיוון ששם נמצאת הפגיעה העיקרית הכלכלית של משבר הקורונה", הוא אומר.
אולם כאמור, הצעדים הללו אינם מספיקים כדי לשקם את המשק. "דרושה כעת תוכנית כלכלית כוללת מהסוג שננקטה במשבר בשנת 1985. הוקמה אז ממשלת אחדות לאומית עם יעד להפחתת האינפלציה מרמה תלת-ספרתית לדו-ספרתית. גם בתחילת שנות ה-90' ממשלת ישראל יצאה בתוכנית כוללת לקליטת יותר ממיליון עולים. האירוע הזה אינו שונה מהאירועים הללו מבחינת המשמעות הכלכלית שלו, והוא אפילו מאתגר יותר מהם".
פרופ' ליאו ליידרמן. האירוע לא שונה מבחינה כלכלית ממה שקרה בשנות ה-90 עם קליטת מיליון עולים צילום: עמית שעל
מדוע לא ניתן להסתפק בצעדים שהוכרזו אתמול?
"כאשר יש תוכנית כלכלית כוללת, יש אימפקט גדול יותר על הציבור גם בפן הפסיכולוגי, וזה מפחית אלמנטים של אי וודאות, פחד, חוסר אמון, ולכן המשק זקוק לה כל כך".
מה צריך להיכלל בתוכנית כלכלית שכזו?
"ראשית חייבת להיות התייחסות לתקציב המדינה. צריך תקציב שמסתכל גם כן לפחות שנה קדימה, כמו הצעדים שעליהם הודיעה אתמול הממשלה. לא מספיק לנקוט בצעדים, צריך להבין מה המשמעות התקציבית שלהם, כיצד הם ישתלבו בתקציב.
"יש גם דברים חוץ תקציביים כמו ערבויות מדינה והכשרה מקצועית, שצריך להתייחס אליהם. התוכנית הכוללת אמורה גם לכלול את הנושא הרפואי, ומה האסטרטגיה של ישראל הזה, שכן האינטראקציה בין רפואה לכלכלה מאד משמעותית".
אלא שהצגת תוכנית כלכלית גם כן אינה מספיקה, והמבחן האמיתי הוא כמובן בביצוע, נושא שהממשלה אכזבה בו בחלקו הראשון של המשבר. "העובדה שחלק מהצעדים שהוכרזו בתחילת המשבר לא התבטאו בביצוע יעיל ומהיר פגעה באמינותם", אומר ליידרמן. "תוכנית או צעדים שלא אמינים, לא מצליחים לשנות את ההתנהגות של המגזר העסקי, שכרגע מאופיינת באי וודאות, חרדה וחששות לגבי העתיד", הוא מוסיף.
