6 מיליארד שקל לטשטוש כשלון המאבק בקורונה

המחשבה שמספיק אסון בריאותי חסר תקדים יחד עם מיתון חסר תקדים כמו זה שחווה כעת המשק הישראלי כדי להרכיב את הקוקטייל הקטלני ביותר שאפשר לעלות על הדעת - נמוגה. תכירו את הרכיב החסר: בחירות.

ראש הממשלה בנימין נתניהו החל לאותת חזק כי פניו לקלפי. וכידוע, אין בחירות ללא כלכלת בחירות. הביקור התמוה של נתניהו שהגיע פיזית לוודא שפקידי רשות המסים לוחצים על מקש האנטר ומעבירים את הכסף לחשבונות הבנק של העצמאים היה רק הסיפתח. והוא היה קטן לעומת מה שהתרחש אתמול כאשר יועצו הכלכלי של נתניהו, פרופ' אבי שמחון זרק פצצה שהותירה את פקידי האוצר פעורי פה. הצעות שנויות במחלוקת נשמעו למכביר בחצי שנה האחרונה, אבל לא כמו זו: לחלק 6 מיליארד שקל בין אזרחי ישראל.

בנימין נתניהו וישראל כץ צילום: אבי כהן

תזכורת קצרה: ערב פסח האחרון, בעיצומו של משבר הקורונה והסגר, כאשר ממשלת נתניהו-כחלון הודיעה כי היא אוסרת על קיום סדרי פסח משפחתיים, ראש הממשלה ושר האוצר דאז, ללא דיון מקדים וללא התייעצות עם הדרג המקצועי - החליטו על חלוקת 2 מיליארד שקל לכל ילדי וקשיש בישראל.

הפעם מדובר על מענק גדול פי שלושה עם פחות אבחנה. כלומר, העשיר יקבל, וגם העני יקבל. כולם. כאשר נשאל שמחון מה ההיגיון הכלכלי שעומד מאחורי פיזור 6 מיליארד שקל ללא אבחנה, הוא השיב בלי להתבלבל: זה מה שיציל את המשק כי זה ייצור ביקושים. שמחון כבר מזמן איבד את הלגיטימיות שלו בקרב הקהילה הכלכלית והפך לחותמת גומי עבור הגחמות של נתניהו וליועץ פוליטי לכל דבר בעניין.

במשבר הקורונה ישנן מעט מוסכמות. בין הבודדות: שיש לחלק את הכסף באופן חכם, לנתב אותו באופן חכם ויעיל. פיזור כסף ללא אבחנה - לא רק שלא מסייע אלא שהדבר גורם נזק כי בסוף מישהו יצטרך לשלם עליו, ואלו יהיו בעיקר העניים ביותר.

אולי כדאי לחלק 6 מיליארד אבל להטיב עם בעלי הכנסות הנמוכות? מדוע ישראלי בעשירון העליון יקבל סכום זהה לישראל בעשירון התחתון? מה ההיגיון? התשובה פשוטה: יש בחירות. זו גם הסיבה שבגללה כץ ונתניהו הסכימו לתת צ'ופר לאריה דרעי ולאפשר לו, דרך הרשויות ולא דרך הביטוח הלאומי - לחלק תלושי מזון בסך 700 מיליון שקל. זו כבר לא כלכלת בחירות, זה כבר שוחד בחירות.

גל של פשיטות בגל בגל השני

"המשק הישראלי מתמודד עם מיתון קשה והתמ"ג צפוי לרדת ב־8.3% אם תהיה התפרצות שניה של מגפת הקורונה בהמשך השנה - ויתממש תרחיש המכה הכפולה". זו התחזית הקודרת שחיברו כלכלני ה־OECD עבור כלכלת ישראל בשבוע הראשון של חודש יוני. המשפט נראה כמעין נבואה שחורה ומדע בדיוני באותם ימים שכן מספר החולים החדשים עמד על כ־170 בכל המדינה - עשירית מהמספר היום חודש אחרי - מספר החולים הקשים עמד על פחות מ־30 ומספר הבדיקות החל להרים גובה.

מדובר בתחזית קודרת שכן כלכלני הארגון צופים ירידה של 7.6% בממוצע בעולם ושל 7.3% לגבי קבוצת 20G - עשרים הכלכלות הגדולות בעולם. גם קרן המטבע הבינלאומית (IMF) חוזה מיתון של 5% לעולם ושל 8% לכלכלות המפותחות.

אם לא די בכך, כלכלני ה־OECD הגיעו בניתוח שלהם למסקנות חמורות כבר בתחילת יוני, ונראה שהן הולכות ומתממשות. "אמצעי בלימת המגיפה היו מחמירים אך קצרים למדי לעומת שאר מדינות ה־OECD, מהלך אשר מיתן את המיתון בפעילות. הפעילות תתאושש רק בהדרגה ורמת התוצר תישאר מתחת לזו שנרשמה ערב המשבר, גם אחרי 2021, וזאת כתוצאה מאבטלה גבוהה וחוסר ודאות שיכבידו על הביקוש המקומי".

עוד מזהירים בארגון כי "בתרחיש של מכה כפולה, צפוי גל של פשיטות רגל ואבטלה ממושכת שיחד יפגעו עוד יותר בתהליך ההתאוששות ויגרמו נזקים חמורים וארוכי טווח למשק". בחלק אחר של הדו"ח חוזרים כלכלני הארגון לאותה מסקנה: "התאוששות ההדרגתית עלולה להתעכב על ידי גל שני של תחלואה", שחוקרי ה־OECD חזו לסתיו אך לא דמיינו שיגיע כבר בקיץ.

בהקשר של אבטלה, כלכלני ה־OECD לא אימצו את הגישה של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) לגבי אבטלה של כ־4% וכתבו בסקירה אז כי "תביעות האבטלה זינקו ליותר ממיליון באפריל - כרבע מכוח העבודה הכולל - כאשר הרוב הגדול (90%) הן תביעות של עובדים שהוצאו לחל"ת שעשויים לחזור למקומות העבודה שלהם ברגע שהכלכלה תתאושש. עם זאת, לפחות חלק מהפיטורים הזמניים עשויים להיות קבועים לאור חומרת המשבר", כתבו אז – וצדקו.

שיעור המפוטרים בהייטק מזנק

אתמול פרסמה הלמ"ס את סקר מצב העסקים לתחילת חודש יולי המבשר החמרה קשה במיתון תוך פגיעה עמוקה בשוק העבודה, כולל פגיעה בתחומים במשק שנחשבו לחסינים יותר למשבר לרבות ההייטק והחברות הגדולות במשק. לפי אותו סקר, שיעור המועסקים - עובדים שעבדו מהבית או ממקום העבודה - ירד ביולי לראשונה מאז תום הסגר הגדול באפריל מ־81% לכ־79%. יתרה מזו, שיעור העובדים המפוטרים הולך וגדל בקצב עקבי זה הסקר השלישי ברצף מ־3.6% ל־7.6% תוך חודשיים. במקביל, נרשמת בקרב העובדים הנמצאים בחל"ת מגמה הפוכה (מ־13.3% ל־7.3%).

שיעור המובטלים בקרב תעשיית ההייטק, הנחשב למנוע הצמיחה של המשק הישראלי ממשיך לעלות ולא עוצר: מ־2.5% בלבד בסוף אפריל ל־7.1% בתחילת יולי. גם העסקים הגדולים נפגעו: מספר המפוטרים בחברות המעסיקות בין 100 ל־250 עובדים זינק מ־0.8% בלבד לרמה של ־4.4% תוך חודשיים כאשר אותו שיעור בקרב המעסיקות הגדולות במשק טיפס מ־0.3% בלבד ל־3.2%. בנוסף, העלייה היא רציפה ועקבית ב־4 הסקרים האחרונים, מה שמטריד עוד יותר מכיוון שעלול לרמוז על מגמה חדשה.

שירות התעסוקה דיווח אתמול לראשונה כי מספר תובעי דמי האבטלה לא רק שהוא גבוה מזה של מספר השבים לשוק לעבודה - אלא שהוא כפול. לפי השירות, שיעור האבטלה נותר על 20% מכוח עבודה כאשר שליש מהמגזר הפרטי - מובטל. בתרחיש של מכה שנייה, ב־OECD מעריכים ששיעור האבטלה הממוצע, כולל 4 החודשים בהם שיעור האבטלה עמד על פחות מ־4%, יוכפל ל־8%. עם זאת, הערכות הן כי הארגון יעדכן שוב את שיעור האבטלה.

התרחישים הפסימיים מתגשמים

התחזיות הקודרות במקרה של גל שני הן כי לא רק שהתוצר ירד ביותר מ־8%, אלא שהצריכה הפרטית - המנוע של הכלכלה הישראלית בשנים האחרונות - יקרוס בכ־12%. ולא פחות חמור, ההשקעות במשק, המאותתות על צמיחה עתידית, יפלו ביותר מ־17% רק בשנת 2020. בנוסף, היצוא צפוי לרדת בכ־10%. לפי אותו תרחיש, ישראל תיכנס לדפלציה (ירידה באינפלציה של 0.6%), הגירעון יזנק ל־12% תמ"ג ויהיה הגבוה ביותר בארגון אחרי ארה"ב. יחס חוב תוצר ינסוק לרמה של כ־87% תמ"ג, לעומת 61% תמ"ג, תוך מחיקת ההישגים של ישראל בתחום הזה של כ־15 שנה. גם בתרחיש הפסימי הקשה, הצמיחה ב־2021 תהיה מאוד ממותנת ותעמוד על 2.6% בלבד.

גם בנק ישראל מיהר לעדכן את התחזיות שלו בשבועות האחרונים - כלפי מטה, ולא פספס את ההזדמנות לדבר על תרחיש של מכה שנייה. בתחזית המאקרו־כלכלית האחרונה שהתפרסמה בשבוע האחרון של יוני, נכתב כי "קושי בניהול התפתחות התחלואה או במימוש החלטות ובקבלת החלטות, עלולים אף הם להביא לידי פגיעה בפעילות הכלכלית. בתרחיש של הטלת סגר נוסף ברבעון האחרון של השנה כתוצאה מהחמרה במצב הרפואי תוך השבתה משמעותית בפעילות של המשק, צפויה פגיעה נוספת בפעילות הכלכלית. במקרה כזה, אנו מעריכים שבשנת 2020 התוצר צפוי להתכווץ בשיעור חד יותר, של כ־9% והאבטלה צפויה להיות גבוהה יותר ולעלות ברבעון הרביעי ל־11.5% (כ־7% בממוצע שנתי)", העריכו כלכלני בנק ישראל.

גם באוצר לקחו בחשבון מכה שנייה או תרחיש של סגר שני. אנו מעריכים כי התוצר יתכווץ בשנת 2020 ב־%5.4, כאשר תיתכן פגיעה גדולה יותר בהתאם לתרחישים בריאותיים וכלכליים מחמירים יותר, שכן קיימת אי ודאות רבה ", כתבה שירה גרינברג, הכלכלנית הראשית של משרד האוצר. היא שיערה כי כי ייתכן מיתון חמור יותר עם נסיגה שנתית של 6.5% בתוצר. תחזית שהיא עדיין רחוקה מזו של ה־OECD. במשרד האוצר ביקשו להדגיש אתמול כי בקרוב תפרסם הכלכלנית הראשית תחזית מעודכנת.

גם בהקשר של אבטלה, כלכלני האוצר לקחו בחשבון תרחישים של התאוששות הרבה יותר איטית עקב אי־הוודאות. " שיעור האבטלה הממוצע ב־2020 יעמוד על 14%-13% כולל העובדים המושבתים שיצאו לחל"ת, או כ 9%-8% לפי הגדרת הלמ"ס". כאשר האוצר לקח בחשבון שיעור אבטלה גבוהים יותר במקרה של חזרה לסגר.